החשש מפני התחסנות מוביל מעסיקים לחפש דרכים לעודד את עובדיהם להתחסן גם מפני קורונה וגם מפני שפעת. חלקם מציעים תמריץ כספי למתחסנים, חלקם מכריזים על ימי חיסון מרוכזים על חשבון העבודה.

השבוע היתה חברת ההשקעות מיטב דש למעסיק הראשון שהודיע כי בכוונתו להעניק לעובדים תמריץ בדמות מענק בן 500 שקלים לכל עובד שיתחסן כנגד קורונה. "אנחנו מאוד מכבדים גם את אלה שחוששים, אבל בוחנים את הנושא, את הסיכון מול הסיכוי" אמר ביום שני לעובדים מנכ"ל מיטב דש, אילן רביב, בהדלקת נרות חנוכה שנערכה בזום.

"כמובן שאין חובת התחסנות. כמו שעודדנו את העובדים וסיפקנו חיסוני שפעת במשרדים, גם כעת, על אחת כמה וכמה, אנחנו מעודדים להתחסן, כדי להניע חזרה את החברה והכלכלה. אף אחד לא יעשה את זה עבורנו". רביב קרא לחברות נוספות להצטרף למהלך.

עו"ד עמית בכר יו"ר מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין (צילום: סיון פרג')

גם במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, הודיעו לעובדים כי יתגמלו כל עובד שיתחסן בשני ימי חופש נוספים על חשבון מקום העבודה. במכתב ששלחו לעובדים המנכ"לית, דנה אורן-ינאי והיו"ר, עו"ד עמית בכר, הם כתבו כי לצד הנושא הבריאותי, חשוב להם כמשרתי ציבור עורכי הדין לחזור לפעילות מלאה בסביבה בטוחה.

חיסון במקום העבודה מעלה את שיעור המתחסנים

"למעסיקים יכול להיות תפקיד משמעותי מאוד בעידוד העובדים להתחסן" אומר ל'דבר' ד"ר יואב יחזקאלי, מומחה למצבי חירום בריאותיים, ובעברו רופא מחוזי ומנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. לדבריו, התופעה של מעסיקים שרוכשים עבור עובדיהם חיסוני שפעת ומביאים אותם למקום העבודה ותיקה ונפוצה בחו"ל יותר מאשר בארץ.

"יש עדויות על כך שבחברות שמביאות חיסונים למקום העבודה, אחוז המתחסנים הוא יותר גבוה" אומר יחזקאלי. "בארה"ב לדוגמה שם זה מקובל מאוד, שיעור המתחסנים לשפעת באוכלוסיה הכללית עומד על כ-45%, לעומת כ-20% בישראל".

ד"ר יואב יחזקאל יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור (צילום: אלבום פרטי)

להערכתו, על אף שחיסון פייזר, החיסון הראשון נגד קורונה שהגיע לארץ, דורש תנאי קירור ייחודיים של מינוס 70 מעלות, ייתכן מאוד שהחיסונים שיגיעו בהמשך ידרשו לוגיסטיקה יותר צנועה, שתאפשר למעסיקים גדולים שירצו בכך לנסות ולהנגיש אותם לעובדיהם במקום העבודה.

"מעסיק שיש לו מרפאות או שירותי רפואה תעסוקתית, יכולים להשתמש בהם לחיסון העובדים. עוד אפשרות לתמרץ עובדים להתחסן זה למשל לתת לעובדים חופש ביום החיסון, וכמובן שהמעסיקים יכולים גם לקחת חלק במאמצי ההסברה על החשיבות של החיסון". עם זאת הוא מדגיש שמבחינה אתית – אסור לכפות על עובדים או להפעיל עליהם לחץ להתחסן. "מותר לתמרץ אבל לא לכפות. מעסיקים יודעים לתמרץ את העובדים שלהם".

בחברות שמביאות חיסונים למקום העבודה, אחוז המתחסנים הוא יותר גבוה. בארה"ב לדוגמה שם זה מקובל מאוד, שיעור המתחסנים לשפעת באוכלוסיה הכללית עומד על כ-45%, לעומת כ-20% בישראל"

בסקירה שהוציא פרופ' יובל פלדמן, משפטן וחוקר כלכלה התנהגותית, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא טוען כי אנשים חוששים יותר מהאפשרות שידביקו אחרים על פני האפשרות שידבקו בעצמם. לכן להסברה על החיסון כאקט של סולידריות יכולה להיות השפעה משמעותית.

בנוסף טוען פרופ' פלדמן כי ישנה תופעה של רתיעה מ'מסחור ערכים'. לכן, הוא טוען, ביצירת תמריצים כספיים להתחסן כדאי לשים לב לנקודה זו ולהתמקד דווקא בהסברה מדעית או ביצירת כדאיות הנובעת מעצם החיסון עצמו.

בתעשייה האווירית רואים בחיסון העובדים אחריות לאומית

מנשה בן חיים, סמנכ"ל התפעול בתעשייה האווירית, אומר ל'דבר' כי בימים אלו מצויה החברה במגעים מול משרדי הממשלה במטרה לברר האם ניתן יהיה להציע את חיסוני הקורונה לעובדים במתחמי הקמפוסים של החברה. "כרגע הדברים עדיין לא ברורים ונמצאים בהתהוות, אבל אנחנו על הנושא הזה ברמה היום יומית ופועלים כדי לראות איך מאפשרים את הזמינות של החיסונים הללו לעובדים שלנו מוקדם ככל האפשר".

