למחצית מתלמידי כיתות א' ו-ב' בירושלים כישורי שפה ברמה נמוכה עד בינונית. כרבע מהתלמידים הוגדרו כבעלי כישורי שפה נמוכים. כך עולה ממיפוי שערכה עיריית ירושלים עם חזרת הכיתות הנמוכות ללימודים פנים אל פנים, והקיף מעל 10,000 תלמידים. מטרת המיפוי: יצירת תכנית ממוקדת למיגור פערים, שהתרחבו במשבר הקורונה.

ירושלים היא העירייה הראשונה שמקיימת מיפוי בסדר גודל כזה של ההשלכות הפדגוגיות של הלמידה מרחוק, וקיים חשש כי המצב דומה גם בערים אחרות, בדגש על ערים שמתגוררת בהן אוכלוסייה מוחלשת.

בעירייה לא הופתעו מהפערים וציינו שהם קיימים בכל הגילאים. הבחירה להתמקד בלימוד שפה בכיתות הנמוכות נובעת מהרצון למנוע הידרדרות בהמשך הדרך.

"יש פערים מאוד בולטים בין קבוצות וזה דבר ידוע וכואב ללא קשר לזום" אומרת ל'דבר' ד"ר אנה סנדבנק ממכללת בית ברל, מומחית להתפתחות הכתיבה בגיל הרך. לדבריה, לקושי בתחילת הדרך עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: "ילד שחווה חוויות שליליות בראשית הלימודים שלו בבית הספר עלול ללכת איתן עוד שנים רבות, עם או בלי הזום. זה לא אומר שאי אפשר לשנות את זה, אבל צריך לדעת לעמוד על המשקל שלהם בהמשך הדרך".

מומחים רבים תולים את הפערים הלימודיים בין תלמידים מבתים מבוססים לכאלה המגיעים ממשפחות מעוטות יכולת באפשרות לשכור מורים פרטיים. לדברי סנדבנק, הבעיה עמוקה יותר: "פערים חברתיים הם לא רק עניין של משפחה שמביאה לילד שלה מורה פרטי. במידה ובבית אין תרבות של קריאה או שלהורים פשוט אין מספיק זמן בגלל קשיי פרנסה ולחץ, ולא מצליחים  להיות עם ילדיהם,  אז המחסור בסביבה כזו בבית הספר משאיר את התלמידים מאחור".

הפערים מתחילים בגיל הרך

לטענתה מדובר במשבר כלכלי-חברתי חריף, המועצם על ידי העובדה שהפערים בארץ מתחילים להתגלות כבר בגיל הרך, והמערכת מתקשה לצמצם אותם. על פי דוח מהשנה האחרונה, מספר התלמידים הממוצע בכיתה במדינות ה-OECD עומד על 21 ילדים, בעוד בישראל הממוצע הוא 27 תלמידים בכיתה. בבתי הספר היסודיים הכיתות מגיעות לכ-29 ילדים בממוצע.

המצב בחינוך לגיל הרך חמור עוד יותר. היחס בין גננות לילדים בגני הילדים בישראל עומד על גננת לכל 21 ילדים, בהשוואה לגננת לכל 14 ילדים ב-OECD. ישראל משקיעה כ-10,000 שקלים בממוצע פחות לילד במערכת החינוך הקדם יסודית מאשר בארצות המפותחות.

על מנת לצמצם את הפערים שנוצרו, מפעילה עיריית ירושלים תכנית של מפגשים פרטניים מוגברים בין התלמידים למחנכות, למורות המקצועיות ולמורות השילוב. ילדים שמופו כמתקשים יזכו לתוספת שעות הוראה משמעותית. בחודשים הקרובים ייערך מיפוי נוסף, במטרה לבחון אם התרחש שיפור במצב, ולמקד את הסיוע מחדש בתלמידים המתקשים ביותר.

"למדנו שאפשר להיפגש במפגשים קטנים. המפגשים עצמם הם מרחב מחנך ובקבוצות קטנות ילדים יכולים להרגיש שמחנכות משוחחות איתם, ולא רק נותנות משימות", אומרת ד"ר סנדבנק. "היחס האישי יעזור לנו לתפוס את הילדים וללמד אותם טוב יותר. זמן האיכות עם המחנכות הוא משמעותי מאוד ולא ניתן לעשות קיצורי דרך".