הסגר הראשון, ובייחוד סגירת ענף הבנייה בישראל, גרמו למכה כלכלית קשה ברשות הפלסטינית: על פי נתוני בנק ישראל, מתחילת השנה ועד לחודש אפריל ירד היקף המשרות של פלסטינים בישראל בכ-64%, שמהווים 68 אלף משרות. עם זאת, החל מחודש מאי מספר הפלסטינים המועסקים בישראל החל להתאושש ובחודש ספטמבר כבר חזר לרמה שבה היה לפני משבר הקורונה.

משרות של פלסטינים בישראל בזמן הקורונה (גרפיקה: אידאה)

מרבית הירידה הגיעה מהפגיעה בפעילות ענף הבנייה במסגרת הסגר הראשון בישראל. על פי הערכות החוקרים, בעקבות סגירת ענף הבנייה חלה ירידה של 51 אלף משרות מדווחות של עובדים פלסטיניים, שהם שני שלישים ממספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל. רק כ-22% מהעובדים הפלסטיניים המשיכו לעבוד בישראל במהלך חודש אפריל, ושכר העובדים הפלסטיניים ירד באופן מתון בתקופה הזו.

הירידה במשרות פגעה משמעותית בכלכלה הפלסטינית שמתבססת במידה רבה על הכנסות עובדים בישראל. על פי בנק ישראל, כ-17.8% מתושבי הגדה המערבית המועסקים עובדים בישראל. עם זאת, המשקל של ההכנסה מעבודות בישראל גדול עוד יותר- מכיוון שהשכר הממוצע של עובד פלסטיני בישראל גדול באופן משמעותי מהשכר הממוצע ברשות הפלסטינית, כ-36% מכלל ההכנסות מעבודה של משקי בית ברשות הפלסטינית מגיעים מתעסוקה בישראל. לצורך ההשוואה, השכר היומי הממוצע של עובד פלסטיני בישראל עומד על 254 שקלים, בעוד שברשות הפלסטינית השכר היומי הממוצע עומד על 128.6 שקלים.

תנאי לינה של פלסטינים בזמן הקורונה (גרפיקה: אידאה)

בנוסף, בבנק ישראל מעריכים שחלה ירידה משמעותית גם בהיקף ההעסקה הלא מדווחת של פלסטינים בישראל. ההערכה היא שמספר העובדים הלא מדווחים ירד מכ-22.7 אלף לפני המשבר ל-15.3 אלף בזמן הרביע השני של השנה.

על פי סקר ייעודי, רוב העובדים שהועסקו בישראל באוגוסט לנו בישראל לפחות חלק מהחודש. כמחצית מכלל העובדים ציינו שהמעסיקים סיפקו להם תנאי לינה והיגיינה סבירים או טובים, ורק מעטים ציינו תנאי לינה והיגיינה רעים

ההתאוששות בתעסוקת פלסטינים בישראל החלה כבר בחודש מאי, אחרי החזרה לעבודה בענף הבנייה. באוגוסט כבר עמד מספר זה מעל למחצית מהעובדים שהועסקו בישראל בתחילת השנה. ברשות הפלסטינית מעריכים כי מספר העובדים הלא מדווחים בישראל גדל כבר ברביע השלישי של 2020 לכ-30 אלף.​