פער השכר של מהגרים לעומת עובדים מקומיים מתרחב במדינות רבות עם הכנסה גבוהה, כך עולה ממחקר של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) שהתפרסם השבוע. הדוח מראה גם כי מגפת הקורונה פוגעת באופן קשה יותר במהגרי העבודה, וכי גם בפילוח המגדרי, כצפוי, מצבן של המהגרות קשה יותר מזה של המהגרים.

הדוח מציג ניתוח עולמי מקיף של פערי השכר בין מהגרים לאזרחים ב-49 מדינות, מתוכן 33 מדינות ברמת הכנסה גבוהה כמו בריטניה, פולין, קנדה, שוויץ וארה"ב, ו-16 מדינות ברמת הכנסה נמוכה ובינונית כמו טורקיה, מקסיקו ונפאל. 49 המדינות שנבחנו הן מקום המגורים של כשליש מתוך אוכלוסיית המהגרים בעולם, ומהוות מחצית מהמדינות בהן יש ריכוזי מהגרים בעולם.

מטרת הדוח היא להביא למודעות את המצב הקיים לאור השאיפה של אג'נדה 2030 של האו"ם לייצר שכר שווה עבור עבודה עם ערך דומה, מהלך שיתרום להגנה על זכויות עובדים, ובמיוחד זכויות העובדות בעולם.

הפער הולך ומתרחב

מהגרי עבודה במדינות עם הכנסה גבוהה מרוויחים בממוצע כ-12.6 אחוז פחות מעובדים מקומיים. עם זאת, קיימת שונות בין מדינות ובין קבוצות שכר שונות. בקפריסין, מהגרי עבודה משתכרים בממוצע עד 42.1 אחוז פחות מאזרחים, ובקרב עובדים בעלי כישורים נמוכים הם משתכרים 71 אחוז פחות מאזרחי המדינה. בכלל האיחוד האירופי הפער הוא כמעט 9 אחוזים לטובת האזרחים.

בחמש השנים האחרונות פער השכר למהגרים התרחב בכמה מדינות בעלות הכנסה גבוהה: באיטליה למשל מהגרי עבודה מרוויחים 30 אחוז פחות מאזרחים על פי הנתונים האחרונים, לעומת 27 אחוזים בשנת 2015. בפורטוגל פער השכר הוא 29 אחוז לעומת 25 אחוז בשנת 2015, ובאירלנד 21 אחוז לעומת 19 אחוז בשנת 2015.

הדו"ח – פערי שכר המהגרים מראה כי מהגרים במדינות בעלות הכנסה גבוהה נוטים לעבוד בצורה סיכונית יותר, עם 27 אחוזים שמועסקים בחוזים זמניים ו-15 אחוזים עובדים במשרה חלקית. הם מיוצגים באופן לא פרופורציונלי במגזר ה"ראשוני" – חקלאות, דייג וייעור – והם מועסקים יותר מאשר מקומיים במגזר ה"שני": כרייה וחציבה; ייצור; חשמל, גז ומים; ובנייה.

חלק משמעותי מפערי השכר של המהגרים נותר בלתי מוסבר גם כאשר בוחנים ומתחשבים במאפיינים של העובדים כמו השכלה, ניסיון, גיל או מיקום. כ-10 נקודות אחוז מההערכה של 12.6 אחוזים בפערי שכר במדינות עם שכר עבודה גבוה, נותרים ללא הסבר על פי מאפייני שוק העבודה של מהגרי עבודה ולעומת אזרחים. הדוח מצביע כי זה עשוי להצביע על אפליה של מהגרי עבודה בנושא שכר.

"עובדים שהם מהגרים, לעיתים קרובות מתמודדים עם אי שוויון בטיפול בשוק העבודה, כולל ביחס לשכר, גישה לעבודה והכשרה, תנאי עבודה, ביטוח לאומי וזכויות הקשורות לאיגודים מקצועיים. הם ממלאים תפקיד מהותי בכלכלות רבות. הם לא יכולים להיחשב כאזרחים סוג ב'", אומרת מישל לייטון, ראש ענף ההגירה לעבודה של ארגון העבודה הבינלאומי.

על פי הדוח, מהגרי עבודה מרוויחים פחות מאזרחים בעלי הכשרה דומה באותה קטגוריה תעסוקתית.

קושי נוסף נובע מכך שסביר יותר שהם יעבדו בעבודות הדורשות הכשרה נמוכה יותר ובעלות שכר נמוך, שאינן תואמות את השכלתם וכישוריהם, מה שעשוי להצביע על אפליה בתהליך ההעסקה. גם מהגרי עבודה משכילים במדינות בעלות הכנסה גבוהה נוטים פחות להשיג משרות בקטגוריות מקצועיות גבוהות יותר.

בארצות הברית ובפינלנד, למשל, בעוד ששיעור מהגרי העבודה עם השכלה תיכונית הוא 78 אחוז ו-98 אחוז, בהתאמה, חלקם של מהגרי העבודה בעבודות עם מיומנויות גבוהות או בינוניות הוא רק 35 אחוז ו-50 אחוזים בהתאמה.

על פי הדוח, זה משקף את העובדה שהם מתקשים להעביר את כישוריהם וניסיונם על פני מדינות, בעיקר בגלל היעדר מערכות המזהות את כישוריהם והכשרתם של עובדים מהגרים.

במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית המצב הפוך: מהגרי עבודה הם בדרך כלל זמניים עם מיומנות גבוהה שהקשר שלהם למדינת המקור שלהם הוא לא חזק כמו במצב של רילוקיישן לדוגמא. הם נוטים להרוויח כ- 17.3 אחוז יותר לשעה מאשר עובדים שאינם מהגרים.

הקורונה פוגעת במהגרים קשה יותר

על פי הדו"ח, הפגיעה במהגרי עבודה היו מהקשות ביותר מההאטה הכלכלית הקשורה לקורונה, הן מבחינת אובדן תעסוקה והן ירידה ברווחים למי שהמשיך לעבוד.

למגפת הקורונה הייתה השפעה בריאותית וכלכלית רבה יותר על מהגרי העבודה מאשר על שאר האוכלוסייה העובדת. עם תחילת משבר הקורונה, נאלצו עשרות מיליוני מהגרי עבודה לחזור לביתם לאחר שאיבדו את מקום עבודתם.

עבודתם פחות מתאימה לעבודה טלפונית בהשוואה לאנשים שאינם מהגרים ורבים מהם עובדים בקו הראשון/ בחזית, וחשופים יותר לנגיף.

על פי הדוח, המשבר – שעדיין אין תמונה מלאה שלו, עשוי להרחיב את ההבדלים בשוק העבודה בין מהגרי עבודה לעובדים מקומיים, מה עשוי להעמיק עוד יותר את פערי השכר למהגרים, נכתב בדו"ח.

הפליה כפולה לנשים מהגרות

נשים עובדות מהגרות עומדות בפני אפלייה כפולה בשכר. הן גם מהגרות והן גם כנשים. פער השכר בין אזרחים גברים לנשים מהגרות במדינות בעלות הכנסה גבוהה מוערך בכמעט 21 אחוזים לשעה. זה גבוה יותר מפער השכר בין המינים (16 אחוזים) באותן מדינות.

הסיבה לכך היא בין השאר כי מהגרות עבודה מהוות חלק ניכר מהעובדים במשק בית: 73 אחוזים (או 8.45 מיליון) מכלל עובדי משק הבית ברחבי העולם הם המהגרים. במדינות בעלות הכנסה גבוהה, פער השכר בין מהגרים עובדים בטיפול לעובדות שהן אינן מהגרות הוא כ-19 אחוזים.