״אני מצטער לומר לך את זה, אבל אנחנו נמצאים בצד הפסימי יותר של התחזיות״, אומר ד״ר אופיר פינטו, סמנכ"ל המחקר והתכנון בשירות התעסוקה.

ממשלת ישראל החליטה על הידוק הסגר, והפגיעה במשק מתרחבת. בשירות התעסוקה משתדלים למצוא במשבר הזדמנויות אבל התחזיות להתאוששות התעסוקה נותרות פסימיות. על פי התרחיש האופטימי של בנק ישראל, האבטלה צפויה לרדת עד סוף 2021 לרמה של 7.7% ובסוף 2022 להגיע לרמה של 5.4%. בתרחיש הפסימי, תעמוד האבטלה על 11% בסוף 2021, ו-7% בסוף 2022. פינטו פסימי יותר מבנק ישראל.

ד״ר אופיר פינטו (צילום: אלבום פרטי)

״הניסיון הבינלאומי מלמד ששיעור האבטלה הולך וגדל גם אחרי המשבר הראשוני״, מזהיר ד״ר פינטו, ״החזרה לרמת התעסוקה הקודמת לוקחת שנים ארוכות. המחקרים מדברים על תקופת התאוששות שנמשכת כ-6 שנים שבסופה מגיעים לרמת אבטלה של 150% לעומת התקופה שלפני המשבר.

״אם נכנסנו עם 3.8% אבטלה, רק ב-2024-2025 נעמוד על 5.7% אבטלה. הקושי הכי גדול יהיה עם האוכלוסיות החלשות ועם הפריפריה״.

ישראל נכנסה עם אחוז אבטלה נמוך, זה לא משפר את המצב?
״אחוז האבטלה אומנם היה נמוך, אבל פריון העבודה גם היה נמוך. ממוצע של 40,000 דולר לעובד בשנה לעומת 45,000 דולר בשנה ממוצע של מדינות ה-OECD. רמת המיומנויות של העובד הישראלי היתה נמוכה, וגם רמת העוני ואי השוויון בישראל היו מאוד גבוהים. הביטוח הלאומי מפרסם את הנתונים האלה שנה אחרי שנה״.

הכלכלה הישראלית נחשבת חזקה.
״במבט-על החברה הישראלית מאוד קוטבית. יש בה חלק עשיר שמחובר להייטק ובקצה השני אוכלוסייה ענייה. ככה גם בהשכלה ובמיומנויות בעבודה. גם בתוך האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, הקיטוב הזה נמצא ויש אוכלוסיות חלשות גם שם״.

לנצל את המשבר לשיפור הכישורים האישיים

מה צריך לעשות בשביל לצאת ממשבר האבטלה?
״האסטרטגיה הכוללת שגובשה בשירות התעסוקה היא בעצם לנסות ולנצל את המשבר ולראות בו הזדמנות כדי לשנות את המדדים האלה. בהתחלה היתה איזו אופטימיות ש״אוטוטו זה יעבור״, אבל ברגע שהיתה קפיצה למיליון דורשי עבודה, הבנו שממשבר כזה לא תהיה התאוששות מהירה.

״כולם אוהבים לדבר על צמיחה מכלילה. אז צריך לשאול את עצמנו איך מטפלים בבעיות שיאפשרו באמת צמיחה מכלילה. איך מעלים את הפריון דווקא של האוכלוסייה שנמצאת מתחת לממוצע, כלפי מעלה״.

איך?
״הירידה בשיעורי האבטלה של השנים האחרונות יוחסה לכך שאנשים ברמת שכר נמוכה השתלבו בשוק העבודה, בחצאי משרות או משרה מלאה בשכר נמוך. את הקצה הזה צריך למשוך כלפי מעלה מבחינת כישורים ומיומנויות״.

״הפער של ישראל ביחס ל-OECD בתחומי הפריון והמיומנות לא חדש. עכשיו יש לנו הזדמנות כשאנשים בבית ויש להם זמן פנוי, לנצל את המשבר לשיפור הכישורים. אם זה יקרה, מי שפוטר יוכל לחזור לשוק העבודה עם כישורים שיאפשרו לו השתלבות טובה יותר בשכר גבוה. מי שיצא לחל״ת ומצפה לחזור לעבוד באותו מקום יוכל לחזור למעסיק שלו משודרג מבחינת יכולות״.

