בייג'ין – קפסולת הירח הסינית חזרה לפנות בוקר (חמישי) לכדור הארץ, כשבתוכה הדגימות הראשונות של סלעים מהירח שנחתו בכדור הארץ מזה יותר מ-40 שנים. הדגימות יאפשרו למדענים להגיע לתובנות חדשות בנוגע להיסטוריה של מערכת השמש והן מהוות ציון דרך חשוב בעבור טכנולוגיית החלל הסינית המתקדמת במהירות.
הקפסולה, חלק מהחללית צ'אנזה 5, נחתה במחוז סיזיוואנג שבמרכז מונגוליה, כך דיווח מנהל החלל הלאומי של סין.
הקפסולה נפרדה מוקדם יותר ממודולת ההקפה אליה היתה מחוברת וביצעה "קפיצה" על פני האטמוספירה של כדור הארץ במטרה להפחית ממהירותה לפני שהחלה בצניחתה האיטית אל הקרקע תוך שימוש במצנחים. לאחר האיסוף הוטסו הקפסולה ומטענה למתחם של תכנית החל הסינית בבייג'ין שם תחל בתהליך של פריקה וניתוח.
"משימת החלל המורכבת ופורצת הדרך ביותר מבחינה טכנית של אומתנו, צ'אנזה 5, רשמה מספר הישגים ומהווה תקדים", מסרו מסוכנות החלל.
שתיים מתוך ארבע המודולות של צ'אנזה 5 נחתו על הירח ב-1 בדצמבר, ואספו כשני קילוגרמים של דוגמיות על ידי איסוף מפני השטח וקידוח לעומק של שני מטרים בקרום הירח. הדוגמיות הונחו במיכל אטום שהוחזר למודולת השיגור מחדש על ידי רכב מיוחד.
המנהיג הסיני, שי ג'ינפינג, הקריא לאחר הנחיתה הצהרה בה הגדיר את נחיתת הקפסולה כהישג אדיר המסמן צעד קדימה בעבור תעשיית החלל הסינית. שי הביא תקווה שמשתתפי המשימה ימשיכו לתרום מכישוריהם במטרה להפוך את סין לכוח מרכזי בחקר החלל.
צוותי האיסוף הכינו מבעוד מועד מסוקים ורכבי ארבע על ארבע שנועדו להתביית על האותות ששיגרה הקפסולה ולאתר אותה בחשיכה של האיזור העצום ומכוסה השלג בצפון סין, המשמש גם כאתר נחיתה למשימות 'שנז'ו' המאויישות של סוכנות החלל הסינית.
חזרת הקפסולה היא כאמור הפעם הראשונה שדגימות חדשות של סלעים מהירח מגיעות לידי מדענים על כדור הארץ מאז המשימה הרובוטית של סוכנות החלל הסובייטית ב-1976.
סלעי הירח שנאספו המשימה מוערכים כצעירים במיליארדי שנים מאלו שנאספו במשימות אמריקאיות וסובייטיות קודמות, ובכך הם עשויים לספק תובנות חדשות הנוגעות להיסטוריה של הירח ושל גופים נוספים במערכת השמש. הדגימות מגיעות מאזור בירח הידוע כ"אוקיינוס הסופות", סמוך לאתר שנחשב להר געש שהיה פעיל בעבר הרחוק.
כמו הדוגמיות שהובאו בעבר, סלעי הירח הסינים ינותחו לבירור גילם והרכבם, וישותפו עם מדינות נוספות לטובת קידום המחקר המדעי.
גיל הדגימות יסייע למלא את הפער בידע בנוגע להיסטוריה של היחרח , המשתרע מהתקופה שלפני כמיליארד ועד לפני כשלושה מיליארד שנים. בנוסף, יתכן שיש בדגימות רמזים למחצבים בעלי ערך כלכלי העשויים להימצא על פני, או מתחת לפני הירח, דוגמת מימן או חמצן מרוכזים.
החללית צ'אנזה 5 המריאה ממחוז הינאן בדרום סין ב-24 לנובמבר, והשלימה את משימתה המורכבת ככל הנראה ללא כל תקלה. זו הנחיתה המוצלחת השלישית של סוכנות החלל הסינית על הירח, והראשונה שכללה המראה חוזרת מפני הירח.
הירח זכה לתשומת לב מיוחדת של הסוכנות הסינית, המתכננת להנחית בני אדם על הירח ואולי אף לבנות שם בסיס קבוע, אך זוח זמנים או פרטים נוספים על תכניות אלו לא פורסמו.
סין הצטרפה גם למאמצים לחקר מאדים. ביולי שוגרה הגשושית טיאנוון 1, הנושאת נחתת ורכב סיור המיועד לחיפוש מים על כוכב הלכת האדום.
ב-2003, סין הפכה למדינה השלישית ששיגרה אסטרונאוט למסלול סביב כדור הארץ אחרי רוסיה הסובייטית וארצות הברית. היא עשתה זאת בזהירות, וללא התאונות וההרוגים שגבו תכניות החלל האמריקאיות והסובייטיות בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
המשימה האחרונה של סוכנות החלל הסינית כוללת שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית, שסייעה בפיקוח. בשל דאגות בנוגע להיבטים סודיים של תכניות החלל הסיניות, והקשר ההדוק לצבא, ארצות הברית אוסרת על נאס"א לשתף פעולה עם סוכנות החלל הסינית מבלי אישור של הקונגרס. בשל כך, סין אינה משתתפת במשימות לתחנת החלל הבינלאומית, מה שדחף את סין לפצות את עצמה בשיגור תחנת חלל נסיונית ותכניות להצבת תחנה קבועה במסלול סביב כדור הארץ בשנתיים הקרובות.
