בעמותות הרווחה מבצעים בימים אלה גיוס מתנדבים מאסיבי לצורך סידור חבילות מזון וחלוקתן. גם ברשויות המקומיות נערכים לקראת ההחמרה בסגר השלישי, ומגייסים מתנדבים לביצוע שיחות יזומות עם קשישים, ביקורי בית וסיוע ברכישת מצרכים. עם זאת, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני מזהירה: " זה שאנשים לא יכולים לצאת מהבית והם צריכים שיביאו להם מזון הביתה, זה דבר זמני. אבל הבעיות הכלכליות המתמשכות של אלפי אנשים שנכנסו למעגל האבטלה – אלה דברים שאנחנו נשארים איתם גם אחרי הסגר".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות. "הבעיות הכלכליות נשארות אחרי הסגר" (צילום: יאיר מייהאוס סטודיו זוז)

"חל גידול של 1,800% בביקוש לחבילות מזון השנה" אומר לדבר אלי כהן, מנכ"ל ארגון הסיוע פתחון לב. "אנחנו מגייסים כעת מתנדבים נוספים ומנסים לייצר גם התאמות בפרמט העבודה שלנו כדי להתאים עצמנו להנחיות הריחוק החברתי. נגדיל את היקפי הסיוע כדי שנצליח להגיע לכל מי שיפנה אלינו".

עם זאת, מציין כהן, עמותות הסיוע נקלעו בתקופה זו לקשיים כלכליים שכן הן צופות ירידה של בין 30% ל-50% בהיקף התרומות מחו"ל, וגם עלויות הלוגיסטיקה מתייקרות. "אם בעבר מבקשי הסיוע היו מגיעים אלינו, היום אנחנו צריכים להגיע אליהם עם חבילות המזון". לדבריו, העמותות עוד ממתינות עדיין לסיוע מהמדינה, שהובטח להן בפסח. "המדינה שמה היום פחות מ-20 מיליון שקלים על נושא הביטחון התעסוקתי, ואנחנו מקדמים פניה לייצר סכום של 222 מיליון שקלים בבסיס התקציב לנושא הזה, בטח בחמש השנים הקרובות שאנחנו צופים שיהיו קשות מאוד".

אלי כהן, מנכל פתחון לב. צופים ירידה של בין 30% ל-50% בהיקף התרומות מחו"ל (צילום: באדיבות פתחון לב)

"בסגרים הקודמים נעשו כבר רשימות של קשישים ומשפחות שזקוקות לחבילות מצרכים, במהלך הסגר מטפלים בצרכים הכי בסיסיים כמו מזון, זאת לצד הטיפול במקרי חירום של אלימות במשפחה ומצוקות של ילדים ונוער" אומרת חרמוני. "אנשים תקועים בבית, אין עבודה ואין מסגרות, זה סיר לחץ ומשפחות נמצאות במצוקה. מתעצמות תופעה של אלימות הורים כלפי ילדים וישנה גם תופעה של אלימות ילדים כלפי הורים. יש גם עליה חמורה באובדנות".

"הצוותים שלנו בשטח סופר מקצועיים, עושות עבודה מדהימה, עם קשישים, עם נוער בסיכון, עם משפחות. עובדות בהמון מקצועיות, אהבה ומסירות. וגם צוברות כבר ניסיון במציאות החדשה והמורכבת שאנחנו פועלות בתוכה" מוסיפה חרמוני, "אבל חסרים לנו סלי מזון, ואין מספיק תקציבים כדי שבאמת יהיה מחשב לכל ילד שיאפשר לו ללמוד".

חרמוני טוענת ששיא הפניות לרווחה השנה היה דווקא במאי ויוני, לאחר הסגר הראשון. הבעיות הכלכליות, המשפחתיות והריגשיות שנוצרות במהלך הסגר  ממשיכות לדבריה ללוות את המשפחות גם לאחריו. "בשנה החולפת הייתה עליה של בין 60% ל-70% בפניות לרווחה, כך שגם אם תקציב הרווחה לא מקוצץ זה עדיין מבטא קיצוץ מבחינת היכולת לתת מענה לצרכים שהלכו וגדלו. חייבים לעבות תקציבים, תקנים וכוח אדם, ולא רק במענה לסגר הנוכחי אלא מתוך הסתכלות על המציאות המתמשכת שעתידה ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. יהיו משפחות שייקח להן שנים להתאושש והחשש שלי הוא שכשתגמר הקורונה לא יזכרו אותן".

בלי פתרונות לילדים

לדבריה העובדות הסוציאליות נתקלות במצוקה נוספת כשמערכות החינוך אינן עובדות, ואין להן פיתרון לילדיהן שלהן. "יש רצון להמשיך לעבוד ולטפל, אבל הילדים בבית ואין לזה שום פיתרון או מענה. פשוט אין. מצפים שאנשים ימשיכו לעבוד אבל לא מציעים פתרונות. העובדות מג'נגלות עם בני הזוג".

"כבר מדברים על הקורונה הכלכלית, אבל אני מאמין שאנחנו רק בהתחלה של ההשלכות הכלכליות של המשבר" מוסיף כהן. "החשש שלנו הוא שכשזה יכה בנו בכל העוצמה זה כבר לא יהיה כל כך 'מעניין' ציבורית".

"יש היום כ-700 אלף אנשים שלא עובדים, אבל יש גם הקפאה של הוצאות לפועל, תשלום דמי אבטלה, דחיות של ארנונה לעסקים קטנים ומשכנתאות. כשמספרי החולים ילכו וירדו והנושא יהפוך לפחות סקסי אנחנו חוששים שגם מעט המשאבים הקיימים ייעלמו. רשויות מקומיות ידרשו את הארנונה שדחו, בנקים ידרשו את המשכנתאות, לעובדים לא תהיה יותר זכאות לדמי אבטלה – ומה אז?".

צריך מבוגר אחראי

לדבריו מהשיחות שהוא מקיים עם מנכ"לים רבים במשק, עולה שרובם אינם מתכוונים להשיב מהחל"ת את כל עובדיהם. "המדינה צריכה הייתה לתת למעסיקים כסף כדי שימשיכו להעסיק ולא יתרגלו לעבוד עם פחות עובדים". ב-2008 הוא מדגיש, לקח למשק כחמש שנים לחזור לרמות האבטלה טרם המשבר.

"חלק קשה מאוד בלהיות עני זה חוסר היציבות, הקושי לתכנן מעבר לארוחה הבאה. לכן הייתי רוצה לראות מבוגר אחראי שאומר מה הולך להיות פה בעשור הקרוב. למי יספקו ביטחון תעסוקתי, למי הכשרה מקצועית? איך פורסים חובות ואיזה מענים מתכוונים לתת".