מאות פסיכולוגים ומתמחים בפסיכולוגיה הפגינו היום (שלישי) מול המרכז לבריאות הנפש בדרום תל אביב במחאה על רפורמה במימון ההתמחות בקופות החולים, שעלולה להביא לפיטורי מאות מתמחים ולפגיעה בשירות לציבור. המפגינים הניפו שלטים עליהם נכתב "מצוקה נפשית מושתקת, פצצת זמן מתקתקת", "העם דורש פסיכולוגיה ציבורית", ו"פסיכולוגים, לא עבדים".

את ההפגנה הוביל פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, בדרישה ממשרד הבריאות לבטל את המעבר ממימון ההתמחות באמצעות העברת כסף מראש לקופות החולים בהתקשרות פטורה ממכרז, למימון בדיעבד באמצעות מבחני תמיכה. המשרד הודיע על השינוי לפני כחודשיים וטרם פרסם את מבחני התמיכה, מצב שמכניס את קופות החולים לחוסר ודאות כלכלית. כתוצאה מכך הוקפאה קליטת מתמחים חדשים בקופות ולא ברור האם הן ימשיכו להעסיק את מאות המתמחים הקיימים.

המתמחים שהשתתפו בהפגנה הדגישו שהמאבק אינו רק למען המתמחים, אלא גם למען המטופלים. "אנחנו מטפלים באוכלוסייה מוחלשת שגם ככה נאבקים על תפקודם", אמרה שירן ליפשין, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית החולים איכילוב בת"א, "מישהו צריך להיאבק על הטיפול הזה. המטופלים שלנו לא יכולים להיאבק בשם עצמם."

"אמרו לנו שלא תהיה מלגה להתמחות שלנו, אנחנו לא יודעות מה נעשה", אמרה אלירז, מתמחה בפסיכולוגיה במכבי שירותי בריאות, "אבל זה לא רק זה – משפחות מחכות חודשים כדי להביא את הילדים לטיפול התפתחותי, לטיפול באוטיזם, ואין מה לעשות חוץ מלשלם 3,000 שקלים לטיפול פרטי. זה קורה כי אין מספיק מלגות."

"זו פגיעה באזרחים. במיוחד בתקופה הזאת שאנשים במצוקה כל כך גבוהה", אמרה ל'דבר' רונית גלר, מנהלת השירות לפסיכולוגיה חינוכית בעיריית אור יהודה. "מי שלמד כל כך הרבה שנים לא יוכל להתמחות, והתורים לאזרחים יהיו יותר גדולים".

שיר נתן (מימין), סטודנטית לפסיכולוגיה. "בלי המתמחים, בתורים בקופות החולים ובאשפוזים תהיה אי ספיקה ולא יהיה אפשר לטפל באנשים" (צילום: דפנה איזברוך)

"בתוך בית החולים אני רואה שמתמחים הם כוח עזר גדול במערך בריאות הנפש", אמרה שיר נתן, סטודנטית שנה שנייה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר אילן, שנמצאת בפרקטיקה בבית החולים לבריאות הנפש שלוותא בהוד השרון. "בלי המתמחים, בתורים בקופות החולים ובאשפוזים תהיה אי ספיקה ולא יהיה אפשר לטפל באנשים. לאנשים אובדניים לא יהיה למי לפנות."

"אני בסוף השנה אוכל להיכנס לתור להתמחות, אבל זה מטיל את זה בספק", הוסיפה נתן, "עד כה זה לקח כמה חודשים של המתנה, ועכשיו זה יוכל לקחת שנים. כל העובדים הפסיכיאטרים, פסיכולוגים, ריפוי בעיסוק, לא עובדים בשביל הכסף. אני רוצה להתמחות במקצוע שלמדתי אותו, ובתור אדם שיכולה גם להיות מטופלת בעצמי, אני רוצה שלא יפגעו בהעסקת המתמחים".

עדי יפה, מתמחה בפסיכולוגיה בעמותה לחקר האוטיזם. "דווקא עכשיו, בתוך משבר הקורונה, יש משהו מזלזל ומעליב במהלך הזה" (צילום: דפנה איזברוך)

עדי יפה, מתמחה בעמותה לחקר האוטיזם, אמרה שהשינוי לא ישפיע עליה אישית מכיוון שהיא לקראת סיום ההתמחות, אך ההשפעה שלו על מערך הפסיכולוגיה הציבורית תהיה הרסנית. "יש צורך אמיתי בפסיכולוגיה ציבורית, ובלי מתמחים לא יהיה טיפול ציבורי. דווקא עכשיו, בתוך משבר הקורונה, יש משהו מזלזל ומעליב במהלך הזה. זאת יריקה בפנים של השכבות החלשות שצריכות גם הן טיפול, ולא יכלו ללכת לשירות הפרטי."

רונית גלר, מנהלת השירות לפסיכולוגיה חינוכית בעיריית אור יהודה, ודנה גולדשמידט, פסיכולוגית חינוכית בעיריית כפר סבא. "זו פגיעה באזרחים. במיוחד בתקופה הזאת שאנשים במצוקה כל כך גבוהה" (צילום: דפנה איזברוך)

"יש כאן סולידריות של כל הסקציות", אמרה דנה גולדשמידט, פסיכולוגית חינוכית כפר סבא. "השכר הממוצע של פסיכולוג זה 35 שקלים לשעה. עושים תואר שני ועוד ארבע שנים של התמחות. פסיכולוג מקבל השלמה למינימום, ואנשים עוזבים את השירות הציבורי."

פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, המוביל את המאבק, מורכב מהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (מדעי החברה והרוח) – המייצגת את הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית.