קנס בסך 8,336,000 שקלים הוטל על-ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן על בת שבע מכלוף, שהפעילה עסקים תחת השמות: 'דיל המאה', 'פרימיום סייל' ו'ליין ישיר' העוסקים בשיווק טלפוני לצרכנים שרובם ככולם קשישים. הקנס הגבוה, המשקף את חומרת המעשים, ניתן משום שלאורך כל שנות פעילותה נקטה מכלוף בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת כהגדרתן בחוק.
באמצעות העסקים שהפעילה ביצעה מכלוף פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצלה מוגבלות של צרכנים וסיפקה מוצרים בתשלום שלא על-פי בקשה מפורשת. חקירת המקרה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות שהתקבלו מצרכנים.
מהחקירה עולה כי מכלוף פנתה אל הצרכנים, רובם ככולם קשישים, באמצעות שיחות טלפון יזומות על מנת למכור מוצרים שונים, דוגמת תכשיטים, כלי מטבח, מכשירי חשמל קטנים, כלי מיטה ועוד. מכלוף נקטה כלפי הצרכנים בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, וכן הפרת חובות המוטלות עליה מכוח החוק בעסקת מכר מרחוק, לפני ביצוע העסקה ולאחריה.
נוסף על הפעלת מוקד המכירות בו בוצעו מרבית ההפרות, הפעילה העוסקת מערך של נציגות שביצעו שיחות שיווק מחוץ למשרדיה. מהראיות עולה כי נציגות אלה נהגו בפרקטיקות חמורות אף יותר ובין היתר, בשלב הראשון, מיד בפתיח השיחה, הזדהו נציגות העוסקת, כנציגות "מחלקת הטבות לבעלי כרטיסי אשראי", וכמי שעובדת "עם ויזה וישראכרט", באופן שגרם לצרכנים לחשוב כי הדוברת עימם היא נציגה של חברת האשראי או פועלת מטעמה. במקרים נוספים, נציגות העוסקת הזדהו כמייצגות גופים נוספים.
כשאישר הצרכן כי הוא בעל כרטיס אשראי כלשהו, מסרו לו הנציגות כי הוא זכאי לשורה של הטבות בנימוקים שונים. בפועל אמירות אלה, שנאמרו לכל צרכן במלואן או בחלקן, נעדרות אחיזה במציאות ונועדו להציג מצג של הטבה, הגם שאינה קיימת, במטרה להביא את הצרכן להיקשר עם העוסקת בעסקה.
נציגות העוסקת מסרו לצרכנים כי העוסקת מחזיקה בידה זיכוי כספי בסך 1,000 שקלים על שמו של הצרכן או קופון בסכום זהה, וטענו כי אי-ניצול הזיכוי יביא לביטולו. בפועל, זיכוי כאמור כלל לא היה בנמצא, הטבה זו לא הייתה קיימת כלל, והעוסקת מעולם לא "ביטלה" את ההטבה המדומה אלא שבה והציעה אותה שוב ושוב. ההטבה הפיקטיבית התקיימה לטענת הנציגות בשל חברות במועדון לקוחות שכלל לא התקיים ושהתקשרו ללקוח כי עלה בהגרלה שגם היא לא התקיימה.
נציגות העוסקת מסרו עוד לצרכנים כי נזקף לחובתם חוב כלשהו לעוסקת, או כי הצרכנים משתייכים למועדון לקוחות שמפעילה העוסקת וטענו כי על מנת לפרוע את החוב או על מנת לסיים את החברות במועדון, על הצרכנים לשלם לעוסקת אלפי שקלים, או לרכוש מוצרים בסכום שייקבע על-ידי העוסקת. לאחר שהצרכנים ביקשו לסיים את חברותם במועדון לכאורה, העוסקת חייבה את כרטיס האשראי שלהם כעסקת מכירה לכל דבר ועניין ושלחה לביתם מוצרים שונים. לעיתים אף חייבה העוסקת את כרטיסי האשראי של הצרכנים אף ללא שקדמה לכך שיחת מכירה, ולאחר מכן שלחה לביתם מוצרים שונים ללא בקשתם המפורשת.
העוסקת לא נענתה לדרישת הצרכנים לבטל עסקה, הגם שעשו זאת במועד הקבוע בחוק או שדרשה מהצרכנים דמי ביטול בשיעור גבוה מזה הקבוע בחוק.
העוסקת לא גילתה לצרכנים באופן גורף את מלוא הפרטים המחויבים בגילוי טרם ביצוע העסקה, כנדרש בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק. כמו כן, לאחר ביצוע העסקה, העוסקת לא שלחה לצרכנים מסמך בכתב הכולל פרטים שונים כנדרש על-פי החוק.
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן קבעה כי העוסקת ביצעה פעולות של השפעה בלתי הוגנת: ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצול מוגבלות של צרכנים, והספקת מוצרים בתשלום שלא על-פי בקשה מפורשת, הכל במטרה להיקשר בעסקה.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי מדובר בעיצום כספי גבוה שמדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על-ידי העוסקת. "מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים מזעזעים של ניצול הצרכנים שברובם קשישים, העוסקת נקטה בפרקטיקות מטעות במטרה להביא לביצוע עסקאות תוך פגיעה וניצול חולשתם של הצרכנים הקשישים. הרשות ממשיכה בפעילותה נגד חברות הפוגעות בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסיות צרכנים חלשות ותביא לדין כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".
למכלוף אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי הופחת ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן כשבמקור הסכום היה 10,420,000 שקלים.
תגובת העוסקת תצורף ברגע שתתקבל.
