היכל שלמה בתל אביב, שמונה וחצי בבוקר, יום ראשון למבצע חיסוני הקורונה. במתחם החיסונים לקורונה של שירותי בריאות כללית כמה עשרות חברי ההנהלה הבכירה וצוות מחוז תל אביב של הקופה, ממתינים לקבל את החיסון. שר הבריאות ומנכ"ל משרדו עזבו את המקום לאחר ביקור קצר והצהרה לתקשורת, והאווירה הרשמית והחגיגית מתחלפת בהתנהלות משוחררת וקלילה יותר. "נו, התחסנת כבר? לא צמח לך זנב?", אומר אחד הרופאים בחיוך לרופא אחר.

מבין תשעת תאי ההתחסנות, שבהם צפויים להתחסן מדי יום אלפי אנשים, פועל כרגע תא אחד. על הכיסאות הסמוכים יושבים אלו שכבר התחסנו, חלקם יוצאים להמתין בשמש בחוץ. ההתרגשות מהמעמד מתבטאת בבדיחות, בצילומי סלפי משותפים, וברצון לחלוק את החוויה. "יש עוד בקבוקון, בוא נתחסן שנינו", מזמינה אחת המנהלות את חברתה. "אני לא מאמינה שהתחסנת ולא הייתי לידך", אומרת מנהלת אחרת לעמית לעבודה. בהמשך היום מתמלא המקום במאות עובדי הכללית מהמחוז, ראשוני מבוטחי הקופה עצמם, מגיל 60 ומעלה, יתחסנו כאן החל מיום שני.

 

"האחיות רוצות לקחת חלק ולמגר את המגפה הזאת"

רגינה יודלביץ', מנהלת האחיות במחוז תל אביב יפו, יוצאת להפסקה אחרי שורת חיסונים שכללה גם את מנכ"ל הקופה, פרופ' אהוד דוידסון. "יש התרגשות באוויר, זו זכות היסטורית שנפלה בחלקנו לנהל את המבצע הלאומי הזה", היא אומרת, "התחושה היא מדהימה, יוצאת דופן. האחיות מתקשרות ואומרות מתי הן מתגייסות, איזה משמרת הן יעשו. עובדים במשותף, כולן רוצות לקחת חלק ולמגר את המגפה הזאת, לראות את האור בקצה המנהרה".

מוקדם יותר, כשיודלביץ' הזריקה את החיסון לקצין הבטחון הראשי של הכללית, הגיעו למקום שני צלמים לתעד את המאורע. צילום תהליך החיסון הופך אותו למורכב יותר, כשלפרוטוקול הרפואי החדש נלווה גם פרוטוקול לפוטו-אופ: אחד הצלמים מבקש מיודלביץ' להחזיק את המזרק עם המחט באוויר, ומדגיש: "כשאת שמה לו את המזרק על הזרוע, תחכי כמה שניות עד שאת מזריקה". יודלביץ' לא מתבלבלת לרגע, והצלמים קיבלו עוד פריים מוצלח של חיסון לעיתון.

היא מספרת שכמו כל דבר שקשור לקורונה, גם ההכנות לחיסון הזה לא היו דומות לחיסון רגיל. "הכל היה מאוד זריז והמידע הגיע תוך כדי, ואנחנו מתעדכנים כל הזמן. יש הרבה הדרכות שקיימנו בזום וחומרי הדרכה, הכל כדי להכין את האחיות על הצד הטוב ביותר. כאחיות אנחנו יודעות לתת חיסונים, זה לא משהו שהוא חדש לנו. אנחנו עדיין במהלך מבצע חיסוני שפעת, ואנחנו מובילים את זה ביחד במקביל כרגע". בתשובה לשאלה האם היא חוששת, היא אומרת, "זו יותר תחושה של שליחות, ופחות חששות. העיקר זה לתת לציבור את החיסון על הצד הטוב ביותר".

