משרדי האוצר והבריאות סיכמו כי התוספת לסל הבריאות בשנת 2021 תעמוד על 550 מיליון שקלים – גידול של 10% לעומת ארבע השנים האחרונות בהן הוגדל הסל ב-500 מיליון שקלים בכל שנה. ההחלטה תאפשר את השלמת עבודתה של ועדת סל הבריאות, שנמצאת בעיצומם של הדיונים על התרופות והטכנולוגיות שיתווספו לסל החל מהשנה הבאה. המסגרת תאפשר לוועדה לקבל החלטות סופיות על התעדוף לסל, והיא צפויה לסיים את דיוניה בשבועות הקרובים.
סל שירותי הבריאות מכיל את כלל התרופות, הטיפולים והשירותים הרפואיים להם זכאים כלל תושבי המדינה מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מימון השירותים מגיע ממס הבריאות שמשלם כל תושב, מהשלמה מתקציב המדינה ובחלקו הקטן מתשלום השתתפות עצמית של המטופל. ב-2019 מוערכת עלות הסל ב-53.7 מיליארד שקלים. החוק קובע כי הסל יתעדכן מדי שנה לפי מדד יוקר הבריאות, וכי שרי הבריאות והאוצר רשאים להחליט על הגדלת התקציב עקב הגידול באוכלוסייה, ולצורך הוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות.
ועדת סל הבריאות מורכבת ממומחים ומאנשי ציבור, ומתכנסת מדי שנה לבחינת מגוון תרופות, טכנולוגיות וטיפולים. הוועדה מתעדפת אותן על פי מסגרת התקציב שקיבלה, וממליצה לשר מה מתוכן להוסיף לסל הבריאות, החלטה דרמטית עבור חולים במחלות שמצריכות תרופות או טיפולים יקרים.
בראש הוועדה השנה עמד פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ויו"ר המועצה המנהלית של בנק ישראל. בעברו שימש שמר כקצין רפואה ראשי בצה"ל, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות ומנכ"ל משרד הבריאות, ואף עמד בראשות הוועדה הראשונה להרחבת סל שירותי הבריאות בשנות התשעים. לצדו חברים בוועדה נציגי משרדי הבריאות והאוצר, נציגי קופות החולים, אנשי מקצוע מתחום הרפואה, הכלכלה, הרווחה והאתיקה, ונציגי ציבור. דיוני הוועדה החלו בנובמבר השנה.
הסכום שאושר נמוך מדרישת יו"ר ועדת הסל
בעשור האחרון נקבע גובה התוספת השנתית לסל בהסכמים שלוש שנתיים בין משרדי האוצר והבריאות, שהעניקו ודאות לעבודת הוועדה. בשנים 2017-2019 סיכמו המשרדים על תוספת שנתית גבוה חצי מיליארד שקלים. לקראת סוף 2019 עמדה ישראל ללא תקציב מדינה מאושר ולא היה ברור מה יהיה גובה התוספת ב-2020, עד שמשרדי הבריאות והאוצר הסכימו על תוספת של חצי מיליארד, על אף ששר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, התחייב להגדיל את התוספת ל-750 מיליון ש"ח.
דיוני הוועדה השנה החלו בחוסר ודאות על גובה התוספת. יו"ר הוועדה, שוקי שמר, קרא להגדלת התוספת ל-750 מיליון שקלים, ושר הבריאות אדלשטיין קרא להגדלה ל-650 מיליון שקלים. כאמור, בסופו של דבר התוספת אכן הוגדלה ביחס לשנים הקודמות, אך היא תעמוד על 550 מיליון שקלים בלבד.
אדלשטיין: "הגדלה חשובה"
שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בעקבות הסיכום: "הגדלת סל התרופות חשובה ביותר. למרות התקציבים הגבוהים שהושקעו בחודשים האחרונים במערכת הבריאות, הבטחתי עם כניסתי לתפקיד שכל שקל שיושקע בקורונה יישאר במערכת הבריאות גם לתקופה שאחרי הקורונה. כחלק מכך היה חשוב לי שתקציב סל התרופות יוגדל. אני מודה לשר האוצר על תמיכתו הבלתי מסויגת בהגדלת תקציב סל התרופות".
שר האוצר, ישראל כ״ץ: ״זוהי בשורה חשובה מאוד לציבור ולמערכת הבריאות. המענה למערכת הבריאות במיוחד בתקופת הקורונה עמד לנגד עיני מכניסתי לתפקיד גם בנושא חשוב זה. זאת חובתנו להעמיד את התקציב לטובת התרופות והטיפולים הנדרשים להצלת חיים של אזרחים רבים הזקוקים לכך. אני מודה לשר הבריאות על העבודה המשותפת למציאת פתרון בנושא חשוב זה״.
רופאים וארגוני בריאות: "המיליונים החסרים היו מאריכים חיים ומונעים סבל"
יו"ר ארגון רופאי המדינה, פרופ' זאב פלדמן, בירך על הסיכום אך התריע כי לחולים ולמבוטחים נדרש סכום גדול יותר. "אני שמח שסוף סוף נפל הפור ונקבע תקציב לסל התרופות והטכנולוגיות. צר לי שהאוצר לא נענה לפנייתו של שר הבריאות להעמיד את תקציב הסל על 650 מליון ש״ח ולדרישתו של יו״ר הועדה פרופ שוקי שמר ל750 מליון ש״ח. המיליונים החסרים היו מאריכים חיים ומונעים סבל לחולים רבים נוספים.
