קשה לקבוע מי עומד מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ב-16-15 ביולי – אולם כשבועיים לאחר שהוכנעו המורדים, אפשר לראות בבירור את קורבנות "ציד המכשפות" שמנהל הנשיא ארדואן בעקבותיה. יותר מ-18,000 בני אדם נעצרו מאז ניסיון ההפיכה, ביניהם חיילים, שופטים, עיתונאים ועובדי ציבור. כ-70,000 עובדי המגזר הציבורי פוטרו, ביניהם 40% מהגנרלים והאדמירלים בצבא. 142 עיתונים וערוצי תקשורת נסגרו בצו ממשלתי. אם נבחן את זהותם של כל אלה נוכל אולי להעריך מי משלם את המחיר עבור ניסיון ההפיכה הכושל.

ארדואן נואם לאחר ישיבת חירום של הממשלה הטורקית לאחר נסיון ההפיכה הצבאית. צילום: סוכנות AP

ארדואן נואם לאחר ישיבת חירום של הממשלה הטורקית לאחר נסיון ההפיכה הצבאית. צילום: סוכנות AP

הכמאליסטים: נאמנים למורשת הרפובליקה החילונית

הערכות שונות קושרות את ארגון ההפיכה במדינה לאנשי "המדינה העמוקה", המזוהים עם חילוניות ומודרניזציה בטורקיה. קבוצה זו מכונה גם "הכמאליסטים", על שמו של מוסטפא כמאל (אתאטורק), אבי הרפובליקה הטורקית, שהוביל בה רפורמות מקיפות בשנות העשרים והשלושים – ביטול מוסד הסולטנות והח'ליפות האסלאמית, הנהגת חוק אזרחי אירופאי, הפרדת הדת מהמדינה, הטמעת אלפבית לטיני והענקת זכות בחירה לנשים.

בשנת 1937, לאחר מותו של כמאל, החלו תומכיו לחשוש כי מורשתו לא תאריך שנים. עד 1950 אחזה מפלגתו בשלטון ולא נשקפה כל סכנה לעקרונות הכמאליזם, אך לאחר מכן החל הסדר החילוני להיסדק. הכמאליסטים לא השתהו זמן רב, ובאמצעות הצבא שבו שלטו תפסו את השלטון בהפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה ב-1960. מאז, נפוץ בטורקיה המושג "המדינה העמוקה": מכלול של "כוחות" בקרב מוסדות השלטון, הצבא, מערכת המשפט, והארגונים החשאיים, אשר מתפקדים, לכאורה, כ"מדינה בתוך מדינה" ומטרתם להנציח את עקרונות הכאמליזם. הצבא הטורקי בהנהגתה של "המדינה העמוקה" הוביל ארבע הפיכות צבאיות במחצית השנייה של המאה ה-20 (1960, 1971, 1980 ו-1997), לפחות חלקן בתיאום מלא עם ה-CIA  והממשל האמריקאי.

ב-26 בינואר 2006 התייחס ארדואן, שהיה אז ראש הממשלה, ל"מדינה העמוקה" ואמר: "איני שותף לאלה האומרים ש'המדינה העמוקה' אינה קיימת. אני מאמין שהיא אכן קיימת. היא הייתה קיימת תמיד. היא לא משהו שהתחיל בתקופת הרפובליקה הטורקית (אלא הוא החל) אפילו (בתקופה) העות'מאנית. אולם צריך למזער אותה. אם אפשר לחסל אותה לחלוטין, זה מה שצריך לעשות."

שוטר טורקי מוביל למעצר איש צבא שהיה מעורב בהפיכה הצבאית ונמלט ליוון. צילום: סוכנות AP

שוטר טורקי מוביל למעצר איש צבא שהיה מעורב בהפיכה הצבאית ונמלט ליוון. צילום: סוכנות AP

נכון לעכשיו קשה לקבוע אם הכמאליסטים עומדים מאחורי ניסיון ההפיכה, אך אפשר לייחס כמה מהצעדים של ארדואן בשבועיים האחרונים לשאיפתו לחסל את "המדינה העמוקה". בשבת האחרונה אמר ארדואן כי יערוך שינויים בדרכי התנהלותו של הצבא הטורקי. בין היתר אמר כי יסגור את כל האקדמיות הצבאיות, המזוהות עם הכאמליסטים, ובמקומן תוקם אוניברסיטה צבאית לאומית. עוד אמר כי בכוונתו לערוך שינויים בחוקה, כך שסוכנות הביוןMIT והרמטכ"ל יהיו כפופים ישירות לנשיא. ארדואן אמר כי יקטין את מספר החיילים בצבא ויורה על מפקדי חילות האוויר, הים והיבשה לדווח ישירות למשרד ההגנה ולא למטה הכללי של הצבא. למעשה, ארדואן מעביר לממשלה את המושכות של הצבא, שנחשב בעבר למוקד הכוח המרכזי של "המדינה העמוקה".

