ברגעיה האחרונים קיבלה אתמול (שלישי) הממשלה החלטה שאולי תמנע קיצוצי ענק בתקציב של שנה הבאה. הצעד, שעוד דורש את אישור הכנסת, צויר כהישג אבל מדובר בסך הכול בצמצום נזקים שנובעים מחוסר היכולת של הממשלה לפעול. 

החדשות הטובות הן שקיצוץ ענק של 100 מיליארד שקלים בתקציב נמנע. החדשות הרעות?

• קיצוץ של כ-15 מיליארד שקלים עדיין יקרה.
• המשק הישראלי יעבור עוד חצי שנה לפחות ללא תקציב מאושר.
• הדיון וקבלת ההחלטות על תכנית היציאה של ישראל מהקורונה נדחו ליוני 2021, לפחות.

החוק החדש, שהקרדיט עליו מגיע לדרג המקצועי באוצר, מנע מהמצב להיות גרוע מאוד. ועדיין, הוא די גרוע.

המפלצת הביורוקרטית שאיימה לטרוף את התקציב

בתוך ים הפשרות והדחיות הפך תקציב 2020 לצעד פורמלי לחלוטין. תקציב לשבוע שכמעט הפך לתקציב ליום, החלטה מנהלתית שהייתה אמורה לעבור אחרי 5 דקות של דיון סמלי בממשלה. אלא שאיתרע מזלו של תקציב זה לקבל תפקיד מרכזי בפוליטיקה הישראלית, כנקודת ההחלטה על הבחירות.

באופן אבסורדי, למהלך הפורמלי של אישור התקציב לשנה הנוכחית הייתה משמעות מכרעת דווקא ביחס לשנה הבאה: התקדים של שנתיים ללא תקציב מאושר איים ליצור מפלצת ביורקרטית שהייתה מביאה לקיצוץ של 100 מיליארד שקלים בשנה ולחתוך רבע מתקציבי משרד הממשלה. הסיבה לכך היא שילוב גורמים: תקיעת עודפי תקציב, הסתמכות על תזרים, החקיקה הזמנית של תקציבי הקורונה ועוד.

האמת היא שמי שמגיע לו הקרדיט למהלך הוא הדרג המקצועי במשרד האוצר, שכבר בתחילת החודש זיהה את כיוון הרוח והכין ופרסם הצעת חוק מפורטת למצב של שנה ללא תקציב. הצעת החוק המתינה על המדף, ובימים האחרונים הכינו פקידי האוצר את השטח כשפירטו את הנזקים הצפויים בשנה שנייה של תקציב המשכי. כשהתברר שהממשלה בדרך לפירוק, ניתן היה לשלוף את החוק ולהתחיל חקיקה מהירה. אם העבודה על החוק הייתה מתחילה רק עכשיו, אפשר רק לשער באיזה ברדק הייתה נפתחת שנה הבה.

קיצוץ בכל זאת יהיה

בסופו של דבר לפי החוק (שעוד צריך לעבור שלוש קריאות בכנסת ויכול להשתנות) יעמוד התקציב ההמשכי של שנת 2021 על כ-411 מיליארד שקלים, סכום דומה לזה שאושר בסופו של דבר השנה. מדובר עד בסכום נמוך. לצורך העניין, שר האוצר הציג תקציב בסיס של 426 מיליארד שקלים לשנה זו, פער של כ-15 מיליארד. גם תקציב זה הוא נמוך יחסית, ומשקף גדילה מתונה בהוצאה.

אולי הנזק הגדול ביותר הוא שאת החודשים הבאים עד להקמת ממשלה חדשה וכניסת שר אוצר לתפקיד לא תהיה תכנית אמתית ומקיפה ליציאת ישראל ממשבר הקורונה. אפשר אולי "להתנחם" בעובדה שגם אם כ"ץ היה ממשיך בתפקידו לא הייתה בהכרח אחת כזו. לאחרונה אמר שר האוצר כי אין כוונה להציג תכניות להשקעה ליציאה ממשבר הקורונה, והתייחס למנגנון החל"ת והאבטלה כפתרון לזמן רב. יש לקוות שהבחירות הבאות יהיו הזדמנות לקבוע את דמותה של ישראל של אחרי הקורונה.