"אנחנו מעסיקים 15 אלף עובדים התעשייה הביטחונית הגדולה בישראל, ויש לנו אחריות ברמה הלאומית. יש לנו עובדים שנדרשים לטוס לחול בתפקיד, גם למדינות אדומות שיש להן מערכות שלנו ואנחנו מחוייבים כלפיהן לזמינות", הוא אומר.

מנשה בן חיים, סמנכ"ל תפעול התעשייה האווירית (צילום: אלון רון)

בתעשייה האווירית כמו בחברות רבות נוספות, פעלו השנה גם לאפשר לעובדים להתחסן לשפעת במתחמי החברה. " הצטיידנו בחיסונים כבר לפני למעלה מחצי שנה, כשהצפי היה למחסור בחיסוני שפעת ברחבי המדינה ובקופות החולים בגלל הקורונה", אומר בן חיים. "בשורה התחתונה, כל העובדים שהיו מעוניינים להתחסן – קיבלו חיסונים בתעשייה האווירית. אלפי עובדים בחרו להתחסן".

יש פה שותפות אינטרסים מובהקת. בסופו של דבר, זה מתחיל ונגמר בהסברה על החשיבות של הנושא"

"אנחנו כמובן מעודדים את העובדים ולא מחייבים אותם. אנחנו לא יכולים לחייב אותם" הבהיר בן חיים. "אנחנו רואים את האפשרות להתחסן בקמפוסים שלנו כשירות חשוב שאנחנו מציעים לעובדים במטרה להגן על בריאותם".

"לצד זאת, אנחנו גם חברה עסקית וברור שיש לזה גם כדאיות כלכלית. העלות של ימי ההיעדרות והמחלה גבוהה יותר מהעלות של הנגשת החיסונים". גם בחברת החשמל, בכמה מחברות הביטוח, בחלק מהרשויות המקומיות וכמובן במערכת הבריאות – אפשרו לעובדים המעוניינים בכך להתחסן לשפעת במקום עבודתם.

בן חיים מדגיש כי מבצע החיסונים לשפעת בתעשייה האווירית, כמו גם השיח בנושא קידום ההתחסנות נגד קורונה בחברה, נעשים בשיתוף פעולה הדוק עם ועד העובדים. "יש פה שותפות אינטרסים מובהקת. בסופו של דבר, זה מתחיל ונגמר בהסברה על החשיבות של הנושא. ואנחנו מכינים כבר את תכניות התקשור, כדי שברגע שהדברים יהיו ממשיים נהיה בשיח צמוד מאוד עם העובדים שלנו. הקורונה בכלל הדגישה את החשיבות של הסברה בנושאים האלה".

בתחום האפור של דיני העבודה

גם עו"ד שי תקן, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עו״ד פישר בכר ושות', מדגיש שהתניית המשך התעסוקה של עובד, או קידומו בדרישה להתחסן היא בעייתית ביותר. "אמנם חוק שוויון זכויות בעבודה מונה שורה של עילות ספציפיות שאסורות בהקשר של אפליית עובדים: דת, היריון, נטייה מינית וכו', ואין שם אמנם עילה ספציפית הנוגעת לחיסונים – אבל עיקרון השוויון עדיין קיים ולטעמי לא ניתן לדרוש דרישה מהסוג הזה כתנאי לקידום או להישארות בעבודה".

הגבולות פה מטושטשים, זה מסוג הדברים שעדיין אינם ברורים וייתכן ובתי הדין יידרשו אליהם בהמשך"

עם זאת לדבריו, בהקשר של קבלה לעבודה, למעסיקים יש יותר גמישות. "יכול להיות שאצל מעסיקים ספציפיים כמו בתי אבות, בתי חולים, צוותי אוויר שנחשפים לאלפי אנשים – זו לאו דווקא תהיה דרישה בלתי-סבירה שעובד יהיה מחוסן בקבלה לעבודה". הוא מבהיר.

עו"ד שי תקן, לשעבר יו"ר הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר האגף להתאגדות (צילום: עופר עמרם)​

עובדת בבית חולים למשל, שתסרב להתחסן, הוא איננו סבור שזו עילה מספיקה לסיום העסקתה. "היא תוכל להערכתי להעלות טענות של פגיעה בשוויון ואפליה". מנגד הוא מחדד, כי ככל שיש בדרישה להתחסן יותר היגיון רפואי הנובע מתנאי העבודה, הדרישה עשויה להיחשב ליותר לגיטימית, וייתכן ובמקרה שכזה, המעסיק יוכל להעבירה לתפקיד שחשוף פחות לחולים. "הגבולות פה מטושטשים, זה מסוג הדברים שעדיין אינם ברורים וייתכן ובתי הדין יידרשו אליהם בהמשך".

תמריץ חיובי לדבריו, כגון מענק לעובדים שמתחסנים או ימי חופשה, עומד להערכתו במבחן המשפטי, וזה כלי שעומד לרשות המעסיקים המעוניינים לקדם התחסנות במקום העבודה. "יכולה אמנם להתעורר טענה שזה מייצר לחץ לא הוגן על עובדים לעשות פעולה שהיא לגמרי בתחום שיקול הדעת שלהם, אבל זה לא אותו הדבר כמו איום בפיטורין או בפגיעה בקידום. בסופו של דבר זה עוד שיקול שהעובד יכול לשקול בהתלבטות שלו אם להתחסן או לא".