התוצר עלה ב-38.9% בחישוב שנתי – כך לפי אומדן שני של הלמ"ס לפעילות הכלכלית ברבעון השלישי. המרכיב הגדול ביותר בגידול היה התוצר העסקי שעלה ב-44.2% ללא מיסים, ולאחריו ההוצאה הפרטית שעלתה ברבעון השלישי ב-42.3%. גם יצוא הסחורות והשירותים התאושש באופן משמעותי ברבעון השלישי ועלה ב-41.6%.

למרות השיפור המשק עדיין לא חזר לשגרה: בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 ירדה הפעילות הכלכלית ב-1.1%. בתוך זה, הצריכה הפרטית ירדה ב-9.7%, הצריכה הציבורית עלתה ב-2.1%, וההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב-8.9%.

מדובר בשיפור קל לעומת האומדן הקודם שפורסם בחודש שעבר. אז הוערכה הצמיחה ב-37.9%, כאשר הצמיחה במגזר העסקי עמד על 43.1%. לעומת זאת, ההערכות לגבי היצוא ירדו קצת, כשהאומדן הקודם עמד על צמיחה של 44.6%.

ההתאוששות של המשק הישראלי נמצא קצת מתחת לממוצע ה-OECD ברבעון השלישי. הגידול הרבעוני בתוצר של ישראל עמד על 8.6%, לעומת ממוצע של 9.1% בקרב מדינות ה-OECD. לעומת זאת, הפגיעה במשק הישראלי הייתה מהנמוכות ב-OECD, עם ירידה של 1.1% לעומת הרבעון השלישי של 2019, כשהממוצע עומד על ירידה של 3.9%.

לעומת הרבעון השלישי של שנת 2019 מדובר בירידה קלה. לעומת אותו רבעון, הרבעון השלישי של 2020 סבל מירידה של 1.1% בתוצר הכולל, עם ירידה של 1.6% בתוצר העסקי. הירידה החדה ביותר נרשמה ביבוא שצנח ב-15.3%, ובצריכה הפרטית שצנחה ב-9.7%.

לעומת זאת, ברבעון הזה חלה עליה של 2.1% בהוצאה לצריכה ציבורית בעקבות ההוצאה על טיפול במשבר הקורונה, ועלייה של 4.9% ביצוא הסחורות והשירותים לעומת הרבעון השלישי של 2019.

ההוצאה לצריכה ציבורית בגין משבר הקורונה ללא הוצאות בטחוניות עלה באופן ניכר לעומת הרבעון הקודם. ההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-24.4% בחישוב שנתי, ורכיב השכר בהוצאות המדינה עלה ב-78.9% שמשקף חזרה משמעותית של עובדי מדינה מחל"ת. זאת לאחר ירידה של 35.4% ברכיב השכר של ההוצאות האזרחיות ברבעון הקודם.​