ועדת הכספים התכנסה היום (ראשון) בכדי להכין את התיקונים לחוק הקציב ההמשכי לקריאה שניה ושלישית. בדיון דרש גפני להצמיד את התקציב ההמשכי לגידול הטבעי באוכלוסייה במקום רק למדד המחירים לצרכן, החלטה שתביא לגדילתו ב-4 מיליארד שקלים. ההצעה מקובלת על עקרונית על משרד האוצר, ומחר יובא לאישור נוסח חדש. בנוסף דורש גפני לטפל בנושא התמיכות שאינן בבסיס התקציב, ואמורות להיות מקוצצות ראשונות בגלל התקציב ההמשכי.

בפתח הדיון הציג מ"מ ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס את השפעת החוק על תקציב שנה הבאה, והראה כי למרות התיקונים מדובר בקיצוץ של כ-14 מיליארד שקלים. אם לא יאושר החוק מדובר יהיה בקיצוצי ענק של מעל ל-118 מיליארד שקלים.

"בשורה התחתונה" אמר גרדוס, "בחוק נוכחי ללא תיקון התקציב ל-2021 יעמוד על 311 מיליארד, בתיקון מוצע הוא יעמוד 414.5 מיליארד מול 426 מיליארד מגבלת הוצאה אילו היה תקציב מאושר ל-2021, התכנסות של 14.7 מיליארד שקלים".

שר האוצר ישראל כ"ץ בדיון ועדת הכספים (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני מתח ביקורת על החסרת כ-15 מיליארד ש'לים לעומת מגבלת ההוצאה לשנת 2021, בדגש על המחסור לארגונים החברתיים השונים, שמתוקצבים באמצעות תקציבי תמיכות: "אני לא אסכים להביא חוק שיוציא חצי מהמדינה. האם ניתן להגדיל את התקציב ל-430 מיליארד והאם ניתן להכניס את התמיכות בתוך החוק? התפקיד שלי לשנות את החוקים. הממשלה לא מתכנסת, לא ועדת שרים. רק אנחנו מתכנסים. אני לא יכול לומר שאני מבקש לשנות חוק קבוע? שיעשו הוראת שעה. איך מישהו מצפה ממני שנאשר בגלל האחריות שלנו למדינה, שאנשים ירעבו ללחם?!".

יו"ר ועדת הכספים משה גפני תבע להצמיד את התקציב ההמשכי לגידול באוכלוסייה במקום רק למדד המחירים לצרכן, וזאת כדי למתן את הקיצוץ הגלום במנגנון התקציב ההמשכי. במשרד האוצר השיבו כי אינם מתנגדים לתיקון זה, וכי הוא יגדיל את התקציב ההמשכי בכ-6 מיליארד שקלים.

על פי התיקונים תקבע 'קופסה תקציבית' לקורונה של 52.3 מיליארד שקלים, ויתאפשר שימוש בעודפי התקציב מהשנה הנוכחית, סכום שיעמוד על כ-20 מיליארד שקלים נוספים.

על פי הפירוט שמופיע בחוק תקציב הקורונה שיעמוד כאמור על 52.3 מיליארד שקלים כולל:

1. בריאות רווחה וסדר ציבורי – 7.2 מיליארד שקלים – כסף שיוקצה לפעילות השוטפת של משרדי הממשלה אל מול המשבר.
2. היערכות משרד החינוך – 2.5 מיליארד שקלים – תקציב זה נקבע מראש בהתאם לצרכים שונים של משרד החינוך: פיצול כיתות לקפסולות, התאמת מרחבי הלמידה, גיוס עובדי הוראה נוספים.
3. שיפוי המוסד ליבטוח לאומי – 9.8 מיליארד שקלים – לטובת תשלום דמי אבטלה וחל"ת (מתחילת המשבר יצאה למטרה זו 9.5 מיליארד שקלים).
4. מענק וסיוע לעסקים ועצמאים – 21.1 מיליארד שקלים – דמי אבטלה לעצמאים, מענקי הוצאות קבועות ותכניות דומות.
5. עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון להכשרה מקצועית, סיוע לעמותות חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 1.2 מיליארד שקלים
6. מענקי עבודה – 0.5 מיליארד שקלים – תכנית מענקי העבודה שהוכרזה השנה תשולם בשנה הבאה (מענקי עבודה משולמים בדיעבד).

תקציב זה מיועד להמשיך את התכניות המרכזיות הפועלות היום עד סוף יוני, וככל שהיציאה מהמשבר תהיה מהירה יותר, אפשר להעריך כי חלק מהכספים יוותרו ללא שימוש. הוא אינו מכיל סעיף להאצת המשק עם סיום המגיפה.

בנוסף לקופסת הקורונה מכיל החוק מספר תיקונים לתקציב ההמשכי:

• לאפשר שימוש ב-85% מעודפי התקציב בתוך תקציב המשכי, וזאת מתוך הנחה שיאושרו בהמשך. נכון לעכשיו נושא זה אינו מוסדר, מה שגורם לתקיעת עודפים מ-2019 ומ-2020.
• הסתמכות על התקציב בפועל במקום התקציב המאושר – תיקון זה יאפשר לתקציב ההמשכי להישען על מסגרת התקציב של 410 מיליארד שקלים שאושרו במקום 397 מיליארד שקלים בתקציב המקורי.
• הפרדה בין התקציב ה"תזרימי" של הממשלה, המשתנה תדיר בהתאם להחזר חובות, לתקציב ההוצאה. כיום לא כקיימת הפרדה כזו, מה שהופך את ההוצאה למושפעת מקצב החזרת החובות.

סך תיקונים אלה צפוי לשחרר עשרות מיליארדי שקלים, שיקלו על הפעילות באמצעות תקציב המשכי בתחילת 2021. בהתאם לתאריך הבחירות סביר להניח כי שנה זו תתנהל דרך תקציב המשכי לפחות עד יוני. יש לציין כי גם במסגרת זו מדובר בקיצוץ בהשוואה לאפשרות בה היה מאושר תקציב רגיל לשנת 2021.