שחר רוזנבלט (29), חקלאי מקיבוץ ברור חיל, עובד בחצי השנה האחרונה כאגרונום בחברת "ורטיקל פילד", חברת אגרוטק המגדלת עלים וצמחי תבלין במכולות. בדרכו לאסוף ולארוז צרור פטרוזיליה במכולה הניצבת במגרש החנייה של סניף "רמי לוי" באזור התעשייה בבני ברק, מסביר רוזנבלט שהטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת לגדל צמחים לגובה, בצורה אנכית, ולדמות את תנאי הצמיחה הדרושים להם (מים, מצע גידול, אור, אוורור ועוד). "הצמח מקבל פה את התנאים הכי טובים בשבילו", הוא אומר, "בגלל זה הוא גדל יפה ומהר יותר מאשר בעציץ במרפסת".

המכולה היא אחת משתיים הניצבות במקום ועתידות לספק "ירוקים" טריים ישירות לסניף "רמי לוי" הסמוך. בעתיד יוצבו מכולות כאלה במוקדים רבים בארץ, במסגרת הסכם האספקה שחתמה החברה עם רשת השיווק.

אחת משתי המכולות של "ורטיקל פילד" באזור התעשייה בבני ברק. "חווה ורטיקלית עירונית" (צילום: הדס יום טוב)

רוזנבלט ואגרונום נוסף אחראיים על תפעול המכולות מא' ועד ת'. "אנחנו באים פעמיים בשבוע, קוטפים ואורזים את הגידולים ואחר כך שותלים חדשים". מהשתילה ועד לקטיף חולפים כשלושה שבועות.

לאחר שהם קוטפים, שוקלים ואורזים את העלים הירוקים הם מעבירים אותם בעצמם למדפים בחנות. "יש פה חיסכון אדיר בעלות של שרשראות האספקה והשינוע", אומר רוזנבלט. "יש מקומות בעולם בהם רושמים על כל מוצר כמה קילומטרים הוא עבר עד שהוא הגיע לסופר, אז פה זה 0.01 קילומטרים".

מוצרים ארוזים של 'ורטיקל פילד' על המדף בסופר. "יש פה חיסכון אדיר בעלות של שרשראות האספקה והשינוע" (צילום: הדס יום טוב)

רוזנבלט מגדיר עצמו כ"חקלאי מתקדם". כל חייו התעניין בחקלאות, והוא מאמין שיש לה תפקיד חשוב בעולם, במיוחד כשהיא מתקדמת. "בישראל המצב טוב מאד יחסית לגודל המדינה", הוא אומר, "אבל בעולם יש מקומות ענקיים, מקומות קפואים ומקומות מאוד חמים, שם גידול ושינוע תוצרת חקלאית הרבה יותר מסובך. בשביל זה צריך חדשנות".

"לקצר את הזמן בין הקטיף לצריכה"

חברת "ורטיקל פילד" נוסדה לפני 15 שנה ועוסקת בעיקר בגידולי נוי ובשילוב של צמחי נוי באזורים אורבניים. גיא אליצור, מנכ"ל החברה, מספר שלאחר שמונה לתפקיד לפני כשנה וחצי, החל פיתוח הגידול הוורטיקלי החקלאי, שהתוצאה שלו היא חווה חקלאית ניידת. חווה במכולה.

גיא אליצור. "תמיד עסקתי באופן שבו החקלאות העולמית משנה את פניה ומתאימה את עצמה לעולם החדש" (צילום: יח"צ)

"זה מגיע מתוך מחשבה שיותר אוכלוסייה מגיעה לגור בעיר", אומר אליצור, "ויש פחות משאבי מים וקרקע, לכן החקלאות צריכה להשתנות ולהתקרב לעיר. המטרה היא לשים את החווה כמה שיותר קרוב לצרכן. אם זה במגרש חניה של סופרמרקט ואם זה על גג של מסעדה, או על יד בית ספר או בית מלון, ולספק בצורה שוטפת תוצרת טרייה, בריאה ונקייה".

הצבת החווה הניידת ליד אתר מכירת התוצרת מאפשרת לקצר את הזמן שחולף בין קטיף הירק לצריכתו. לזמן הקצר יש יתרון. "מרגע הקטיף הצמח מתחיל לאבד מהערכים התזונתיים שלו", אומר אליצור, "ואם אנחנו יודעים לקצר את זה בצורה משמעותית ולקרב את השדה לעיר, בסופו של יום הצרכן אוכל משהו יותר בריא". מלבד זאת, במכולה ניתן לגדל ירקות ירוקים כשרים ללא חומרי הדברה, כיוון שבמכולה אין חרקים ומזיקים.

השילוט במכולה. משמאל רשימת המחירים. "זה מודל כלכלי שמאפשר להתחרות במחירים של החקלאות המסורתית" (צילום: הדס יום טוב)

"ועוד דבר שזה מאפשר", מוסיף אליצור, "זו הוזלה של המחירים. זה מודל כלכלי שמאפשר להתחרות במחירים של החקלאות המסורתית".

לגדל מזון בלי אור שמש

תהליך הגידול בחווה הניידת מתנהל, לדברי אליצור, בצורה מנוטרת. "אנחנו שולטים בכל הפרמטרים, וככה מבטיחים שלאורך תהליך הגידול יש לצמח תנאים אופטימליים. אנחנו לא תלויים במזג האוויר ואנחנו מסוגלים לספק את התוצרת 365 ימים בשנה. החווה עומדת בכניסה לחנות, ואדם אחד, מקסימום שניים, מטפל, קוטף ואורז את המוצר".

