הביקוש התעצם למטבע הביטקוין נובעים בעיקר מלגיטימציה גוברת לסחור בו, מה שהופך את ההשתתפות בהליך ה"כריה" למשתלם יותר. בשל כך, עלה ערך המטבע הוירטואלי היום (ראשון) ב-6.3%, לשיא של 28,326 דולרים. ההצטרפות של שחקנים נוספים לזירה מגבירה באופן דרמטי את צריכת החשמל של רשת הביטקוין ומגבירה את האיום של המטבע על המאץ הגלובלי למתן את משבר האקלים.
המוסדות הפיננסיים מובילים את הביקושים
אף כי לעליה בערך הביטקוין יש מספר גורמים משוערים, הרי שיש גורם אחד שתרומתו אינה מוטלת בספק: לגיטימציה גוברת ממסודות פיננסים. חברות כמו ויזה ו-PAYPAL מקלות על רכישת מטבטות קריפטו, שביטקוין הוא המוביל בהם. ניתן להטיל ספק בתבונה שבתהליך הזה, היות ושווי הושק הכולל של כלל מטבעות הביטקוין עבר היום את שווי השוק הכולל של ויזה עצמה, והגיע לכחצי טריליון דולר.
מבחינה מעשית, מערכת התשלומים של ויזה מהירה בהרבה, וגם יעילה הרבה יותר, אך בשונה מביטקוין, לויזה יש מערכת תשלומים וגביית עמלות, ולא מערכת הנפקת מטבע. רשת הביטקוין כוללתשילוב בין סליקת תשלומים ויצירת מטבעות חדשים, בהליך חישוב מסובך שנקרא "כרייה". הליך זה צורך אנרגיה רבה כל כך, עד היקף פליטת גזי החממה הנגרם על ידי עסקת ביטקוין אחת שווה לזה הנגרם על ידי סליקת 100,000 תשלומים בויזה (אם מחלקים את סך פליטות גזי החממה של הרשת במספר העסקאות).
המוטיבציה לרכוש מכונות חישוב מותאמות ולשלם על הוצאות חשמל על מנת להשתתף ב"כרייה" כמעט ולא נשען על עמלות עסקה, אלא בעיקר על הנפקת ביטקוין חדשים.
בין הגורמים שיכולים לדכא את צריכת החשמל הגבוהה של כריית הביטקוין, נמצאים התפוקה היורדת של הביטקוין ככל שיותר אנשים מצטרפים לרשת וירידת סך התפוקה כל 4 שנים בערך, המוטמע בתוך המערכת. עם זאת, במאי האחרון ירדה התפוקה ב50%, אך שער הביטקוין עלה מאז כמעט פי 3.
התוצאה היא שההשתתפות בהליך ה"כריה" זולל החשמל נעשתה יותר משתלמת.
לפי החישוב באתר דיגיקונומיסט, אם בתחילת מאי, צריכת החשמל של כלל הרשת הגיעה לקצב של 46 TWH (ארה-ואט-שעה) בשנה, הרי שב-10 במאי היא קפצה למעל 77 TWH בשנה. הצריכה מאז נעה בין הקצב של 58 TWH ל-77TWH היום. צריכת האנרגיה של כלל מדינת ישראל, נאמדת בכ-72TWH בשנה.
עליית ערך המטבע צפויה לתמוך בהמשך עליית צריכת החשמל ברשת, שכן מחירי החשמל נשארים פחות או יותר קבועים, ועליית הערך מפצה על השחיקה ברווחיות ה"כריה" שנגרמת בשל הצטרפות עוד מחשבים למלאכת ה"כריה".
לכן, התרחבות רשת הביטקוין מהווה איום על המאמץ הגלובלי למתן את משבר האקלים. כל חיסכון בפליטות שיושג על ידי הפחתת צריכת החשמל או על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות יוכל "להיבלע" בקלות על ידי צריכת חשמל גוברת של תעשיית מטבעות הקריפטו, כל עוד היא נשענת על אותה שיטה.
אף כי ניתן בתיאוריה ליצור מטבע דיגיטלי בשיטות שצורכות פחות חשמל, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מני רוזנפלד לא חושב שזה מעשי לבצע שינוי כה מהותי בקוד של רשת הביטקוין הקיימת. עם זאת, בשיחה עם "דבר" אמר רוזנפלד כי הוא חושב שבעתיד בעיית צריכת האנרגיה של הרשת תגיע לפתרון, אך לא הצביע על פתרון קונקרטי.
רשויות המס ישריינו את הלגיטימציה של המטבע
רשויות המסים בישראל החלה לפנות לאתרי מסחר בישראל ובעולם וכן לבעלי ארנקים של מטבעות קריפטו בישראל, בבקשות להצהיר על היקף האחזקות במטרה לגבות מס מרווחים שמקורם בסחר במטבעות אלו.
בארצות הברית, כמו ברוב מדינות העולם, הביטקוין אינו מוכר ככסף, אך כן מוכר כנכס חוקי, ולכן ניתן לגבות מס בדולרים על רווחים ממסחר בביטקוין. עם זאת, יותר קל לרשויות המס להוכיח בעלות של אדם או חברה על נכס "רגיל, מאשר על מטבע קריפטו.
רישומי נכסים נעשים על ידי המדינה, ואילו בעלות על ארנק דיגיטלי נעשית באמצעות מפתח הצפנה אישי, שרק דרכו ניתן לבצע תשלומים. ברשת הביטקוין כלל התשלומים בין הארנקים הדיגיטליים שבוצעו בעבר הינם גלויים לכל, אך רשויות המס נדרשות לשייך בין הארנקים לבין בעליהם, על מנת לקבוע לבעלים שומת מס.
ככלל, מיסוי רווחים ממטבעות קריפטו לא צפוי להוריד את ערך הנכסים הללו בטווח הקצר, משום שהוא מעצים את הלגיטימציה להחזיק במטבע, ובכך תומך בהגברת הביקוש לנכסים מסוג זה.
הדרך האפקטיבית היחידה שקיימת כיום להפחתת צריכת החשמל של הרשת היא הפיכתה לבלתי משתלמת בעליל – קרי ריסוק ערך המטבע. ניתן להשיג זאת על ידי הטלת הגבלות על המסחר בביטקוין ובאמצעות הכרזה על רשת זו כתעשייה מזהמת, המחויבת במיסוי יעודי, בדומה לכוונות להטיל מיסי פחמן על תעשיות הדלקים הפוסיליים.