בשבוע האחרון שוחררו יותר מ-1,700 חיילים שנכלאו במהלך ניסיון ההפיכה הכושל. מדובר בחיילים ומפקדים זוטרים, שככל הנראה לא היה להם חלק בקשר שנרקם להפלת השלטון. מנגד, ארגוני זכויות אדם קבלו נגד הרשויות הטורקיות על התעללות באסירים שנעצרו לאחר ניסיון ההפיכה. כעת נותרה השאלה האם 162 הגנרלים והאדמירלים שנאסרו, וכ-1,000 קצינים נוספים, הם אכן כמאליסטים, חילונים, שהיוו את הגרעין של "המדינה העמוקה", או שאולי לפחות חלקם הם אנשיו של המטיף המוסלמי פֶטְהוּללה גוּלֵן.

הגולניסטים: רשת מוסדות אזרחיים בהשראת מטיף דתי מארה"ב

פֶטְהוּללה גוּלֵן, המנהיג הדתי הטורקי הגולה בארצות הברית, הוא השם שנקשר יותר מכולם לניסיון ההפיכה. כבר בליל ההפיכה הופנתה האצבע המאשימה לעברם של גוּלֵן ואנשי תנועתו. ארדואן מיהר לדרוש מארצות הברית את הסגרתו של גולן, ומרבית העצורים והמפוטרים עד כה הואשמו כי הם קשורים לתנועתו, שהוגדרה כארגון טרור. אלא שגוּלֵן הכחיש כל קשר לניסיון ההפיכה, וארצות הברית שבה הוא שוהה מסרבת להסגירו מפאת חוסר ראיות הקושרות אותו לניסיון ההפיכה.

גוּלֵן הוא מנהיג מוסלמי המשפיע על 5-4 מיליוני טורקים. הוא עומד בראש תנועה חסרת שם רשמי, המכונה בפי חבריה "חיזמט" (שירות בטורקית). התנועה מפעילה כ-300 בתי ספר פרטיים בטורקיה וכאלף נוספים בעשרות מדינות אחרות. הגולניסטים מחזיקים בכמה מערוצי הטלוויזיה והעיתונים הגדולים בטורקיה. כמו כן, התנועה מפעילה מוסדות צדקה, מרכזים קהילתיים, בתי חולים, עמותות, קרנות לפיתוח מסחר, ומכללות להכשרה מקצועית. בשנים האחרונות התמקמו גולניסטים רבים בעמדות מפתח במערכת המשפט הטורקית, כמו גם במשטרה, ברשויות המקומיות ובמוסדות שלטון נוספים. בדומה ל"מדינה העמוקה" הכמאליסטית, גם התנועה הגולניסטית מהווה מעין "מדינה בתוך מדינה", אלא שבניגוד למוסטפה כמאל שפעל לחילון המדינה, פֶטְהוּללה גוּלֵן הוא מטיף מוסלמי שסוד כוחו בדת.

מנהיג האופוזיציה הטורקי הגולה פתהוללה גולאן. צילום: Diyar se מתוך flickr.

מנהיג האופוזיציה הטורקי הגולה פתהוללה גולאן. צילום: Diyar se מתוך flickr.

לאחר שהיה מקושר במפלגתו של ארדואן בעבר, מצוי גולן בסכסוך הולך ומחריף עם השלטון הטורקי מאז פברואר 2012. הסכסוך הגיע לשיאו בדצמבר 2014, אז הוציאה ממשלת טורקיה צו מאסר נגד גולן שהואשם בהקמת ארגון טרור חמוש, ועצרה 20 עיתונאים שנחשדו כי הם חברים בתנועתו. להבדיל מארדואן, גוּלֵן הוא מנהיג רוחני ולא מכהן בתפקיד רשמי, מה שמקשה לקבוע במדויק מי מהעצורים, המפוטרים והמוסדות הרבים שנסגרו קשורים אליו. עם זאת, אפשר להעריך כי 1,043 בתי הספר הפרטיים שנסגרו בשבוע שעבר, 35 המרפאות ובתי החולים הפרטיים, ולפחות חלק מ-1,229 העמותות והארגונים קשורים בתנועתו של גוּלֵן. בהחלט ייתכן שגם חלק מ-2,014 השופטים שנעצרו (ביניהם דמויות מפתח במערכת המשפט, תובעים כלליים ושופטי בית המשפט העליון) עשויים להיות אנשיו של גוּלֵן.

