הצוות למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה הגיש אתמול (ראשון) בערב את הדוח שלו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
הדוח על 171 עמודיו, שכתיבתו ארכה כחמישה חודשים, נכתב על ידי צוות שבראשו עמדה עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, ומאגד בתוכו את ממצאיהם של שלושה צוותי משנה, שהורכבו מנציגים בכירים של משרדי הממשלה, פעילים חברתיים יוצאי אתיופיה ומנציגי אקדמיה. כפי שצויין בדוח עצמו, פרסום הדוח קשור קשר הדוק לאירועים שקרו בחברה הישראלית בשנה האחרונה וביניהם יציאת אלפי מבני ובנות הקהילה האתיופית לרחובות בעקבות פרשת יוסף סלמסה ז"ל מבנימינה שהתאבד לאחר חקירה משטרתית ופרשת החייל דמאס פיקדה שהותקף באלימות קשה על ידי שוטרים ברחובות. אירועים אלו היו האחרונים בסדרה של מקרי אפלייה על רקע גזעני של המדינה כלפי בני ובנות העדה וביניהם: דחיית תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מתן זריקות למניעת הריון לנשים ממוצא אתיופי, הפרדת יולדות בבתי-חולים, אי-קבלה לבתי-ספר והיעדר הכרה מהממסד הדתי.
אחוז הקטינים יוצאי אתיופיה המרצים עונש מאסר בפועל הוא כמעט פי עשרה משיעורם באוכלוסייה (18.5% מכלל הכלואים בכלא "אופק" נכון לחודש יוני 2016).
המסמך נפתח בדברי הוקרה למאבקה של יהדות אתיופיה לעלייה לארץ והחזון לחיים הצודקים שהוא טמן בחובו:
"יהדות אתיופיה, אשר חלמה על ירושלים, וגיבוריה (האלמוניים בעיני הציבור הישראלי הרחב) פעלו לגאולתה והשבתה לארץ האבות, מצפה כי נקיים את מחויבותנו הבסיסית, כפי שנוסחה עת הונחו היסודות להקמתה של מדינת ישראל במגילת העצמאות".
פרופ' עירן הלפרין, מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, כתב בחוות דעתו לדוח את פרשנותו לביטויי הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה: "יוצאי אתיופיה סובלים מביטויי גזענות גלויים וסמויים, המאופיינים, בין היתר, באפליה על בסיס סטיגמות וסטריאוטיפים שליליים. ההשפעה של הללו באה לידי ביטוי בהדרתם מהמרחב הציבורי, בהפלייתם בהשכלה ובתעסוקה ואף בגילויי אלימות ישירה כלפיהם ברמה חברתית ואף ממוסדת."
הדוח כולל 53 המלצות ליישום במשרדי הממשלה השונים וביניהן: הקמת יחידה ממשלתית במשרד המשפטים לתיאום המאבק בגזענות, מינוי "ממונה על אפליה וגזענות" בכל משרד ממשלתי, יצירת מסגרת לנקיטת הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה ובעלי מקצועות מוסדרים במקרים של "הטרדה גזענית", קביעת נהלים להגדרת סמכותם של שוטרים לפנות לאדם בדרישה להזדהות ואופן מימוש הסמכות בנסיבות שונות, מנגנון חדשני לקליטה מהירה של אקדמאים יוצאי אתיופיה לשירות הציבורי, הרחבת הפיילוט לנשיאת מצלמות גוף על ידי שוטרים לתחנות משטרה בערים בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה ועוד. על הצד השני, מציין הדוח שחלק מההמלצות הנוגעות למשטרת ישראל מיושמות כבר עתה במסגרת תוכנית משטרתית לחיזוק האמון בקרב יוצאי אתיופיה.
יוצאי אתיופיה מסוקרים בעיקר בהקשרים שליליים. כך נוצר מצב, שהחשיפה ליוצאי אתיופיה באמצעי התקשורת היא מועטה, ובהקשרים המנציחים תדמית שלילית.
