מספר המחוסנים במנה הראשונה של החיסון נגד קורונה הגיע בסוף השבוע האחרון לכמיליון, נתון שממקם את ישראל במקום הראשון בעולם מבחינת אחוז המתחסנים. מומחי בריאות הציבור פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' רונית קלדרון מרגלית ופרופ' רן ניר פז מברכים על מבצע החיסונים המהיר, אך מזהירים כי הדרך להשפעתו על התחלואה עוד ארוכה.

"אנחנו יודעים ש-10-7 ימים אחרי המנה הראשונה יש כבר 50% הגנה נגד תחלואה", אומר דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור וחבר ב"קבינט הקורונה" של פרויקטור החינוך.  לדבריו, עם הזמן נאסף מידע שמחזק את ההשערה ששבועיים לאחר החיסון מתחזקת ההגנה מהנגיף וגדלה ל-70%. "עצם זה שאנחנו מחסנים את הצוותים ואת האוכלוסיות בסיכון, זה יתחיל לתת אפקט. אני חושב שהחל מעוד שבועיים נתחיל לראות ירידה בחולים קשים ובנפטרים ובתחלואה בקרב הצוותים הרפואיים ובבתי האבות".

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: יח"צ)

פרופ' רונית קלדרון מרגלית, אפידמיולוגית באוניברסיטה העברית, מסכימה שבעוד כמה שבועות אפקט המתחסנים יורגש בבתי החולים. "בקרב מי שהתחסן רואים השפעה על סיכוי ההידבקות שבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה, אבל לוקח עוד 10 ימים מרגע ההידבקות עד פיתוח תחלואה קשה". היא צופה כי בעוד שלושה שבועות ניתן יהיה לראות השפעה על מספר החולים הקשים.

פרופ' קלדרון מרגלית מזהירה שלא מספיק לחסן הרבה אנשים וכי ההשפעה על התחלואה הקשה תלויה בזהותם של המתחסנים. "מתוך מיליון המחוסנים, אם כולם היו מעל גיל 60 היינו רואים עכשיו ששני שליש מהאוכלוסייה המבוגרת כבר מחוסן. אבל בגלל שגם צוותי הרפואה הצעירים וגם צעירים אחרים מתחסנים בפועל, שיעור ההתחסנות בקרב בני 60 ומעלה הוא רק 40%". 

פרופ' רונית קלדרון מרגלית (צילום: יח"צ)

לדבריה, "הממשלה לא מפרסמת את כמות מנות החיסון שצפויה להגיע בקרוב. בהנחה שאין מספיק מנות חיסון לחסן את כלל האוכלוסייה בקרוב, מטרת אסטרטגיית החיסונים צריכה להיות מניעת קריסת בתי החולים דרך מניעת תחלואה קשה. בשביל זה יש להשקיע את כל המשאבים בחיסון אנשים עם סיכוי גבוה לפיתוח תחלואה קשה, והמטרה הזאת קצת הלכה לאיבוד בשבוע האחרון. הרבה חיסונים הלכו לאנשים צעירים יותר, וזה מעולה בתנאי שהממשלה יודעת שיש מספיק חיסון לכולם. האסטרטגיה צריכה להתאים את מלאי החיסונים, ומכיוון שלא ידוע מה תהיה אספקת החיסונים, לא ברור שזה קורה".

מתי נתקרב לחסינות עדר?
"אנחנו עוד רחוקים מזה מאוד", אומר פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות בבית חולים הדסה. "אנחנו צריכים שמשהו כמו 70% מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים עד שנתחיל לראות אפקט של חסינות עדר. אין שום משמעות אפידמיולוגית למיליון מחוסנים כרגע, האפקט הוא רק פרטית כלפי האנשים שהתחסנו".  פרופ' ניר פז מעריך שבקצב הנוכחי תרד התחלואה דרך התחסנות רק בחודשים אפריל-מאי.

פרופ' רן ניר פז (צילום: דוברות הדסה)

"הבעיה היא שאנחנו רואים עכשיו עליה מדאיגה בתחלואה", אומרת פרופ' קלדרון מרגלית. "כשליש מהתחלואה הקשה היא בירושלים. אנחנו רואים עליה באשפוזים בעיר ותחלואה משתוללת. לפחות על ירושלים הייתי אומרת שצעדים מחמירים הם צו השעה. יש אנשים שנדבקים עכשיו, וגם אם התחסנו השבוע, החיסון עוד לא משפיע עליהם, וחבל על חייהם".