הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%.

תחזית חטיבת המחקר של הבנק מתארת שני תרחישים אפשריים המושפעים מקצב חיסון האוכלוסייה. בתרחיש של חיסון מהיר, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022. בתרחיש של תהליך חיסון איטי, צפויה צמיחה של 3.5% ב-2021 ושל 6% ב-2022. בבנק ישראל מציינים כי "לאור קצב ההתחסנות המהיר עד כה, נראה שהסבירות להתממשות תרחיש החיסון המהיר גבוהה מאשר ההסתברות לתרחיש האיטי".

בשני התרחישים לא יתאושש התוצר המקומי בשנתיים הקרובות. בתרחיש האופטימי התוצר יהיה נמוך ב-2022 ב-1.9% מהגודל הצפוי שלו לפני המשבר, ובתרחיש הפסימי נמוך ב-4.3%. הגרעון בשנההקרובה יעמוד על 8% מהתוצר בתרחיש האופטימי ו-11% בתרחיש הפסימי להתחסנות.

בחטיבת המחקר מציינים כי לאור פיזור הכנסת ללא אישור תקציב לשנת 2021 וכדי למנוע קיצוצים נרחבים בפעילות הממשלה, הגדילה הממשלה את בסיס התקציב ל-2020 כך שהתקציב ההמשכי ב-2021 יהיה מרסן פחות מכפי שהיה צפוי לפני השינוי. הגרעון הכולל של הממשלה (ללא מתן אשראי) בסוף 2020 מוערך בכ-12 אחוזי תוצר.

מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-1.5% במונחי השער האפקטיבי, ב-2.8% מול הדולר וב-0.6% מול האירו. בבנק ישראל מציינים כי עד כה היצוא צומח למרות הייסוף, אך בשלב מסוים תיתכן השפעה לא לינארית של שער חליפין על היצוא, והמשך הייסוף צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה

במהלך נובמבר ודצמבר חלה התאוששות בפעילות הכלכלית לאור היציאה מהסגר השני, אך נמשכה השונות בפגיעה בין ענפי המשק, והגידול בתחלואה הביא לכך שהממשלה הכריזה על סגר שלישי. נכון לעתה המגבלות קלות יותר מאשר אלו שהוטלו בסגרים הקודמים. העלות השבועית הישירה של הסגר השלישי במתכונתו הנוכחית לעומת מצב של פעילות מלאה של המשק מוערכת בכ-2.5 מיליארד ש"ח.