במהלך עבודת הצוות עלו טענות רבות סביב יחסן של רשויות המדינה אל יוצאי אתיופיה, חלקן אף נתמכו בנתונים סטטיסטיים מגוונים. בתחום המשפט והחוק למשל, חשף הדוח כי אחוז כתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה גבוה מפי שניים משיעורם באוכלוסיה (3.5%). אחוז כתבי האישום נגד קטינים יוצאי אתיופיה עמד על יותר מפי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית (8.5%). אחוז הקטינים יוצאי אתיופיה המרצים עונש מאסר בפועל הוא כמעט פי עשרה משיעורם באוכלוסייה (18.5% מכלל הכלואים בכלא "אופק" נכון לחודש יוני 2016). שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה בשלוש השנים האחרונות הינו 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, גם זה שיעור גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית.
עוד בדק הדוח את הטענות הנשמעות בדבר קיום אפליה על-ידי רשויות הדת בקבלת שירותי דת כגון: אפליית רבני הקהילה (הקייסים) ואי הכשרת תקנים חדשים לקייסים חדשים, טענות בדבר "מסלול מיוחד" בעבור יוצאי אתיופיה המבקשים להינשא, מועצות דתיות מסוימות שאינן פותחות תיקי נישואין לזוגות יוצאי אתיופיה ועוד.
בתחום החינוך מציין הדוח מחסור משמעותי באנשי חינוך בעמדות מפתח מבין יוצאי אתיופיה, כגון מחנכים ומנהלים.
גם בתחום הייצוג תקשורתי מצב הקהילה האתיופית אינו מזהיר. הדוח מצביע על נוכחות דלה באמצעי התקשורת (0.3% מהכתבות באמצעי התקשורת). עוד עולה, כי יוצאי אתיופיה מסוקרים בעיקר בהקשרים שליליים. כך נוצר מצב, שהחשיפה ליוצאי אתיופיה באמצעי התקשורת היא מועטה, ובהקשרים המנציחים תדמית שלילית.
בתחום עולם העבודה מצויינים קשיים בהשתלבות במקומות עבודה איכותיים על רקע צבע עור או קבלה למשרות שהשכר בצדן נמוך.
ראש הממשלה: "אני לא מוכן לסבול גזענות במדינה שלנו, אני לא מוכן שיפלו אנשים לפי צבע עורם, זה דבר נורא. שמענו בוועדת השרים סיפורים קורעי-לב ומסמרי-שיער והתחלנו לנקוט בפעולות נגד גזענות"
הדוח מציין מספר שיטות בעזרתן תימדד הצלחת התוכנית למיגור הגזענות והאפלייה. בין היתר הוצע מהלך לנקיטה של תהליכי הכשרה וחינוך מעמיקים וארוכי טווח, בשילוב עם התערבויות ושינויים רגולטוריים המלווים בהסברה וקמפיינים, אשר יקדמו באופן משמעותי שינוי בנוגע לגזענות ואי-השוויון בתודעה הציבורית ויביאו לשינוי השיח ולשינוי נורמות חברתיות באופן מיידי.
יו"ר הצוות, אמי פלמור, התייחסה לדוח ואמרה כי "בתוך משבר האמון שהצית את מחאת יוצאי אתיופיה, החלטתו האמיצה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקים צוות זה ולהתמודד ישירות עם הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, הינה קרן אור של תקווה לשינוי. כולי תקווה כי המסר של אפס סובלנות לגזענות כלפיהם יחלחל וישנה את מציאות חיינו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס בחריפות לתמונת המצב המקוממת של יוצאי אתיופיה בארץ בוועדה המיוחדת שהתקיימה בחודש פברואר השנה, בה הוחלט להקים את צוות המחקר שיכתוב את הדוח: "אני לא מוכן לסבול גזענות במדינה שלנו, אני לא מוכן שיפלו אנשים לפי צבע עורם, זה דבר נורא. שמענו בוועדת השרים סיפורים קורעי-לב ומסמרי-שיער והתחלנו לנקוט בפעולות נגד גזענות עוד קודם לכן. אבל עכשיו, בעקבות הדוח, שהוא חלק מההחלטות שלנו, אנחנו ננקוט עוד צעדים ואני שמח שיש אנשים, נשים וגברים, שנחושים לעקור את התופעה הזאת מחיינו. זה לא מתאים למדינה שלנו, לאזרחים שלנו ולעם שלנו".