גם אם התוספות במיטות ובכוח אדם שהוקצו למערכת הבריאות להתמודדות עם המשבר יישארו קבועות כשישראל תשוב לשגרה, השפעתן תהיה מזערית – כך קובעים ארבעה חוקרים ממרכז טאוב בפרק מתוך דו"ח מצב המדינה המתפרסם הבוקר (רביעי).
החוקרים, פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' בנימין בנטל, רחל ארזי ואלון סלע, מציינים כי מערכת הבריאות הישראלית נמצאת בחוסר משמעותי במשאבים. הסיבות לכך הן אי הגידול במקורות בעבר, גידול האוכלוסייה המהיר בישראל והזדקנותה המהירה, ומצבה של מערכת הבריאות, במיוחד הציבורית, מבחינת התקנים, המיטות והזנחת הרפואה בקהילה.
לפי הדו"ח, ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל הייתה נמוכה גם ערב המשבר, ובשנת 2019 עמדה על כ-7.5% מהתמ"ג, נמוך מהממוצע ב-OECD (8.8%). רק כ-65% מההוצאה על בריאות היא במימון ציבורי (לעומת כ-74% בממוצע ב-OECD), והשאר פרטי. מאז 2010, ההוצאה על בריאות במונחים ריאליים עלתה בכ-1.5% בלבד, דבר המתבטא במחסור במקורות מימון ריאליים ובמערכת שירותי רפואה ציבורית מוחלשת.
עוד מציינים החוקרים כי ב-2018 עמד מספר המיטות לאשפוז כללי על 2.16 מיטות לאלף נפש (לעומת 3.6 בממוצע ב-OECD), השקול ל-2.5 מיטות ל-1,000 נפש לאחר תִקנון לגילה הצעיר של האוכלוסייה. מספר נמוך זה של מיטות מביא לתפוסה ממוצעת גבוהה ביותר של מיטות אשפוז – 93% (לעומת 75% בממוצע ב-OECD). כל אלה, לרבות חולשת הרפואה בקהילה, תרמו במידה רבה לספקות שהתעוררו עם המשבר באשר ליכולתה של מערכת האשפוז לעמוד במשימה.
ההשקעות לא יסגרו את הפער מהמדינות המפותחות
עם פרוץ מגפת הקורונה הוקצו למערכת הבריאות כ-17 מיליארד ש"ח נוספים לפי נתונים של משרד הבריאות, אך רק 4 מהם הושקעו ישירות במערכת, והשאר יועד להשקעה במכונות הנשמה, בתרופות ובציוד מיגון אישי. כ-2.7 מיליארד ש"ח מהסכום הושקעו בכוח אדם, בתשתיות ובטכנולוגיה – תוספת של כ-3,200 מיטות (16% תוספת), מתוכן כ-1,000 מיטות תקניות והשאר זמניות (בחניונים ובמרחבים מוגנים אחרים).
לפי הדו"ח, גם אם 1,000 המיטות התקניות שנוספו כצעד חירום יישארו באופן קבוע, הרי נוכח גידול האוכלוסייה בישראל העומד על כ-1.9% בשנה, התוספת לא תהיה משמעותית ותעלה את מספר המיטות ל-1,000 נפש בשיעור מזערי בלבד – מ-2.2 ל-2.23, רחוק מממוצע ה-OECD, שעמד על 3.6 מיטות ערב המשבר.
בעקבות מאבק של הסתדרות האחיות והסתדרות הרופאים, הוקצו למערכת 500 תקנים חדשים של רופאים (תוספת של 1.7%), 1,500 תקני אחיות ו-1,000 תקנים של עובדי מנהל ומשק. לפי החוקרים, אם 500 הרופאים יישארו במערכת הבריאות באופן קבוע יעלה מספר הרופאים לאלף נפש גם הוא בשיעור נמוך ביותר – מ-3.22 ב-2018, ל-3.28.
החוקרים קובעים כי "למרות לחצי המערכת, ובהנחה שהתוספות שהוקצו להתמודדות עם המשבר לא יבוטלו כשנשוב לשגרה, השקעות אלה לא יהיו מספיקות מעתה ואילך בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בישראל והזדקנותה והן לא ישפיעו על הפער בין ישראל ובין מדינות מפותחות אחרות". עוד מציינים החוקרים כי כך או כך, עיקר המשאבים הושקעו בבתי החולים ובמרכזי אבחון, ולא הופנו משאבים משמעותיים לקהילה.
