מכרה, עמוק באזור העמקים הירוקים בדרום סין, היה בעבר בית לעטלפים שנשאו את הנגיף הקרוב ביותר, ככל הידוע, לזה שעומד מאחורי המגפה העולמית הנוכחית.
למרות הסקרנות הרבה שמעוררת האפשרות למצוא בו רמזים למקור של המגפה, שהרגה כבר יותר מ-1.7 מיליון בני אדם ברחבי העולם, הפך המכרה ל'חור שחור', שום ידע לגביו לא זלג החוצה בגלל רגישויות פוליטיות. שני גורמים עם ידע בנושא אמרו לסוכנות הידיעות איי.פי כי ממצאים שאסף שם לאחרונה צוות של חוקרי עטלפים הוחרמו. בסוף נובמבר האחרון, ניסתה קבוצת עיתונאים של סוכנות הידיעות להגיע למכרה, אך דרכם נחסמה על ידי מכוניות של שוטרים בלבוש אזרחי.
למעלה משנה אחרי המקרה הראשון של הדבקות בנגיף על ידי בן אדם, תחקיר של סוכנות הידיעות איי.פי העלתה שממשלת סין מפקחת באופן הדוק על המחקר בעקבות מקור המגפה. מנגד, מצאה התחקיר, מקדמת הממשלה תאוריות חסרות בסיס על כך שהנגיף הופיע לראשונה במקומות אחרים.
הפוליטיקה של המחקר
מסמך פנימי בנושא רגולציה בנושא, שהגיע לידי איי.פי, מראה כי הממשלה מנטרת ממצאים של מדענים על הנגיף, וכי פרסום מחקרים בנושא מחייב אישור של צוות מיוחד שהוקם לצורך העניין. צעדים אלה, על פי המסמך, היו הוראה ישירה של הנשיא שי ג'ינפינג.
ההדלפה הנדירה מתוך הממשל בסין, שמכילה עשרות עמודים שלא פורסמו עד כה, אישרה את מה שרבים חשדו כבר מזמן: הדיכוי של מחקר מדעי על מקור הנגיף מגיע מצמרת המדינה.
התחקיר של סוכנות הידיעות התבסס על ראיונות עם מדענים וגורמים רשמיים, בסין ומחוצה לה, כמו גם על הודעות פומביות, דואר אלקטרוני מודלף ומסמכים, שלא פורסמו עד כה, ממועצת המדינה של סין והמרכז הסיני למעקב ומניעת מחלות. הוא חשף דפוס של פעילות ממשלתית סודית, ושליטה הדוקה של הצמרת הפוליטית שבלטה לאורך התקופה מאז התפרצות המגפה.
"האנשים המעטים שהם יכולים לבטוח בהם, הם אלה שהם יכולים לשלוט בהם", אמר מומחה שעובד עם המרכז הסיני לפיקוח ומניעת מחלות, שסירב להזדהות מחשש לעונש.
בתגובה ששיגר בפקס, טען משרד החוץ הסיני כי "נגיף הקורונה החדש התגלה בחלקים רבים בעולם, המחקר בנושא חייב להיעשות בקנה מידה עולמי".
הממשל הסיני לא לבד בניסיון להעניק אופי פוליטי למחקר על תחילת המגפה. באפריל, ביטל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מחקר, במימון אמריקאי, לזיהוי מחלות מסוכנות בקרב בעלי חיים ברחבי אסיה. המחקר על מקורות נגיף הקורונה הנוכחי הוא קריטי במניעת מגפות עתידיות, והמהלך של טראמפ קטע את הקשר בין מדענים בארה"ב ובסין.
למרות שארגון הבריאות העולמי הודיעה שבכוונתו לשלוח לסין צוות מחקר בינואר, סדר היום של הצוות, כמו גם ההרכב שלו, יצטרכו לקבל קודם כל את אישור הממשלה שם.
מחקר אחד שעצר את התנופה
החקירה על הופעתו הראשונה של הנגיף החלה בשוק מאכלי הים חוואנאן שבעיר ווהאן, מתחם ענק שהיה המקום הראשון בו אותרו בני אדם שנשאו את הנגיף. באמצע דצמבר 2019, הבחין ג'יאנג דאפה, סוחר בחוונאן, שעובדים בשוק החלו לחלות, בין היתר עובד בדוכן סמוך שעסק בניקוי פגרים, ומאוחר יותר נפטר.
בהתחלה, פעל המרכז הסיני למעקב ומניעת מחלות באופן נמרץ.
על פי ג'יאנג, ב-1 בינואר, הוצא לשוק צו סגירה, הסוחרים לא הורשו אפילו להיכנס כדי לאסוף את חפציהם. מידע פנימי מהרשויות הראה כי ב-10 בינואר החלו חוקרים להבנות את הרכב גנטי מהדגימות שנלקחו בשוק.
בסוף ינואר ותחילת פברואר, בזמן שהמגפה התפשטה במהירות, חוקרים סיניים פרסמו מספר רב של מחקרים על נגיף הקורונה החדש. אבל אז העלה אחד המחקרים, בלי הוכחות מוצקות, את ההשערה שהנגיף הגיע ממעבדה סמוכה לשוק בווהאן. החוקרים מאחוריו משכו את ממצאיהם מאוחר יותר, אבל המקרה העלה את הצורך בבקרה על התפיסה הציבורית בנושא.
מזכר שהוציאה מעבדה במרכז הסיני למעקב ומניעת מחלות ב-24 בפברואר קבע הליך חדש לאישור פרסומים מדעיים, בהתאם ל"הוראות חשובות" מנשיא סין שי ג'ינגפינג. הודעות נוספות שנשלחו לאנשי המרכז הורו להם לא לחלוק נתונים, דגימות או כל סוג אחר של מידע על נגיף הקורונה עם מוסדות או חוקרים חיצוניים.