"עוד מנה לבקבוקון, קדימה"

מי שמכתיב כאן את הקצב הם הבקבוקונים. בכל בקבוקון נוזל לחמש מנות חיסון. למעשה, הוא מספיק לשש, אבל ההנחיה הרשמית של חברת פייזר ושל משרד הבריאות היא להשתמש בכל בקבוקון לחמש מנות חיסון בלבד. מכיוון שסדר המתחסנים לא נקבע מראש, בכל פעם שמגיע בקבוקון מהמחסן צריכים לסיים אותו. אחת המתחסנות מתבדחת עם האחות שהיא הראשונה שמתחסנת מהבקבוקון הזה, לכאורה סיכון גבוה יותר מאשר להתחסן מבקבוקון שמישהו אחר כבר ניסה. ואיכשהו, כמו השלמת מניין ביהדות, תמיד צריך לגייס את המתחסן החמישי. "עוד מנה לבקבוקון, קדימה", נשמעת הקריאה בחלל המתחם.

רוב האנשים אמרו שהם מרגישים מצוין לאחר החיסון. כמובן שאין לדעת, ייתכן שתופעות הלוואי יגיעו רק אחר כך. "אתה יודע שאתה צריך לחכות חצי שעה אחרי החיסון, אתה לא יכול ישר לעוף מפה", אומרת אחת האחיות לעמית לעבודה שהמתין בתור. מאוחר יותר, הוא אמר שיש לו סחרחורת קלה. האחות יודלביץ' ניגשת אליו בטבעיות וברוגע, מניחה את הבוהן שלה על פרק זרועו ובודקת דופק. "אתה רוצה שאכין לך תה חם?", היא אומרת. הוא מסרב בנימוס, ניגש בעצמו לפינת הקפה וממלא כוס מים קרים.

"יש עכשיו היענות של הציבור, צריך להכות בברזל בעודו חם"

ד"ר רון ורד, המנהל הרפואי של מחוז תל אביב בכללית, אומר שהביקושים לחיסון גבוהים. "הזמנו את העובדים בחמישי, בשישי פתחנו הרשמה לציבור הרחב, ומשבת, כולל הבוקר, היו אלפי בקשות", הוא מספר. הנעלם הגדול מבחינתו ומבחינת אנשי הקופה בכלל הוא קצב הגעת החיסונים. "כרגע קיבלנו חיסונים רק למתחם הזה. בסך הכל במחוז תל אביב פתחנו שישה מתחמים שאנחנו ערוכים לחסן בהם עכשיו, הכל תלוי בכמות החיסונים שנקבל. התורים נקבעו רק על פי מה שכבר הגיע וקיים אצלנו. ברגע שיגיעו עוד מנות נפתח תורים ליתר המקומות, כדי למנוע מצב שאנשים יקבעו תור ולא יהיה חיסון".

הוא מדגיש את החשיבות של מומנטום ציבורי במבצע ההתחסנות. "יש עכשיו הרבה היענות של הציבור, וצריך להכות בברזל בעודו חם. חבל לעכב את זה, במיוחד עכשיו כשהתחלואה מסביב עולה, אנחנו יכולים להרביץ הרבה יותר חיסונים ביום, אם נקבל ממשרד הבריאות את החיסונים. אם נראה שרוב האנשים בקבוצות היעד הראשונות התחסנו, בעיקר אנשים מעל גיל 60, נפתח את זה לקבוצות אחרות. אני מעריך שזה יקרה די מהר. בכל מקרה, אנשים לא צריכים לדאוג, יש חיסונים, הבאנו מספיק חיסונים לכל האוכלוסייה. כל מי שרוצה להתחסן יתחסן."

הדסה, ירושלים: פרופסורים ועובדי משק באותו התור

התור בפתח אולם טננבאום שבבית החולים הדסה עין כרם בירושלים הורכב מכל בעלי התפקידים בבית החולים: פרופסורים, מתמחים, עובדי משק, אחיות, מזכירות, וטכנאים הגיעו בשעות שאליהם הוזמנו לקבל חיסון לקורונה. רבים הגיעו עם חבר או חברה שיצלם אותם, אבל המאבטחת בכניסה לא הרשתה כניסה של מלווים. תפקיד הצילום מתחלק בין אנשי התקשורת במקום, לבין נשות הצוות שמחסנות, שדואגות לצלם כל מתחסן בטלפון הנייד שלו לפני שהן מפנות אותו לחדר ההמתנה וההתאוששות הסמוך.

