פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (רביעי) למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר דירקטוריון החברה; וכן נגד נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת yes לשעבר, אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן. כן הואשמו מספר חברות מקבוצת יורוקום שהיתה בשליטת אלוביץ'.

חברת יורוקום, בשליטת שאול אלוביץ', קיבלה בשנים 2017-2015 כמיליארד שקלים מחברת בזק, בתמורה לכמחצית ממניות חברת yes.

כ-300 מיליון שקלים מסכום זה היו תמורה מותנית. על פי החשד, אלוביץ' פעל יחד עם רון איילון, שהיה מנכ"ל yes, ומיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה, על מנת לבצע שינוי מלאכותי בדו"חות הכספיים של yes, באופן שיזכה את את יורוקום בתשלומים המותנים בגובה של 170 מליון שקלים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

על פי כתב האישום, כתוצאה ממימוש התכנית יצרו הנאשמים מצג כוזב, לפיו yes עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התכנית. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור שורה של פרטים מטעים.

אישומים לגבי הועדות הבלתי תלויות בחברת בזק

מטרת הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו ב'בזק' הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים.הוועדות דנו בשתי עסקאות: רכישת מקטעי לווין מחברת חלל תקשורת שבבעלות יורוקום על ידי חברת yes, ורכישת שארית מניות yes שבידי יורוקום על ידי בזק.

בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

על פי האישום, מזכירת חברת בזק לשעבר לינור יוכלמן, בניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה  לשאול אלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.

במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. על פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, אלוביץ' ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות, ולעיתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.

הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. 

בנוסף, לנאשמים מיוחסות עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המשא ומתן הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-יס ובעסקת חלל.

בצד הגשת כתב האישום, התקשרה הפרקליטות בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים עם חברת חלל תקשורת, בגין החשדות המפורטים.

יש לציין כי ביורוקום נעשתה עוד עסקת בעלי עניין משמעותית, בה חברת yes התחייבה לרכוש מחברת יורוקום ממירים לשידורי לווין, שמעולם לא נחקרה.

כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

כתבי אישום נגד התאגידים בתיק 4000 ו-2000 בכפוף לשימוע

הפרקליטות הודיעה לחברת בזק, חברת וואלה ולחברות מקבוצת יורוקום, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל העמדתן לדין בגין חשדות בתיק 4000. על פי הודעת הפרקליטות, התאגידים חשודים בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח; מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ', שהיה נושא משרה בהם.

אלוביץ' מואשם בתיק 4000 בכך שנתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות היענות חריגה של אתר וואלה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק.

טענת ה"היענות החריגה" היא האשמה מתוקנת, לאחר שבמקור הואשם אלוביץ במתן "סיקור אוהד".

הפרקליטות גם הודיעה לחברת ידיעות אחרונות בע"מ, כי היועץ המשפטי לממשלה שוקל העמדתה לדין בגין חשדות בפרשת 2000. ידיעות אחרונות חשודה בעבירות הצעת שוחד, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד.

ארנון מוזס מואשם בכך שהציע שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו בדמות שינוי הסיקור בעיתון ידיעות אחרונות ובאתר האינטרנט ynet, בתמורה לצעדי חקיקה שיטילו מגבלות על העיתון המתחרה העיקרי, ישראל היום.

סגירת תיקים כנגד חלק מהחשודים בתיק 4,000

זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר לא יואשמו בתיק 4000,  לאחר שטענותיהם בשימוע התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן גונן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; אור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק. כאמור, נגד אור אלוביץ' ושורר הוגש כתב אישום בפרשת בזק.

סטלה הנדלר, שהיתה מנכ"לית בזק, חתמה על הסכם הפסקת הליכים עם פרקליטות מיסוי וכלכלה. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר בעובדות לפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400 אלף שקלים, ותהיה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת, בנוסף על תקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000.