ברחוב כצנלסון, שבשנים האחרונות הפך להיות "הרוטשילד של גבעתיים" והתמלא בפאבים, מסעדות ומקומות בילוי נוספים בעקבות מעבר של צעירים למקום כל חנות שנייה סגורה. מקומות הבילוי סגורים כבר ממרץ, והמסעדות שנותרו פתוחות מנסות בכל כוחן להסתדר עם איסוף עצמי ומשלוחים.
"ידענו עליות ומורדות, אבל לא דבר כזה. ההפסדים הם אדירים, 70% ירידה בהכנסות. אני עובד בעצמי כדי לקצץ בעובדים ומנסה כל הזמן לחשב מסלול מחדש". אומר אסי אשכנזי (50), אב לשלושה מגבעתיים, הבעלים של הגלידרייה הוותיקה "אייסי" שנמצאת בכצנלסון כבר 17 שנה, תוך כדי שהוא עורם קופסאות גלידה. "זה מאוד קשה וזה נעשה יותר קשה מיום ליום. אין אנשים ברחוב, אין בילויים, אנשים לא יוצאים. פשוט נלחמים בכל יום".
אשכנזי מסביר שהמצב הרבה יותר מורכב מאשר להזרים מזומנים, והמדינה כהרגלה, מאחרת. "זה לא רק לשרוד, זה גם להתמודד עם בעל הבית שלא מוכן לוותר על שכר הדירה, המדינה שאתה לא יודע מה מגיע לך ומה תקבל בפועל ואיך תקבל את זה. המדינה מגיבה מאוחר, ארבעה צעדים מאוחר מידי. אתה מסוכסך עם בעל הבית והוא מוציא לך מכתבים, רק אז הם באים ואומרים אה טוב נעזור לך קצת".
אשכנזי מצליח להחזיק מעמד בעיקר עם משלוחים ואיסוף עצמי מהחנות. בהתחלה, זה היה אתגר גדול לשווק גלידה במשלוחים. "גלידה זה לא משהו שלפני הקורונה אנשים חשבו להזמין במשלוח הביתה. לאט לאט זה התחיל לתפוס ואנשים הבינו שזה עובד ושאפשר להזמין גלידה. אין מפגשים של משפחות שבאות לאכול גלידה, אין מפגשי כיתה, המשלוחים בירידה משמעותית, המשבר הזה כבר ארוך ואנשים שומרים על הכסף".
"מאוד מתסכל שרוצים לבטל את האיסוף העצמי, אנחנו חייבים את זה. זה לא פוגע, זה לא יוצא התקהלות. הרבה מהלקוחות שלנו הם חבר'ה מהשכונה שגרים בטווח הקילומטר, עושים את הסיבוב היומי ולוקחים גלידה הביתה. עם כל הצרות, יהיה לנו מאוד כואב אם יקחו לנו גם את האיסוף העצמי".
סיגל מרסי (55), שיחד עם בעלה פתחה לפני 4 שנים את המסעדה "הג'חנון של דורון". משתדלת לשמור על חיוך. "אנחנו בגדול מסתדרים יחסית למצב. אני יכולה להגיד שיחסית להרבה מהשכנים שלי אנחנו בסדר וסך הכל יציבים כרגע", היא אומרת.
"נפגענו לא מעט. אם בגלל שבסגרים לא היה איסוף עצמי, ואם בגלל שאין ישיבה במקום. בעלי ואני עובדים בעצמנו בסופי שבוע כדי לכסות יותר. הבנתי שעכשיו נצטרך להסתדר שוב בלי האיסוף העצמי, אני מקווה שנסתדר וזה לא ינחית עלינו מכה משמעותית".
"זאת הזיה, משהו שלא רציתי להאמין שהוא יקרה שוב", מוסיפה מרסי לגבי הסגר השלישי. "ציפיתי שזה יהיה בצורה יותר חכמה, בצורה דיפרנציאלית ושיתארגנו לזה כמו שצריך. אבל אין אכיפה והנה אנחנו שוב בסגר מלא, וניאלץ להיערך לזה שוב".
בסמוך למסעדת הג'חנון של דורון, הוציאה אחת המסעדות ברחוב את כל השולחנות שלה כמייצג מחאה, ועל כל שולחן מונחת כרזת מחאה כנגד מדיניות הממשלה לגבי המסעדות. בהמשך הרחוב אין ספור מסעדות ופאבים סגורים, ומצטיירת תמונה שאולי גם לאחר משבר הקורונה לא יישארו יותר מדי כאלה בישראל. דימה נובוקולסקי (38) , כבר מצא קונה לפאב שלו והוא מתכנן לעבור לקנדה עם אשתו בקיץ הבא.
את ה"ביר סטיישן" פתח נובוקולסקי, מהנדס רשת בהייטק במקצועו, לפני 4 שנים, כדי להגשים חלום קטן של בר בירה משלו. "יש פה הרבה בארים אבל אין פה מקום רק של בירות מהחבית שכמו בחו"ל אנשים יכולים לבוא ולקחת בירה מהחבית בבקבוקים שלמים של ליטר או יותר. רציתי לעשות משהו מיוחד ולהפוך את האהבה שלי לעסק".
בחורף שותים פחות בירה, מסביר נובוקולסקי, וגם אם כן אז יושבים לשתות עם החבר'ה ולא מזמינים הביתה. לכן במהלך הסגרים ה'ביר סטיישן' עבד כמעט רק באיסוף עצמי של בקבוקים מהמקום, אבל זה לא הספיק והוא נאלץ לחזור לעבוד בבקרים. "השנה הפסדתי כ-100 אלף שקלים, הוצאתי הרבה מהחסכונות והמדינה קצת עזרה, אבל זה לא היה מספיק. הפרנסה בחודש הזה ירדה לגמרי, העובדת שלי בחל"ת כבר ארבעה חודשים ואני עובד במקום העבודה שלי בהייטק בבקרים ומתפעל את הפאב בערב בעצמי כדי שהוא לא ייסגר בינתיים. אי אפשר להסתמך עכשיו רק על עסק".
בימים הקרובים נובוקולסקי נערך לסגירת הפאב ומכירתו. "את כל המלאי חיסלתי, אני מתכנן היום ומחר לעבוד ולסגור את העסק למהלך הסגר. אם אין לי איסוף עצמי לא שווה לי לפתוח חבית בירה של 30 ליטרים שתיזרק כמעט בשלמותה בשביל 2-3 משלוחים בשבוע".
תומר מור, מנכ״ל ״מסעדנים חזקים ביחד״, אומר ל'דבר' שבשביל המסעדות זהו לא סגר שלישי אלא המשך של הסגר השני, שכן המסעדות סגורות מספטמבר. "חשיבות השמירה על פעילות מסעדות ודוכני מזון היא קריטית. אסור לממשלה לחרב עוד יותר את המסעדות שמצבן קשה", הוא אומר. "אם הממשלה תבחר להתעלם מציבור המסעדנים, אל תתפלאו שחלקם יבחרו להתעלם מהנחיות הממשלה".
"שירות המשלוחים והאיסוף העצמי נותן בראש ובראשונה אפשרות לעסקים הקטנים להתפרנס. לדוכן הפלאפל באשקלון, לשווארמה הפינתית בפתח תקווה, לזכיין של בית קפה או מסעדה בקרית ים, לבית הקפה השכונתי בירושלים ולסביח בגבעתיים. אין סיבה שאפשר ללכת לעבודה, לסופר, לבית המרקחת ולא יהיה אפשר לאסוף או להזמין אוכל ממסעדה".



