דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
21.5°תל אביב
  • 17.2°ירושלים
  • 21.5°תל אביב
  • 18.3°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 25.1°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 14.1°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פוליטי

משבר פוליטי / משמעות דחיית הפשרה: בחירות במרץ, ובור תקציבי החל מה-1 בינואר

לפי החוק, הכנסת תפוזר אוטומטית היום (ג') בחצות מכיוון שלא אושר תקציב המדינה ל-2020 | בלי פתרון אחר, החל מה-1 בינואר תפעל הממשלה לפי תקציב 2019, מה שיוביל לפגיעה בתקציבים חברתיים

מליאת הכנסת דוחה את הצעת החוק (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
מליאת הכנסת דוחה את הצעת החוק (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
אסף צבי

הכנסת צפויה להתפזר היום (שלישי) בחצות, לאחר שהצעת החוק שנועדה לאפשר דחייה באישור תקציב המדינה ל-2020 נדחתה במליאה במהלך הלילה.

על פי החוק הקיים, אם הכנסת לא תעביר את תקציב 2020 עד הלילה בחצות, או שתימצא פשרה אחרת, היא תתפזר אוטומטית וייערכו בחירות בתוך 90 יום – כלומר ב-23 במרץ. פיזור הכנסת ללא אישור תקציב עלול ליצור קושי תקציבי נרחב החל משנת 2021, אלא אם הכנסת תאשר חקיקה שתיתן לכך מענה.

התפזרות אוטומטית או פיזור בחוק

להתפזרות הכנסת שני תסריטים אפשריים. הראשון הוא התפזרות אוטומטית. לפי חוק יסוד הכנסת, אם הכנסת לא מעבירה את תקציב המדינה בתוך שלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או שלושה חודשים מכינון ממשלה, היא מתפזרת אוטומטית. מאחר שממשלת נתניהו גנץ כוננה במאי, המועד האחרון להעברת תקציב היה באוגוסט, אך פשרה שהוביל ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) הביאה לחקיקת סעיף זמני בחוק שדחה את המועד האחרון ל-23 בדצמבר. הצעת החוק שעלתה אתמול במליאה הציעה לדחות את המועד האחרון ל-31 בדצמבר כדי להותיר עוד מקום למגעים הקואליציוניים, אך היא נדחתה.

מכיוון שהתקציב עדיין לא הונח כחוק, אין סיכוי שהוא יעבור בשלוש קריאות עד היום בחצות, וכאמור, מצב זה יוביל להתפזרות הכנסת ובחירות בתוך 90 יום – ב-23 במרץ.

התסריט השני לפיזור הכנסת הוא חקיקת חוק לפיזור הכנסת. התהליך הזה כבר החל, והצעת החוק שהגישו סיעות יש עתיד ומרץ כבר עברו במליאה בקריאה טרומית והוכנו בוועדת הכנסת לקריאה ראשונה. מעבר של חוק יאפשר לחברי הכנסת להסדיר סוגיות שונות הקשורות לבחירות, למשל כספי מימון המפלגות, הצבעה של אנשים שנמצאים בבידוד עקב הקורונה או חולים בקורונה ועוד.

בדרך: כאוס תקציבי

סוגיה נוספת שהכנסת תידרש אליה היא ההשלכות של היעדר אישור תקציב המדינה ל-2020. שנת 2020 התנהלה ללא תקציב מדינה מאושר, ובהתאם לחוק הנוגע למצבים כאלו הממשלה התבססה על תקציב 2019, ואישרה לו תוספות שונות להתמודדות עם הקורונה ונושאים נוספים. אך מכיוון שגם שנת 2021 תיפתח ללא תקציב מאושר, גם היא תצטרך להתבסס על תקציב 2019, ללא כל אותן תוספות ייחודיות שאושרו ל-2020. המשמעות היא פגיעה נרחבת בשירותים חברתיים שנתמכים על ידי הממשלה שלא בבסיס התקציב אלא בתקציבים תוספתיים המאושרים מדי שנה.

פתרון אפשרי לסוגיה היא הצעת חוק שהניח משרד האוצר ומסדירה באופן חד פעמי המשך של תקציבי הקורונה גם ל-2021. ייתכן שהכנסת תוכל להעביר אותה עד פיזורה.

ממשלת מעבר, כנסת חלשה

כניסה למערכת בחירות תכניס את הממשלה למצב בו היא מוגבלת לקבל החלטות מהותיות, כגון מינויים בכירים והחלטות שינויי מדיניות. מאחר שהחלטות מהותיות רבות התעכבו במשך חודשים ארוכים גם כשהייתה בישראל ממשלה נבחרת, מצב זה עלול להמשיך את העיכובים הללו. עם זאת, מצב ממשלת המעבר לא אמור להפריע למאבק בקורונה.

רשות שלטונית נוספת שתוחלש משמעותית היא הכנסת עצמה. מלבד השבתת היכולת שלה לחוקק חוקים, גם תפקידה כמפקחת על עבודת הממשלה יושהה עד הבחירות, דווקא בתקופה בה הם נדרשים יותר מתמיד: ההתמודדות עם הקורונה מביאה את הממשלה להטלת הגבלות וסגרים, ולבצע משימות מורכבות כגון ניהול מערכת הבריאות ומבצע החיסונים. מאז כינון הכנסת הנוכחית, הוועדות והמליאה פיקחו על עבודת הממשלה תוך ייצוג מגוון חלקי הציבור. עתה הכנסת תפוזר, ויכולת הפיקוח שלה תפסיק להתקיים.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!