ישראל תתחיל בימים הקרובים במבצע חיסונים המוני לקורונה. מאות אלפי מנות חיסון כבר הגיעו לישראל, משרד הבריאות וקופות החולים נערכים לאתגר לוגיסטי והסברתי מורכב. אלו הדברים שחשוב לדעת על החיסון שיוכל לצמצם את סיכוני מגפת הקורונה, ואולי אפילו להעלים אותה לגמרי.

איזה חיסונים יקבלו האזרחים?

בשלב הראשון יינתן חיסון לקורונה של חברת פייזר האמריקנית, שקיבל בשבוע שעבר את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), וצפוי לקבל את האישור של משרד הבריאות בישראל. במקביל ישראל רכשה חיסונים מחברות נוספות, בהם חיסן שפיתחה חברת מודרנה האמריקנית, שצפוי לקבל את אישור ה-FDA בימים הקרובים, וחיסונים מחברת אסטרהזנקה הבריטית וארקטורוס, וכן חיסונים ממיזם covax של ארגון הבריאות העולמי. במקביל, המכון הביולוגי בנס ציונה מפתח חיסון לקורונה.

כיצד פועל החיסון של פייזר?

חיסון פייזר מבוסס על טכנולוגיית mRNA, שהיא חדשנית בתחום החיסונים. חיסון "קלאסי" מבוסס על גרסה מוחלשת או מתה של נגיף מסוכן שמוחדרת לגוף, ובעקבותיה מערכת החיסון נתקלת בנגיף ומפתחת נגדו הגנה. חיסוני mRNA, כמו של פייזר, פועלים בצורה שונה: הם מזריקים לתוך הגוף רק את המידע הגנטי (הmRNA) להכנת חלבון הקרן, החלבון של ה'קוץ' שסובב את הנגיף. תאי הגוף עצמם משתמשים במידע ומייצרים בעצמם את חלבון הקרן, שנגדו מערכת החיסון מפתחת הגנה.

לכמה זמן החיסון מגן מקורונה?

החיסון מתחיל להשפיע שבוע לאחר קבלת המנה השנייה, ומשפיע למשך חודשיים לפחות. מאחר שהניסוי שנערך על חיסון פייזר היה מקוצר, אי אפשר לדעת מה משך הזמן בו הוא מספק הגנה.

למי החיסון מיועד, ולמי אסור להתחסן בשלב זה?

החיסון מיועד למרבית האוכלוסייה הבוגרת בישראל. בשלב הראשון לא יחוסנו ילדים מתחת לגיל 16, נשים הרות ונשים מיניקות, מאחר שאין מספיק מידע על יעילות ובטיחות החיסון של פייזר לגביהם.

בנוסף, למי שחווה בעבר תגובות אלרגיות חמורות ומיידיות לתרופה, חיסון או מזון כלשהו, או למי שנדרש לשאת מזרק אפיפן עקב תגובה אלרגית כזו, אסור להתחסן בשלב זה.

מי שסובל ממחלה חריפה או מחום של מעל 38 מעלות צריך להמתין להחלמה או לירידת החום.

למי שיסבול מתגובה אלרגית קשה לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, אסור לקבל את המנה השנייה.

האם מי שהחלים מקורונה צריך להתחסן?

בשלב הראשון לא. אדם שהחלים מקורונה, בין אם חווה מחלה או לא, פיתח בגופו נוגדנים למחלה. בשלב זה לא ידוע מה משך הזמן שהם מספקים הגנה. לכן החליט משרד הבריאות שמי שידוע שהיה חולה והחלים לא יהיה בתעדוף לקבלת החיסון.

איך מקבלים את החיסון של פייזר?

החיסון ניתן בהזרקה לשריר, בשתי מנות בהפרש של 21 יום ביניהן.

מהן תופעות הלוואי הנפוצות לחיסון של פייזר?

תופעות הלוואי במחקר השלב השלישי של החיסון של פייזר כללו בעיקר כאב ונפיחות באתר ההזרקה, ותופעות כמו חום, חולשה, כאבי ראש, שרירים ומפרקים. תופעות אלו הופיעו לרוב לאחר כיומיים ממתן החיסון, חלפו בתוך יום-יומיים והיו מעט שכיחות יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

האם מי שיקבל את החיסון של פייזר עלול לחלות בקורונה?

לא. האופן בו החיסון פועל אינו מחדיר לגוף את הנגיף.

מה יהיה הסדר בו יינתנו החיסונים?

ועדה שמינה משרד הבריאות הגדירה תעדוף של קבוצות אוכלוסיה בקבלת החיסון. לפי התעדוף, השלב הראשון של החיסון יכלול צוותי רפואה, ולאחריהם דיירי בתי אבות ועובדיהם, אנשים מעל גיל 60, ואנשים עם מחלות רקע שיוצרות סיכון גבוה לתחלואה קשה. עם זאת, בקופות החולים אמרו בימים האחרונים שהם שואפים לאפשר לכלל האוכלוסיה להתחסן, תוך הזמנה יזומה של המבוטחים בקבוצות הסיכון, והנושא נמצא כרגע בדיונים במשרד הבריאות.

האם מי שיתחסן יכול להידבק ולהדביק בקורונה?

המחקר עד כה בדק את יעילות החיסון במניעת התפרצות מחלת הקורונה, ואין מידע על השאלה האם ניתן להידבק במחלה ללא תסמינים ולהדביק אחרים.

מי יחסן את התושבים, ואיפה?

מרבית ההתחסנות תתבצע על ידי צוותי קופות החולים. הקופות צפויות לפתוח אתרים גדולים להתחסנות, בדומה למתחמי 'דרייב אין' של בדיקות קורונה. דיירי בתי אבות יתחסנו בבית האבות עצמו. אנשי צוותי רפואה יתחסנו במוסד הרפואי בו הם עובדים. ככל הנראה יופעלו גם ניידות התחסנות שיגיעו ליישובים קטנים.

לבחירת אתרי החיסון נלווה אתגר לוגיסטי, מאחר שמרגע שהחיסונים יוצאים ממחסן הקירור אל השטח, משך הזמן בו ניתן להשתמש בהם מוגבל. לכן נדרש לבחור אתרים שינצלו את החיסונים באופן יעיל.

האם מי שמתחסן פטור מהתמגנות מקורונה?

מאחר שלא ידוע האם החיסון מונע הידבקות והדבקה במחלה ללא תסמינים, מי שמתחסן נדרש לאמצעי ההגנה – ריחוק חברתי, חבישת מסכה ושמירה על היגיינה. עם זאת, ראש הממשלה נתניהו ופרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש הודיעו כי מי שיתחסן לקורונה או החלים מהמחלה יקבל 'דרכון ירוק' שיפטור אותו מבידוד במקרה של מגע עם חולה מאומת, ובהמשך גם כניסה לפעילויות שיוגבלו לכלל הציבור. עם זאת, יוזמה זו טרם אושרה באופן רשמי.

במקרה של נזק מהחיסון, האם המתחסן זכאי לפיצוי מהמדינה?

כרגע אין חקיקה ייעודית בנושא. משרד הבריאות פרסם תזכיר חוק שמצרף את החיסון לקורונה לחוק ביטוח נפגעי חיסונים, המאפשר קבלת פיצוי כספי במקרה של נזק, אך תהליך החקיקה בכנסת טרם החל. אפשרות נוספת שתעמוד בפני מי שייפגע היא הגשת תביעת נזיקין כנגד המדינה.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר חיסוני הקורונה של משרד הבריאות, ובסקירה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות (קובץ PDF).