לפני כשנה, לאחר מאבק אינטנסיבי שהובילה ההסתדרות והעומד בראשה אבי ניסנקורן, הגיעו ההסתדרות ומשרד האוצר להסכמות על קליטת 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי להעסקה ישירה. ההסכמות בין ההסתדרות לאוצר כללו גם שיפור בתנאי עבודתם של 35 אלף עובדים נוספים, בהם מאבטחים, עובדים סוציאליים ועובדי הוראה. אולם שנה לאחר חתימת ההסכם, רבים מן העובדים נאלצים לחכות עד שמוסדות המדינה ימצאו את הפתרונות הבירוקרטיים לשפר מצבם. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת התכנסה אתמול (שלישי) כדי לעקוב אחר ביצוע ההסכם, ביוזמתו של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת).

"הסכם עובדי הקבלן הוא מבחינתנו הסכם היסטורי ופורץ דרך" אמר גיורא ואלה מאגף הכלכלה בהסתדרות, "יו"ר ההסתדרות מלווה את היישום שלו באופן אישי. אנחנו עומדים על כך שההסכם יהיה אחד לאחד מה שנכתב. יש כאן לא מעט סעיפים שמבחינת לוח הזמנים שלהם מדברים על קליטה עוד ב-2016, שהולכת ומתקצרת. 762 עו"סים שצריכים להיקלט ברשויות המקומיות, צו ההרחבה בנושא עובדי 'כתף אל כתף' משנת 2012, אחיות בתי הספר, מוקדי הקליטה של יוצאי אתיופיה וכן הלאה. כשבוחנים את היישום בפועל, רוב הסעיפים טרם יושמו, ואנחנו לוחצים על זה".

אורי שיינין מאגף התקציבים באוצר קיבל את הגדרתו של ההסכם כהיסטורי. "לא היה הסכם בסדר הגודל שלו בתחום הזה. ההסכם הוא מאוד מורכב ומכיל 21 סעיפים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו", אמר שיינין. לטענת שיינין, הקושי ביישום ההסכם נובע מהעובדה שהוא לא מנוסח כשורת צעדים אופרטיביים אלא כהסכמות שיש לפרוט אותם לפעולות בשטח. הוא ציין כי לצורך כך הוקם צוות בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד המתכנס אחת לחודש.

"פגיעה בלתי הפיכה בבריאות התלמיד"

אחד מהעיוותים שההסכם ניסה לתקן הוא ההעסקה הקבלנית של אחיות בתי הספר, וקבע שמערכת בריאות התלמיד בבתי הספר תעבור להעסקה ישירה. לאחרונה הודיע ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו על הארכת החוזה עם חברות הקבלן המפעילות את השירות כיום, בניגוד להוראות ההסכם. צעד זה של משרד הבריאות הוביל את הסתדרות האחיות להכריז, לפני כשבועיים, על סכסוך עבודה.

מהדיון בוועדה עולה שהמחסום להעסקה ישירה של האחיות אינו תקציבי אלא נתון להחלטת משרד הבריאות. שיינין אמר כי "משרד האוצר מוכן להעמיד את המשאבים למשרד הבריאות, אם במשרד הבריאות יקבעו כי נכון מבחינה מקצועית לקלוט את כל העובדים בבת אחת". מנהל תחום שכר ויחסי עבודה במשרד הבריאות, עו"ד הרולד בר, הגיב  כי "המשרד מקיים עבודת מטה מסודרת עם נציגי משרד האוצר ועם הנציגים המקצועיים האחראים על תחום בריאות הציבור במשרד הבריאות".

דבריו של בר עוררו תרעומת בקרב חברי הוועדה. ח"כ חנין אמר כי זו הפעם הראשונה שהוא שומע מנציגי משרד האוצר כי המשאבים התקציביים קיימים, אולם משרד הבריאות הוא זה שבוחר לא לנצל אותם. ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) אמר לבר כי "משרד הבריאות עונה 'אנחנו הולכים בכיוון הנכון, עוד נבצע'. אבל מתי ואיך – כלום. יש הסכם ברור, התשובה לא משכנעת אף אחד פה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס התייחסה לעובדה שמשרד הבריאות החליט להאריך בארבע שנים את ההתקשרות עם חברת נטלי, המספקת כיום את השירות. "בתחילת הדרך שר הבריאות היה בעד העברה חזרה למדינה. משהו קרה שם, ואני חושבת שמשהו לא טוב. אם יש כוונה להעביר את האחיות להעסקה ישירה, לא יתכן שחותמים הסכם כובל ל-4 שנים".

עוד טענה ח"כ לוי-אבקסיס כי ההסכם שנחתם עם חברת נטלי כובל לא רק את ידי שר הבריאות הנוכחי, את שר הבריאות הבא. בינתיים, לדבריה, אחיות בתי הספר המועברות מקבלן לקבלן, בתנאים נמוכים, מחליפות מקצוע. "בפועל מה שיקרה זה שגם כשנרצה להחזיר את השירות למדינה לא נוכל לעשות זאת כי לא יישארו אחיות. על מי מגן שר הבריאות? על ילדי בית הספר או על האינטרס של חברת נטלי?".

חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) טענה כי בר חוזר על הדברים שאמר בדיון של הוועדה לביקורת המדינה לפני כחודשיים. "יש לוח זמנים לעבודה הזו? יש התייחסות להסכמים שנחתמו על ידי המדינה? אנחנו חושבים שמדובר בפגיעה בלתי הפיכה בבריאות התלמיד" אמר מועלם-רפאלי, "האם אתם משטים בנו אדוני? האם 'עבודת המטה' היא 'אל תפריעו לנו לא לעשות'? האם יש מדיניות אסטרטגית לקידום בריאות התלמיד בישראל?"

עו"ד בר טען בתגובה כי אינו בקיא בנושא המכרז. יו"ר הועדה, ח"כ  אלי אלאלוף (כולנו), טען כי אחיות בתי הספר באזור הצפון צפויות לעבור להעסקה ישירה עד סוף 2017, אולם באשר למחוז מרכז של משרד הבריאות, אכן נחתם הסכם חדש עם חברת נטלי לאספקת השירות. ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) התייחסה לדברים ואמרה "זו הפרה בוטה של ההסכם בין האוצר להסתדרות. אין פה מורכבות. יש הסכם שהסתיים, והולכים לחתום על הסכם התקשרות חדש תוך דריסה ברגל גסה על ההסכם".

מדוברות משרד הבריאות נמסר ל'דבר ראשון' כי משרד הבריאות החליט "להשאיר את הפעלת השירות במתכונת הקיימת ולבחון את העברת השירות במחוז צפון להפעלה ישירה על ידי המדינה נוסף למחוז דרום, וזאת למרות שביעות הרצון מהשירות במתכונת הנוכחית. במסגרת הבחינה תיבדק התועלת מההעברה ביחס לפגיעה האפשרית בשירות כתוצאה מהשינוי התפעולי". כמו כן הדגישו כי החברות המפעילות מחויבות על פי ההסכמים עם משרד הבריאות לעמוד בתנאי שכר האחיות וזכויותיהן התעסוקתיות בהתאם להסכם השכר הקיבוצי.

"למה המאבק הזה צריך לבוא על הגב של העובדים?"

עוד נושא שנוי במחלוקת הוא קליטת עובדים סוציאליים להעסקה ישירה ברשויות המקומיות. במסגרת ההסכם נקבע כי משרד הרווחה יקבל עוד 762 תקנים לקליטת עובדים סוציאליים להעסקה ישירה, וכי רשויות חלשות יקבלו תקנים מתוקצבים לקליטתם של 150 עובדים סוציאליים להעסקה ישירה. בנוסף, מורה ההסכם על קליטת 300 עובדים סוציאליים המועסקים כבר כיום בתאגידים עירוניים ועמותות שונות ברשויות מקומיות להעסקה ישירה, על חשבון תקציב הרשויות עצמן. צעד זה דורש אישור ממשרד האוצר להגדלת כוח האדם המועסק על ידי הרשויות.

ח"כ אלאלוף טען כי קליטת עובדי הקבלן ברשויות החזקות מרחיבה את הפערים החברתיים. "ברשויות חלשות יש צורך לתת קביעות לעובדים, כולל העובדים הסוציאליים", אמר, "עדיף עובד סוציאלי קבוע בירוחם מאשר בתל אביב. אני חושב שהסתדרות העובדים הסוציאליים צריכה להיאבק לטובת העובדים הסוציאליים ברשויות החלשות". לדבריו הצטרף גם ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שכיהן בעברו כראש עיריית דימונה. בתגובה אמרה ח"כ בירן כי "אלה לא תקנים חדשים, אלה תקנים שקיימים בשטח", אולם אלאלוף לא נתן לה את רשות הדיבור. רועי פרלמן, מזכיר חטיבת השירותים המופרטים באיגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות, מחה בתוקף על האשמת האיגוד בפערים החברתיים שנוצרו, אולם גם הוא לא קיבל את רשות הדיבור.

בשיחה עם 'דבר ראשון'  בתום הדיון אמר פרלמן כי העובדים הסוציאליים בשטח לא צריכים לשלם את מחיר המאבקים על תקצוב הרשויות המקומיות. "יש מקומות שבהן העירייה החליטה להשקיע כסף ברווחה, כי יש לה אפשרות וכי ראש העיר חושב שזה דבר ראוי ונחוץ. הם מעסיקים עובדים סוציאליים מהכסף שלהם באמצעות כל מיני גופים מתווכים – תאגידים עירוניים, עמותות וספקי שירות למיניהם. את הכסף יש להם כבר. אם אלאלוף רוצה, שייקח מהם את הכסף. מה אשם העובד? איתרע מזלו שהוא גר ברמת גן שזו רשות חזקה, בגלל זה הוא צריך להיות עובד קבלן? למה זו אשמתו? הוא עושה את עבודתו. עובד עם האוכלוסיות במצבים הכי קשים, ועושים עבודה מסורה, ואין סיבה שיהיה עובד קבלן כי הוא גר ברמת גן, או ירושלים, או תל אביב או אשדוד".

"לא נכון לדבר על 'העיריות החזקות'" הוסיף פרלמן, "אם צריך לתת יותר במקומות אחרים או לשנות את חלוקת הארנונה בין הרשויות, זו סוגיה אחרת, אבל למה המאבק הזה צריך לבוא על הגב של העובדים?".