"בלי תכנית מענקים מקיפה, המשק הישראלי עלול למצוא את עצמו לאחר מיגור משבר הקורונה עם מספר עצום של עסקים סגורים ויכולת מוגבלת מאוד להשתקם מהפגיעה הכלכלית של המגיפה".

ד"ר רובי נתנזון, ראש המכון הישראלי למחקר כלכלי חברתי, מתייחס לסגר השלישי שיתחיל כבר ביום שישי הקרוב באופן פסימי ביותר. לטענתו, לא רק שהמשק נכנס לסגר הקרוב באופן החלש והפגיע ביותר עד כה, אלא שתכנית הפיצויים המתוכננת לא לוקחת בחשבון את מצבם האמיתי של הענפים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהמשבר.

להערכתך, מה תהיה מידת הפגיעה במשק כתוצאה מהסגר השלישי?
"אם מדובר על סגר של שבועיים, המשק הישראלי צפוי לספוג פגיעה של כ-10.4 מיליארד שקלים במהלך הסגר, בנוסף ל-14.1 מיליארד בתקופת המגבלות המחמירות שימשכו לאחריו. בסך בכל מדובר בפגיעה כוללת של כ- 24.5 מיליארד שקלים בתוצר. ענפי המסחר סיטוני וקמעונאי, תיקון כלי רכב מנועיים, שירותי אוכל ואירוח צפויים לספוג פגיעה מצטברת של כ- 7.6 מיליארד שקלים בתוצר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אם הסגר יימשך חודש, הפגיעה הכוללת תחמיר עד כדי כ-35 מיליארד שקלים ירידה בתוצר כתוצאה מהשבתת המשק בסגר ובתקופת המגבלות שלאחריו. כאשר שיעור הפגיעה בתקופת הסגר עצמו תעמוד על כ-21 מיליארד שקלים".

הפגנת בעלי העסקים (צילום: הדס יום טוב)​

"אנחנו מעריכים שמעל לשני שליש מהעובדים יפסיקו להגיע למקום עבודתם. יהיו לזה השלכות כבדות מאד על נתוני האבטלה, שגם ככה במצב קשה מאד היום. וזה הולך למקום גרוע מאד. ההערכות שלנו הן שכ-80 אלף עסקים יסגרו כתוצאה מהמשבר הזה אם המצב הזה ימשך".

איך המשק הישראלי נכנס לסגר השלישי, לעומת הסגרים הקודמים?
"צריך להבין שלא באמת יצאנו מהסגר השני, לפחות לא באופן מלא. בסגר הראשון לפחות כשיצאנו מזה יצאנו עם איזה מרווח נשימה, יכולנו לפתוח, לשחרר בכל זאת קצת אוויר. אחרי הסגר השני זה לא קרה. מראש אנחנו נכנסים לסגר השלישי כשהעסקים במחנק והרבה מאד עסקים המשיכו להיות מושפעים מההגבלות שנשארו בחלקן עוד מהסגר הקודם".

מה הכלים שהממשלה צריכה להפעיל כדי לתמוך במשק במצב הזה?
"נתחיל במה שלא. ראיתי את התכנית הכלכלית שמציעה פיצוי לעצמאים של 3,000 שקל על ירידה במחזור של 25%. נו באמת, זה טיפה בים. זה לא כסף, זה לא יספיק לשום דבר. לעסקים יש התחייבויות, יש להם עובדים, יש להם הוצאות קבועות. גם הנחה בארנונה זאת טיפה בים. בסדר, ארונה זה מרכיב משמעותי בפעילות, אבל זאת בעצם הנחה במיסים, וזה לא פתרון.

"פתרונות צריכים לבוא בצורה של מענקים ישירים לאותם עסקים מהשקל הראשון, בלי יוצא מהכלל, על כל הפסד שנגרם כתוצאה מהסגר. מה פתאום עכשיו לעשות מבחני הכנסה? דווקא בתקופה כזאת צריך לעשות תכנית חירום שנותנת מענקים משמעותיים מהשקל הראשון בלי מבחני הכנסה. לתקופה מוגבלת, לא צריך לחלק מתנות, אבל לתת מסר חד וברור שהמדינה עומדת מאחורי המשק.

