"ממשלה מפורקת, שלא מסוגלת להעביר תקציב, גם לא מסוגלת לנהל מגפה," אומר פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים הדסה בירושלים, וחבר צוות מומחי הקורונה של האוניברסיטה העברית. לדבריו, בנקודת הזמן הנוכחית, אין ברירה אלא להטיל סגר כדי לבלום את גל התחלואה הנוכחי, שצפוי להתפתח לכ-2,000 נפטרים נוספים בחודשים הקרובים. צעדי בלימה חלקיים, הוא מדגיש, כבר לא יעזרו. על אף התקווה שמעוררת תחילת החיסונים לקורונה, הם לא יוכלו לבלום את עליית התחלואה הקשה.

"אף אחד לא רוצה סגר. סגר זה תוצאה של כישלון במערכת ניהול המגפה", אומר ניר פז, "אבל אם להטיל סגר, היה צריך להטיל אותו מוקדם, כדי שהמשך שלו יהיה קצר יותר וההשפעה תהיה גדולה יותר. התחלואה היא כמו מכונית שלוקח זמן לבלום אותה, וככל שהתחלואה גבוהה יותר, הבלימה תיקח יותר זמן".

צוות המומחים בו חבר פרופ' ניר פז הזהיר כבר בשבוע שעבר שהמשך הגידול בתחלואה לכיוון ה-4,000 חולים חדשים ביום, ללא צעדי בלימה כלשהם, יביא ל-2,000 נפטרים נוספים מקורונה. הטלת סגר מיידי תוביל ל-1,000 עד 1,600 נפטרים מקורונה עד סוף מרץ, וכל שבוע של המתנה בהחלטה על הסגר תהיה תוספת של כ-300 מתים ותוספת של כ-300 חולים במצב קשה. עם זאת, הצוות מציין שמערכת החינוך אינה גורם דומיננטי בתחלואה.

פרופסור רן ניר-פז מתחסן לקורונה (צילום: דוד טברסקי)

פרופ' ניר פז משער כי גם אם מבצע החיסונים יתנהל בקצב הנשאף של 60 אלף מתחסנים ביום, ייקח כחודש עד שהחיסונים ישפיעו על שיעור התחלואה הקשה והתמותה. "יש בישראל כמיליון וחצי אנשים בסיכון, ייקח כעשרים יום לחסן אותם. לכך צריך להוסיף 14 יום שהם תקופת הדגירה של הנגיף".

לדברי ניר פז, אכיפת הגבלות ההתקהלויות הייתה יכולה למנוע את הצורך בסגר. "אנחנו יודעים איך להפחית את התחלואה ללא סגר. אם היינו באמת מונעים התקהלויות, או אם היינו סוגרים עסקים לא הכרחיים, עם כמה שזה לא נחמד, זה היה מוריד את התחלואה."

"אנחנו עוד לא בחוף מבטחים," הוא אומר. "זו תמיד טרגדיה כשאנשים מתים, והעובדה שאלו יהיו אנשים שהיה אפשר להציל אותם תהפוך את מותם למר עוד יותר."