דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עלייה

שוויון / עולי ברית המועצות לשעבר מופלים בחייהם ובמותם

ועדת העלייה והקליטה דנה בהפרדה המתקיימת בבתי עלמין כפי שנחשפה בתחקיר ידיעות אחרונות. מיקי זינצ'נקו, שסבתו ניצולת השואה נקברה בחלקה נפרדת אמר: "זה עלבון שחל על כל הרעיון הציוני".

בית עלמין. צילום: רוני שוסטר  פלאש 90
בית עלמין. צילום: רוני שוסטר פלאש 90
דוד טברסקי

בוועדת העלייה והקליטה התקיים אתמול (שלישי) דיון ביוזמת ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד), בעקבות כתבת תחקיר שפורסמה בידיעות אחרונות בדבר הפרדה שמתקיימת בבתי הקברות סגולה וירקון בפ"ת. על פי התחקיר, באותם בתי קברות ישנה חלקה מרוחקת ונפרדת ליד גדר בית העלמין, שם נקברים העולים מברית המועצות. בהמשך התגלה כי כאשר מספר משפחות פנו לבית העלמין ולחברה קדישא נאמר להן כי "מנהגי הקבורה הרוסיים" מפריעים להם. בברית המועצות לשעבר נהוג להניח פרחים מסביב לקבר ותמונה של הנפטר. על הקברים בישראל ישנו כיתוב ברוסית וזאת על מנת שקרובי משפחה שלא מבינים עברית, לרוב זקנים, יוכלו לקרוא את הכתוב על המצבה. קשה לקרוא לדברים אלו 'מנהגי קבורה רוסיים'.

מיקי זינצ'נקו, בחור תמיר יוצא סיירת, סיפר בגרון חנוק את סיפורו. הוא עלה עם משפחתו מקייב שבאוקראינה בשנת 1990 וסיפר על סבתו, ניצולת שואה ופרטיזנית, שגם לאחר המלחמה סבלה כל חייה מאנטישמיות במוסדות הלימוד והעבודה באוקראינה. "לסבתא שלי נמאס והיא החליטה שעולים לישראל בשביל לברוח מהחיים האלה. ברחנו ממדינה שאמרה לנו שאנחנו יהודים מדי, רק כדי לפגוש מדינה שאומרת לנו שאנחנו לא יהודים מספיק. סבתי קבורה בחלקה נפרדת כדי לא לפגוע ברגשות האחרים. החרפה שהמיטו על סבתי היא עלבון צורב לכל משפחתי. אל תתנו לעוד משפחה לסבול מעלבון זה. זה עלבון שחל על כל הרעיון הציוני ליישב את העם היהודי בישראל".

ח"כ סבטלובה: מדינת ישראל אוהבת לומר שהיא אוהבת את העלייה. אבל צריך לאהוב את העולים עצמם, על המנהגים שלהם, השמות שלהם ושמות המשפחה שלהם – ולא רק על המספרים האבסטרקטיים.

ליאנה וולך סיפרה על אמה שעלתה לארץ אחרי שחוותה על בשרה מקרי אנטישמיות רבים. בארץ היא נאבקה רבות בשביל להצליח להיות רופאה ובסופו של דבר עברה את כל המבחנים והגיעה לעמדה משמעותית בתחומה. היא נפטרה באוקטובר האחרון ונקברה בחלקת 'הרוסים' בפ"ת. "שאלו אותנו בחברה קדישא איפה היא נולדה והאם היא יהודייה, ענינו שבברית המועצות ושהיא יהודייה".

בניגוד לתגובת חברה קדישא לכתבה לידיעות אחרונות, ולפיה מעודכנות המשפחות מראש על החלקה בה יקברו יקיריהן, טוענת וולך שחברה קדישא כלל לא יצרה קשר עם המשפחה.

"הם לא שאלו אותנו כלל ולא ביקשו את אישורנו", מספרת וולך. "אחרי חודשיים עליתי לקבר וראיתי שבסביבת הקבר של אימי יש רק קברים של דוברי רוסית. לא העליתי על דעתי שיכולה להיות הפרדה כזו בישראל 2016. סבא וסבתא שלי משני הצדדים עברו את השואה, עלינו לארץ, גדלתי על ערכי המסורת היהודית, אני לא מצליחה להבין את התמונה הזו".

בדיון בוועדה הוקרא גם מכתבה של לריסה, שדודה ואביה נפטרו בשנת 1998 ונקברו בחלקה המרוחקת ביותר בבית העלמין סגולה. בשנת 2009 נפטרה אמה, שהוריה נרצחו בשואה וגם היא נקברה בחלקה מרוחקת אחרת שגם בה קבורים רק עולים מברית המועצות.

"מגיעים העולים, מצלמים אותם, חגיגה, ואז הם מסתובבים בדלת האחורית והסיפור נגמר" ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט. עולים חדשים מאוקראינה. צילום ארכיון: פלאש 90
"מגיעים העולים, מצלמים אותם, חגיגה, ואז הם מסתובבים בדלת האחורית והסיפור נגמר" ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט. עולים חדשים מאוקראינה. צילום ארכיון: פלאש 90

"גם בחיים מפלים את העולים, וגם במותם. לאיזה חברה הגענו? אנחנו צריכים להשתנות. אנחנו חייבים לעבוד קשה כדי לשנות את המצב הזה" אמר בפתיחת הדיון  ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד).