להעביר את המשק משירותים לתעשייה

כדי להסביר את הדרך להעלאת הפריון דווקא בקרב האוכלוסיות החלשות, פינטו מציג נתון בעייתי נוסף שנוגע להתפלגות העבודה במשק הישראלי לפי ענפים. ״בישראל שיעור העובדים בענפי השירותים עמד לפני המשבר על 81%, במדינות ה-OECD הממוצע הוא 75%. המשק הישראלי בעצם מוטה לכיוון השירותים. אבל בתעשייה הפריון הממוצע גבוה יותר והשכר הממוצע גבוה יותר. אז אנחנו בעצם רוצים לכוון יותר עובדים לענפי התעשייה. כדי לעשות את זה צריך ההכשרות כמו רתכות, עיבוד שבבי, מנופאים, חשמל, אלקטרוניקה״.

אז תכשיר עובדים ותשפר את ההון האנושי אבל איך דואגים שלעובדים האלה יהיו מקומות עבודה?
״אנחנו רואים שמעסיקים צמצמו את כוח האדם, אז אנחנו רוצים לייצר תמריצים למעסיקים שיחזירו עובדים מחל״ת ושיגייסו עובדים חדשים. בקיץ היתה לנו תכנית מענקים למעסיקים שהחזירו עובדים. כרגע עוד משלמים על החודשים הקודמים אבל התוכנית הזו הסתיימה״.

״השלב הבא יהיה לתת למעסיקים הקלות שיאפשרו החזרת עובדים: סבסוד שכר, מענק עידוד תעסוקה ועוד. זה עניין שנמצא בעיקר באחריות משרד הכלכלה, אבל אנחנו בעצם רוצים ללוות את המועסקים החדשים בתקופה הראשונה אצל המעסיק. אם המדינה תסבסד את חודשי ההעסקה הראשונים, זה יכול לאפשר למעסיק להיות נכון יותר לקלוט את העובד, לראות שהוא שווה לעסק יותר מעלות ההעסקה שלו״.

״פעם המדינה היתה מסבסדת הכשרות גם במקצועות היופי״

ומהן ההכשרות שיש להן ביקוש? מה אנשים רוצים ללמוד?
״אין תשובה ברורה לשאלה הזו. ההכשרות הן על כל הקשת. יש אנשים שנוטים להכשרות דיגיטליות ויש כאלה שמכוונים למקצועות טכנים בתעשייה. פעם המדינה הייתה מסבסדת הכשרות גם במקצועות היופי. היום על פי נוהל שיצא בשנה האחרונה הגדירו מקצועות שבהן המדינה לא תסבסד הכשרות. שינניות קוסמטיקה ועוד״.

למה?
״ראינו שבשנים האחרונות עושים הרבה קורסים כאלה, כי היה ביקוש מהכיוון של דורשי העבודה אבל שיעור ההשמה היה נמוך מאוד. אנשים עשו את ההכשרה קיבלו תעודה ובטווח הארוך לא עבדו בתחום״.

פינטו מציין אגפים שונים של הממשלה שעוסקים בהכשרה ובהשמה של עובדים, ובעידוד תעסוקה. ״יש את שירות התעסוקה יש את רשות החדשנות ואת זרוע העבודה. לכל אחד תחומי אחריות קצת שונים וביחד עובדים על התכנית לחיזוק הון אנושי. יצאנו גם בתכנית עם התאחדות התעשיינים. רשות החדשנות קיבלה תקציב של 139 מיליון שקלים להכשרת עובדים להיי טק, זרוע העבודה קיבלה 322 מיליון להכשרה מקצועית״.

״כשרשת הביטחון תופסק ביוני 2021, הרבה אנשים יישארו מאחור״

״דיברנו על העלאת הפריון, על הכשרה מקצועית ועל צמצום פערים, אז המדד הרביעי שאנחנו מסתכלים עליו הוא הרמות הגבוהות של העוני״, פינטו חוזר אל ההערכות הפסימיות.

״כשרשת הביטחון המורחבת שהממשלה האריכה עד ליוני 2021 תופסק, יהיו הרבה אנשים שיישארו מאחור, מחוץ לשוק העבודה וללא קצבאות. יהיו אנשים שיעברו לקצבאות ארוכות כמו הבטחת הכנסה. קצבאות שהיציאה מהן קשה וארוכה הרבה יותר.

״אנחנו רוצים כבר היום להבחין בבעיה הזו, ולגזור אחורה את המענים כדי שפחות אנשים יגיעו למצב הזה. ובכל זאת, עם כל ההשלכות הבעייתיות שיש לרשת הביטחון של דמי אבטלה, אנחנו גם לא רוצים שאנשים יכנסו לעוני״.

מה אתה מציע לאנשים בחל״ת לעשות בינתיים?
״רשת הביטחון חשובה כי היא מאפשרת ודאות כלכלית מסוימת, בטח כשנכנסים לסגר נוסף. אני מציע לתפוס אותה גם כמו דמי קיום בזמן הכשרה מקצועית. אנשים יכולים ללכת להכשרה מקצועית כי יש להם הכנסה בינתיים״.