המדינה צריכה לפצות על כל שקל של הפסד?
"לחלוטין. מענקים תואמים כמובן, אבל כבר אין אוויר לנשימה. כאן חייבים את המדינה. 3,000 שקל זאת בדיחה. זה אפילו לא שליש מהשכר הממוצע במשק, זה חצי משכר מינימום. זה לא רציני.

"צריך לעשות משהו דרמטי. אנחנו רוצים לקוות שנצא מזה, שכל הדברים האלו יביאו אותנו למצב שבסופו של דבר אפשר יהיה למגר את המגיפה, אבל במקביל לזה אנחנו צריכים חיסון כלכלי, אין ברירה. צריך להסתכל על נקודת היציאה מהמשבר ולראות שהמגזר העסקי יוכל לעמוד על הרגליים, ועסקים יוכלו לחזור לפעילות.

"זאת צריכה להיות האסטרטגיה. אסור לתת לסקטור העסקי ליפול. כל מי שחשוף למשבר: תיירות, מסעדות, אמנות וכל הנלווה לכך, עומדים חשופים לגמרי. אין להם שום פתרון, ואם לא יעזרו להם הם פשוט לא יהיו פה בקרוב".

איך זה מסתדר עם הרצון להתחיל ריסון פיסקלי כבר בחצי השני של 2021?
"שמעתי את הנגיד מזכיר את זה בהכרזת הריבית השבוע. הוא עד עכשיו היה בקו שלא צריך מדיניות מרסנת, ועכשיו הוא מתחיל לדבר על מדיניות מרסנת. ברמת המקרו, בשנת 2021 לא תוכל להיות שום מדיניות מרסנת. אין שום אפשרות כזאת.

"בשנת 2021 צריך לטפל במשק, לא בגירעון. יש לנו עודף גדול. כמובן שהחוב יגדל, אבל הוא עדיין ביחס לתוצר נמוך מהממוצע ב-OECD. יכול להיות שהיינו רוצים שיהיה פחות, אבל בשלב הזה הרבה יותר חשוב להציל את הכלכלה ואת העסקים מאשר להציל את יחס החוב תוצר דרך מהלכים שבטווח הבינוני, המחיר שלהם יהיה גבוה מאד".

אתה מציע לדחות את הטיפול בגירעון לטובת הטיפול הדחוף יותר במשק. במבט על, לא מנקודת המבט של העסק הבודד, למה העדפה הזו חשובה לכלכלה?
"חייבים להשאיר את המשק פועל, כי משם מגיעים המיסים וההכנסות בעתיד. הם המקור לצמיחה כלכלית, הם הפקטור הכי חשוב מבחינה כלכלית. ומי שבכל זאת מודאג מיחס חוב התוצר, צריך להבין שהעסקים, הם אלו שייצרו הכנסות למדינה.

"אם ייסגרו פה עסקים על ימין ועל שמאל הגירעון יגדל בקצב חמור יותר. בגלל זה צריך לתת למשק לנשום, לא לחנוק אותו. גם סיוע חירום פה הוא השקעה מניבה, זאת השקעה ביכולת של המשק הישראלי בכלל לצאת מהמשבר הזה כשנמגר את המגיפה הזאת".

מה לגבי הטענה שמדיניות פיצוי נדיבה מדי היא פרצה למי שירצה לנצל את המענקים?
"זה ויכוח קלאסי, אבל הוא לא צריך להיות רלוונטי לנו כרגע. אומרים את זה גם על דמי אבטלה, שאנשים מנצלים אותם כדי לא לעבוד. בכל המחקרים שנעשו רואים שאמנם יש את התופעות האלו אבל הם תמיד בשוליים, הם ממש לא הרוב.

"אלה תמיד תופעות שוליות. תמיד יהיו אנשים כאלה, צריך לקחת את זה בחשבון, אבל זה לא העיקר. אין דרך למגר את זה בצורה הרמטית אלא אם אתה רוצה להקריב את כל המשק הישראלי כדי שאף אחד לא יקבל יותר ממה שמגיע לו. למס הכנסה ולביטוח הלאומי יש הרבה כלים כדי להתמודד עם זה. בהסתכלות מאקרו כלכלית זאת לא טענה רצינית".