בין אם גוּלֵן עומד מאחורי ניסיון ההפיכה ובין אם לאו, ברור כי הנשיא ארדואן מנצל את ההזדמנות שנקרתה בדרכו כדי לרסן את תנועתו של המטיף הדתי. מדיווחים בימים האחרונים עולה כי אנשיו של גוּלֵן נרדפים בטורקיה ומחוצה לה: מסגדים בטורקיה תלו שלטים בהם נכתב "אין כניסה לתומכי גוּלֵן", הרשויות הטורקיות הקימו "בית קברות לבוגדים" המיועד לחללים המזוהים עם גוּלֵן, ומרכז קהילתי של הגולניסטים הוצת בצרפת.

הכורדים: מיעוט נרדף שמנהל מאבק אלים במדינה

הכורדים הם קבוצת המיעוט האתני הגדולה בטורקיה, והיא מונה כ-20% מאזרחי המדינה. רבים מהכורדים מצויים בסכסוך ארוך שנים עם השלטון הטורקי. סכסוך זה החריף בקיץ האחרון, לאחר שהאשימו הכורדים את טורקיה כי סייעה לדאע"ש לארגן פיגועים כנגד האוכלוסייה הכורדית במדינה. מפלגות הכורדים אמנם התנגדו נחרצות לניסיון ההפיכה, אך זה לא מנע מטורקים רבים לראות בהם כאשמים ולהוציא את זעמם דווקא נגדם. בטורקיה קיימות שתי מחתרות כורדיות: ה-PKK הסוציאליסטים, אשר מכוונים את פעולתם נגד צבא טורקיה ונמנעים מלפגוע באזרחים טורקים שאינם חמושים, וTAK- הלאומנים, שעומדים מאחורי מספר פיגועים מחרידים שהתבצעו בטורקיה בשנה האחרונה.

ה-PKK פרסמו נייר עמדה למחרת ניסיון ההפיכה שבו טענו כי ההפיכה המהותית היא הפגיעה של ארדואן בזכויות אדם בשנים האחרונות. בנייר נכתב כי אין זה משנה מי עומד מאחורי ניסיון ההפיכה ומדוע תוזמן דווקא כך, שכן בין כה וכה מדובר בפגיעה חמורה בדמוקרטיה ובהמשך המגמה של פגיעה במיעוטים. בנייר נכתב כי "מפלגת השלטון הפשיסטית של ארדואן הכניסה את הצבא לתוך ערים כורדיות, הורתה להם לשרוף את הערים עד היסוד וטבחה במאות אזרחים". עוד נכתב כי "הניסיון לצייר את ארדואן ואת מפלגתו הפשיסטית כאילו הם לוחמי הדמוקרטיה, לאחר ניסיון ההפיכה, מסוכן אפילו יותר מניסיון ההפיכה עצמו". כמו כן, תוארה בנייר העמדה הפגיעה בדמוקרטיה הטורקית: "אם מתבצעת הפיכה נגד הדמוקרטיה הרי זוהי ההפיכה של ה-AKP (מפלגתו של ארדואן). השליטה הכוחנית במערכת המשפט, העברת חוקים פשיסטיים בעזרת הרוב הפרלמנטרי, הסרת חסינות פרלמנטרית, מעצר ראשות ערים (כורדיות), ומאסרם של אלפי נבחרי ציבור מהאופוזיציה הם רק חלק מההפיכה שארדואן מוביל נגד הדמוקרטיה".

עם זאת, המחתרות הכורדיות לא ניצלו את ניסיון ההפיכה להישגים צבאיים. דווקא בזמן שבו שרר כאוס בצבא הטורקי, לקחו המחתרות פסק זמן של שבוע ולא תקפו. רק לאחר כמעט שבועיים חודשו ההתקפות. בליל ה-29 ביולי (שישי) ניסו לוחמי ה-PKK לפרוץ לבסיס של צבא טורקיה בדרום-מזרח המדינה. בחילופי האש ביניהם לבין הצבא הטורקי נהרגו 35 לוחמים כורדים ו-8 חיילים טורקים.

מפלגת השמאל HDP, המזוהה עם הכורדים, גינתה את ניסיון ההפיכה. לפני כשבוע החלה המפלגה לארגן הפגנות ענק בערים הגדולות בטורקיה כנגד הפגיעה בדמוקרטיה, בטענה כי ארדואן הוא זה שמוביל אותה בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל.