בתחילת חודש מרץ העניקה מועצת המדינה את האחריות על פרסומים בנושא הנגיף לצוות מיוחד. ההודעה על כך, שהגיעה לידי סוכנות הידיעות איי.פי ומסומנת כ"אין לפרסם באופן פומבי", כללה הוראות רחבות היקף.
החובה לקבל את אישור הצוות חלה על כל האוניברסיטאות, החברות, המוסדות הרפואיים ומוסדות המחקר. על פי ההודעה, פרסום או הפצה של מחקרים ינוהלו כמו "משחק שחמט", תחת הוראות מהנשיא שי, ויודרכו על ידי צוותי תעמולה ודעת קהל.
ההודעה אף הזהירה שכל מי שיפרסם מחקר ללא אישור "מביא לתוצאות חברתיות קשות ורציניות, וייתן על כך דין וחשבון".
אחרי פרסום ההודעות הסודיות, גל המחקרים החל לדעוך. למרות שהרשויות בסין חזרו לשוק בחודשים לאחר מכן, ואספו למעלה מאלפיים דגימות, שום דבר חדש לא פורסם.
ב-25 במאי, ראש המרכז הסיני למעקב ומניעת מחלות, ג'ורג' גאו, אמר שאף דגימה של בעל חיים מהשוק לא נמצאה חיובית לנגיף, וקבע כי זהו לא המקור.
אחרי שהגיעו למבוי סתום בשוק בוואהן, פנו המדענים למקור הסביר ביותר לנגיף: עטלפים.
הממצאים החסויים ממערות אבן הגיר
במחוז יונאן, כ-1,600 קילומטר מוואהן, חיים עטלפים במבוך של מערות אבן גיר מתחת לפני האדמה. הקוד הגנטי של נגיף הקורונה בבני אדם דומה בצורה יוצאת דופן לזה של נגיף הקורונה בעטלפים. המדענים חושדים שהנגיף עבר לבני אדם מעטלפים, או מבעל חיים שהיווה תחנת ביניים.
המערות ביונאן משמשות, על פי המקומיים, כאתרי פולחן דתיים. הימצאות בחלל משותף עם העטלפים מאפשרת בדיוק את סוג המגע שמדענים חוששים שהעביר את הנגיף לבני אדם.
מדענים סיניים החלו מיד לבחון בעלי חיים שנחשדו כנושאים את הנגיף. המדען שיה סושאן קיבל, על פי המסמכים, מענק בגובה 1.4 מיליון יואן (כ-690 מיליון שקלים) לאיתור נגיף הקורונה בבעלי חיים ביונאן. בפברואר, אנשי הצוות שלו אספו דגימות מבעלי חיים, בהם עטלפים, נחשים, חולדות במבוק וקיפודים.
אך בשלב מוקדם מאוד של המחקר, נכנסו לתוקף ההגבלות החדשות שהטילה הממשלה. נתוני הדגימות שאספו אנשיו של שיה לא פורסמו.
היום, המערות ביונאן ביתו של קרוב המשפחה הנגיפי הקרוב ביותר של הקורונה נמצא תחת מעקב צמוד. אנשי ביטחון עקבו אחרי צוות של סוכנות הידיעות איי.פי, בשלושה מקומות שונים, ומנעו מהעיתונאים כניסה למערות שהעטלפים בהן זוהו על ידי חוקרים כאחראים לנגיף הסארס.
המחקר המוגבל על המקרים הראשונים בבני אדם
כלי התקשורת הממלכתיים בסין קידמו, באופן אגרסיבי כמעט, תאוריות לפיהן הנגיף הגיע ממקומות אחרים, כמו מאכלי ים קפואים. תאוריות שארגון הבריאות העולמי כבר שלל.
הממשלה גם מגבילה את המחקר של המקרים הראשונים בבני אדם דרך בדיקה מחדש של דגימות שפעת. מאות בתי חולים בסין אוספים דגימות מחולים שמציגים תסמינים הדומים לשפעת, ומאחסנים אותן במשך שנים. על פי ריי ייפ, המייסד של המרכז הסיני למעקב ומניעת מחלות, ניתן בקלות לבדוק את הדגימות האלה כדי לראות אם מדובר בנגיף הקורונה. אך לדבריו, שיקולים פוליטיים יכריעו אם התוצאות יפורסמו באופן פומבי.
חוקרים בארה"ב, איטליה, צרפת, ומדינות אחרות, כבר החלו לסרוק דגימות עבר שנמצאות בידיהם כדי לזהות מקרים מוקדמים של הקורונה מסוף 2019. בסין, לעומת זאת, מדענים פרסמו רק סקירה של נתונים משני בתי חולים שהוקמו למעקב אחרי חולים בנגיף הקורונה החדש, שניים מתוך לפחות 18 שפעלו במחוז ויותר מ-500 ברחבי במדינה.
המידע המועט שבכל דלף מעלה את האפשרות שנגיף הקורונה התפשט מעבר לווהאן ב-2019, ממצא שעלול להציב את הממשל הסיני בפני שאלות מביכות על האופן בו טיפל במגפה בשלביה הראשונים.
פיטר דאזצק מ-EcoHealth Alliance, ארגון חוץ-ממשלתי להגנה ממחלות מדבקות, אמר לסוכנות הידיעות שזיהוי מקור המגפה לא צריך לשמש אמנעי להטלת אשמה. "כולנו חלק מהדבר הזה", טען, "על שלא נבין את זה, לא ניפטר מהבעיה הזאת".