"זו הרגשה של שחרור סוף סוף", מספרת מירב לוריא, טכנאית אקמו, "חושבים על ההורים בבית. זו הייתה תקופה מאוד מורכבת לכל הצוותים כאן". היא יודעת לספר גם על הצד החיובי של הקורונה: "עד הקורונה אף אחד לא הבין מה זה אקמו, היום כולם יודעים מה אני עושה."

טל גולדברגר, מתמחה במחלקת עור, שמח להצטלם כשאצבעותיו מונפות בצורת האות V. האם זה Victory (נצחון) או Vaccine (חיסון)? קשה לדעת. אחרי החיסון "אני מרגיש מצוין", הוא אומר אחרי שקיבל את הזריקה, "ביד חזקה ובזרוע נטויה, אנחנו ננצח".

"זו תחושה של שמחה", אומר פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות. הוא מצלם את בקבוקון החיסון בנייד שלו, ובאותה נשימה מסביר שהסיפור רחוק מלהסתיים. "אנחנו צריכים להמשיך להיזהר. לסוף נתקרב רק בעוד שלושה חודשים, וזה בתרחיש האופטימי. בתרחיש הריאלי יותר, אנחנו ניכנס השבוע לסגר עד אמצע ינואר, והירידה בתחלואה בעקבות החיסון תתחיל רק בסוף ינואר. יש עוד המון עבודה, המון זמן למסכות, ובתקווה ביוני נתחיל לראות שינוי, גם ברמה עולמית".

מכבי שירותי בריאות, הרצליה: "לא חששתי כי אני יודעת כמה זה חשוב"

למתחם של מכבי שירותי בריאות בבית חיל האוויר בהרצליה הגיעו אנשי הצוותים הרפואיים של הקופה במרכז הארץ, והתחסנו ב-13 העמדות שפרושות במקום. "זה רגע היסטורי, לא יאומן. אני נורא מתרגשת, איזה רגע", אומרת סיגל טרציני, עובדת סוציאלית במרפאה לבריאות הנפש הרצליה ותושבת העיר. ליאת ברנט, דיאטנית קלינית מהוד השרון, בדיוק סיימה להתחסן. "אין מה להגיד, זה היה כל כך מהיר, לא כואב. לא חששתי כי אני יודעת כמה זה חשוב".

אחד מהאחים המחסנים את חברי הצוותים הוא פאדי נאטור, תושב קלנסווה. נאטור מנהל את מוקד מטר במחוז שרון בקופה, שאחראי על ליווי מטופלים במעבר בין אשפוז בבית חולים לקהילה. הוא עובד במכבי כבר 25 שנים, והשנה ויתר על שנת חופשה כדי לסייע בהתמודדות עם הקורונה. "זו זכות מאוד גדולה בשבילי, ממש אירוע היסטורי", הוא אומר, "עכשיו מתחילים תקופה חדשה. אני מקווה שנצליח להתגבר. יש לי תקווה שבסוף מרץ-אפריל נוכל לחזור בשגרה".

בין העובדים שהגיעו להתחסן היו גם אב ובתו: ד"ר יעקב שכטר, בן 68 מאלפי מנשה, ובתו אלה שכטר אלרם, תושבת ראשון לציון. יעקב הוא רופא משפחה וילדים בקרני שומרון ובאלפי מנשה, ואלה היא המזכירה במרפאה הפרטית שלו. "היה בסדר גמור, הזריקה לא כאבה בכלל", אומרת אלה. עבורה, החיסון הוא הקלה מתחושת חשש יום יומית. "כשאני מסתובבת ברחוב ורואה אנשים עם מסכה מתחת לאף, אני מרגישה שמנסים להרוג את אבא. עכשיו אני מקווה שאוכל להסתובב בתחושה רגועה יותר".