אז מי על הכוונת?

נראה שארדואן מכוון את חציו הן לגולניסטים והן לכמאליסטים, ומנסה לפרק את המוסדות האזרחיים של התנועות הקשורות ליריביו הפוליטיים. ייתכן כי אחת התנועות, ואולי אף שתיהן כרתו ברית להפלת השלטון, מתוך ייאוש מהמערכת הדמוקרטית שבה הם מצודדים באופן מוצהר. יש לזכור כי בשנים באחרונות פעל ארדואן נמרצות להצר את צעדיהן של התנועות ולהחלישן. לדוגמה, בחודש מרס האחרון השתלט ארדואן על העיתון הגדול בטורקיה "זמאן", המזוהה עם הגולניסטים. מנהלי העיתון ועורכיו נאסרו וארדואן מינה אנשים משלו, ופתח שוב את העיתון כשופר נוסף לשלטונו. במקביל ניהל ארדואן סכסוך מתמשך עם גורמים שונים בצבא. כאמור, ייתכן כי תנועות אלה ובייחוד מוסדותיהן האזרחיים לא לקחו כלל חלק בניסיון ההפיכה. בין כה וכה, הן אלו שמשלמות את המחיר.

פשיטת המשטרה הטורקית על משרדי העיתון "זאמאן", מרץ 2016. צילום: AP

פשיטת המשטרה הטורקית על משרדי העיתון "זאמאן", מרץ 2016. צילום: AP

הפגיעה בכורדים והניסיון למדר אותם מהמרחב הפוליטי בטורקיה החלו טרם ניסיון ההפיכה. הכורדים נרדפו בעבר בידי הכמאליסטים, והם חוששים מהם ומהגולניסטים לא פחות מאשר מהשלטון הטורקי הנוכחי. יש לציין שאנשים המזוהים עם שתי התנועות נוהגים לבקר את ארדואן על כך שידו רכה מדי במאבק בכורדים. ביום ראשון השבוע האשים ארדואן את הגולניסטים כי הם משתפים פעולה עם דאע"ש ועם ה- PKK, אלא שטענותיו נשמעות הזויות. אחרי הכול, כשקצינים טורקים עצרו לוחמים של דאע"ש לפני כשנה וחצי, זה היה ארדואן שהדיח אותם. בעקבות תמיכתו בדאע"ש הסתכסך ארדואן עם גורמים שונים בצבא, ולאחר שדאע"ש הפנו לו עורף והגדירו אותו כבוגד, הוא מחפש שעיר לעזאזל אליו יוכל להפנות את האש. ההרס והחורבן שחולל הצבא הטורקי בערים הכורדיות מתקשה לחדור לדעת הקהל העולמית עקב רדיפת העיתונאים בטורקיה, אותה מנהל ארדואן זה זמן רב. נראה שהכורדים משלמים מחיר כבד, עם ובלי קשר לניסיון ההפיכה, שבין כה וכה לא היה מסייע להם.

מלבד הכמאליסטים, הגולניסטים והכורדים, עצר ופיטר ארדואן אלפים ואולי אף רבבות אזרחים טורקים שהקשר ביניהם לבין אי-אלו מהקבוצות קלוש אם בכלל קיים. גם אם חלק מ-1,577 הדיקנים באוניברסיטאות המדינה שפוטרו קשור באחת מהתנועות, קשה להאמין שכולם משתייכים אליהן. העיתונאי הטורקי הגולה, מאהיר זיינלוב, שהתחקה אחר זהותם של 17 עיתונאים שנעצרו בשבוע האחרון, הופתע לגלות מגוון של בני אדם: חילונים, דתיים, נשים, גברים, שמרנים, אנשי שמאל, אנשי ימין, כתבים לענייני צבא ולענייני כלכלה. חלק מהעיתונאים נעצרו בעבר לאחר ההפיכה הצבאית של 1980, מה שמעיד שכנראה אינם משתייכים לאנשי "המדינה העמוקה", ואחרים פעלו בעיתונים שאינם קשורים בהכרח לגולניסטים. נראה שארדואן מבקש להחליש את כל המוסדות האזרחיים עליהם נשענת הדמוקרטיה הטורקית, עם ובלי קשר לניסיון ההפיכה. שבועיים אחרי שהטנקים נעצרו על הבוספורוס, ההפיכה היחידה שמעניינת בטורקיה היא זו שמוביל ארדואן.