לפי נגוסה, הוועדה פנתה הן למועצת העיר פ"ת והן למועצה הדתית ושתיהן התנערו מאחריות למתרחש בבתי העלמין בטענה שחברה קדישא, והיא בלבד, אחראית להסדרי הקבורה.

עוזרו של ח"כ רזבוזוב סיפר על ביקורו בבית העלמין, ביקור שלדבריו תמצת את התמונה העכורה, "נכנסתי ושאלתי 'איפה החלקה של הרוסים?', הכווינו אותי לקצה של בית העלמין ליד הגדר. שם היו שורות של מצבות – כולן של עולים".

"המטרה פשוטה", אמר רזבוזוב, שביקר מספר פעמים בעצמו בבית הקברות סגולה וירקון וראה את החלקות, "אנחנו לא מדברים כאן על ענייני קבורה אזרחית, מדובר פה ביהודים שמופלים רק בגלל ארץ מוצאם. לא מעניינת אותי ענישה, לא רוצה עריפת ראשים. צריך להוקיע את התופעה הזאת. אני רוצה שתעבור הנחייה לכל חברות הקדישא ולכל בתי הקברות שהתופעה הזו לא תחזור על עצמה. מי שיהודי הוא יהודי לא משנה מה ארץ המוצא שלו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שנכחה בוועדה, סיפרה שבראיון עמה ברשת ב' עלה לשידור היועץ המשפטי של משרד הדתות, ישראל פת, שהודה כי מדובר במדיניות שמתקיימת לא רק בבתי הקברות בפ"ת אלא גם בעוד בתי עלמין ברחבי הארץ.

"זה מקרה של גזענות קשה גם בחיים וגם במוות. זו התחנה האחרונה בחייו של בנאדם וגם שם יורקים בפנים של המשפחות. ברור שזו מדיניות. צריך להבין מי נתן את ההוראה הזו והתווה את המדיניות הזו" אמרה סבטלובה וסיפרה כי "בחברה קדישא אמרו שזה לטובת החברה שקולטים אותה – כמו בגנים של האתיופים. זה שקר וכזב. מדינת ישראל אוהבת לומר שהיא אוהבת את העלייה. אבל צריך לאהוב את העולים עצמם, על המנהגים שלהם, השמות שלהם ושמות המשפחה שלהם – ולא רק על המספרים האבסטרקטיים".

סבטלובה מסרה ל'דבר ראשון' כי במשרדה התקבלו בחודשים האחרונים עשרות פניות מכל רחבי הארץ המספרות סיפורים דומים. בחודשים האחרונים היא אף ניסתה מספר פעמים להעלות את הנושא כהצעה דחופה לסדר במליאת הכנסת אך יו"ר הכנסת דחה את הצעותיה בטענה שהתופעה לא קיימת.

בוועדה נכח גם ראש עיריית מעלות, שלמה בוחבוט, שאמר דברים קשים על מדיניות מדינת ישראל בכל הקשור לקליטת עלייה: "מדינת ישראל לא רוצה לקלוט עולים. זו האמת המרה. מגיעים העולים, מצלמים אותם, חגיגה, ואז הם מסתובבים בדלת האחורית והסיפור נגמר".

עו"ד אשר צרור שייצג את חברה קדישא בוועדה אישר את קיומה של התופעה אך טען כי אין מדובר בגזענות מכוונת: "לפי תפיסתי החלוקה היא לא על פי המוצא אלא על פי חדשים וישנים. אין לי שום מחלוקת עם אף אחד בוועדה שבישראל אין מקום לאפליה בין נפטרים יהודים. אין שום חברת קדישא בארץ שהייתה נותנת יד למדיניות כזו בשום בית עלמין. הבעיה היא בתקופה מסוימת שבה הייתה התייחסות שונה ולא נכונה לעולים חדשים, זו תופעה שהייתה והיא הופסקה והמדיניות המוצהרת היא שלא ניתן לזה יד".

ליאנה וולך: לא העליתי על דעתי שיכולה להיות הפרדה כזו בישראל 2016. סבא וסבתא שלי משני הצדדים עברו את השואה, עלינו לארץ, גדלתי על ערכי המסורת היהודית, אני לא מצליחה להבין את התמונה הזו.

חלק מהמועצות הדתיות שנשאלו על התופעה, טענו כי ההפרדה מתקיימת בגלל שעל המצבות ישנו כיתוב ברוסית, פרחים ותמונות, ולכן המתים נקברים בצד, וזאת כדי לא לפגוע ברגשות המשפחות האחרות. ח"כ סבטלובה סיפרה שלטענת המועצות הדתיות אין ביכולתן להפסיק לעבוד עם חברות קדישא מכיוון שהן בעלות הקרקע ולכן הן לא יכולות לקחת אחריות על התופעה.

בסוף הוועדה יצאה קריאה למשרד לענייני דתות ולחברות קדישא לפעול באפס סובלנות כלפי גזענות כלפי עולים יהודים וקראה למשרד להוציא הנחייה ברורה בנושא לכל חברות קדישא. הוועדה הדגישה שהיא לא תהסס להמליץ על נקיטת צעדי ענישה כלפי החברות – כולל שלילת רישיון.

רזבוזוב מסר לדבר ראשון כי "חל שינוי בבתי הקברות המדוברים בפ"ת וגם תצא הנחייה כתובה שתאיים בסנקציות מהביטוח הלאומי וממשרד הדתות שתרתיע את חברות קדישא"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!