הטכנולוגיה היום מאפשרת, הוא מסביר, לגדל מזון גם בהיעדר אור שמש ושטח אדמה, באופן שכמעט ולא משפיע על הצמחים. "בעזרת מערכות תאורה מתוחכמות אנחנו יכולים למקד את אורכי הגל שהצמח צריך, ולייצר לו תנאים אופטימליים", שלדבריו נותנים לצמח טעם וריח חזקים יותר, "וטקסטורה חלקה ונעימה יותר".

תאורה מלאכותית צובעת את המכולה באור ורדרד. "בעזרת מערכות תאורה מתוחכמות אנחנו יכולים למקד את אורכי הגל שהצמח צריך, ולייצר לו תנאים אופטימליים" (צילום: הדס יום טוב)

התאורה המלאכותית במכולה צובעת אותה באור ורדרד. "צמחים יודעים לקבל את אורכי הגל של האור הכחול והאדום של השמש", מסביר רוזנבלט, "כדי לגדול ברמה האופטימלית, הגידולים שלנו צריכים את הגלים האלה".

במכולה גם מערכת שאוספת נתונים ומוודאת שהטמפרטורה, הלחות, ורמת החומציות מאוזנות. "במידה ויש צורך", אומר אליצור, "המערכת יודעת להזרים מים, דשנים, לקרר או לחמם, ככה שהתנאים יהיו אופטימליים".

קונטיינר אחד מספק, לדבריו, תוצרת שמשתווה לכמות התוצרת מ-4-3 דונם אדמה. "היחידה מאוד מודולרית ואפשר להוסיף עוד גידולים לגובה או לצדדים. לכן ככל שהסניף יצטרך יהיה אפשר להוסיף גידולים באופן מאוד פשוט". לעת עתה מגדלים במכולה רק "ירוקים", אך בעתיד מבטיחים גם גידול של פירות וירקות.

ממסעדה ברעננה לאיחוד האמירויות

את צעדיה הראשונים בתחום החלה החברה בכמה מסעדות בניו יורק, ובמסעדה אחת ברעננה, שם השפים הם אלה שמנהלים את החוות, וזוכים כך לתוצרת טרייה. בימים אלה מתנהלים, כאמור, הצעדים הראשונים בשיתוף הפעולה עם רשת "רמי לוי", ועם רשת הקמעונאות הכשרה "Evergreen" בארצות הברית. ברוח הסכמי השלום, אליצור מספר שמתנהל גם משא ומתן עם איחוד האמירויות ומדינות המפרץ, שם יש קושי לגדל מזון בשל מזג האוויר הקשה. "יש משהו מדהים בזה שאתה לוקח קונטיינר, מחבר אותו לחשמל ולמים, וזה יכול לתת תוצרת כמעט בכל מקום בעולם".

עובדים במכולה. "המערכת יודעת להזרים מים, דשנים, לקרר או לחמם, ככה שהתנאים יהיו אופטימליים" (צילום: הדס יום טוב)

ימי מגפת הקורונה חידדו, לדבריו, את הבעיות של שרשרת האספקה ברשתות הקמעוניות בעולם. "בארה"ב לא היו מטוסים ומשאיות והיה קשה מאוד לשנע את המוצרים מצד אחד של היבשת לצד אחר. הרבה חקלאים זרקו תוצרת חקלאית ומצד שני חלק מהסופרים היו עם מדפים ריקים. במדינות גדולות התלות בשרשרת האספקה גדולה, וככל שיש בעיות בשרשרת הזו האספקה נפגעת.

"וראינו את זה גם ברמת הצרכן שהתחיל לחבר מניעת מחלות עם מזון בריא. הצרכן התחיל לשאול את עצמו כמה ידיים נגעו באוכל שלו, כמה האוכל טרי וכמה הוא בטוח. כשיש לך חווה מחוץ לסופר, שלא תלוי בשרשרת אספקה חיצונית, זה משהו שנותן יותר ביטחון".

חקלאים דור שלוש

אליצור עוסק בחקלאות עולמית כבר יותר מעשור. בתפקידו הקודם היה מנכ"ל חברה גלובלית לחומרי הדברה ביולוגיים. "תמיד עסקתי באופן שבו החקלאות העולמית משנה את פניה ומתאימה את עצמה לעולם החדש, לצרכים חדשים ולצורך בשמירה על הסביבה. גידול ורטיקלי בעיר מאוד רלוונטי למה שהצרכן דורש, למה שהקמעונאים צריכים, ויותר מזה, למה שהעולם והסביבה צריכים. זה חוסך את העלויות וגם את הזיהום ופליטת הפחמן שנוצרים כתוצאה משינוע המוצרים".

גידול ורטיקלי בעיר מאוד רלוונטי למה שהצרכן דורש, למה שהקמעונאים צריכים, ויותר מזה, למה שהעולם והסביבה צריכים"

החקלאות של עשר השנים האחרונות, הוא מסביר, "היא לא החקלאות של לפני שנים. יש בה הרבה יותר היי-טק, והיא מתפתחת להרבה כיוונים ואפיקים. חקלאים בדור שני ודור שלישי הם אנשים הרבה יותר מלומדים, דיגיטליים. הם יודעים להשתמש במערכות מורכבות כמו סנסורים או מצלמות רגישות. למקום הזה נכנסת גם החקלאות הוורטיקלית, שאומרת שלא כל הגידולים צריכים לתפוס הרבה מקום ולצרוך הרבה מאוד מים ומשאבים. אפשר לגדל בעיר, על שטח קרקע יותר קטן, בלי לרסס את עצמנו לדעת, ועדיין לספק מזון".

בתשובה לשאלה על גורלם של החקלאים המסורתיים, אומר אליצור כי רבים מעובדי "ורטיקל" הם חקלאים, דור שני ושלישי. "הרבה עובדים שלנו עבדו בעבר עם גידולי שדה ועברו לעבוד אצלנו בחממות".