01/08/2016

נכבדי,

אתמול החליטה הממשלה להעביר לידי משרד הרווחה שבראשו אתה עומד את תחום התעסוקה. כפי שאמרת בעצמך לאחר שהתקבלה ההחלטה, "העבודה והרווחה הם שני תחומים שקשורים אחד בשני בקשר הדוק", ואכן – אחריות גדולה נפלה בחיקך: תיק התעסוקה עוסק בנושאים חשובים מאין כמוהם הנוגעים לכל אחת ואחד, ולאוחז בו אחריות רבה כלפיי ציבור העובדות והעובדים. לכן, אני מבקש בראש ובראשונה לאחל לך – ולכל ציבור העובדים – הצלחה רבה בניהולו ובבניית שוק עבודה שוויוני, בו יכול כל אחד להתפרנס בכבוד ובשלום, וללא אפליה או חשש מניצול.

לאור תחום האחריות החדש שקיבלת לידייך, אני מבקש לשוב ולהעלות בפנייך את נושא תאונות העבודה בענף הבניין, נושא עליו שוחחנו כבר לפני מספר חודשים, כאשר השתתפת בישיבת הנהגת ההסתדרות החדשה. כידוע לך, בכל שנה נהרגים עשרות פועלים בתאונות עבודה בענף הבניין. טרגדיה רודפת טרגדיה, אך למרות שהפתרונות קיימים וידועים – נראה כי איש אינו מצליח – ואולי אינו רוצה – לעצור את התופעה. למעשה, נראה כי מקבלי ההחלטות, אלו שבידיהם היכולת והמשאבים להציע פתרונות אמיתיים לתופעה, מתייחסים אליה כאל תופעת טבע שאין בכוחנו להשפיע עליה. נכון הדבר שמדובר בענף שרמת הסיכון בו גבוהה, אך בישראל מדובר במלכודת מוות של ממש, כאשר בין 40% ל-60% מתוך כלל תאונות העבודה הקטלניות במשק מתרחשות בענף הבניין, ומספר ההרוגים – שרובם אזרחים ערבים, פלסטינים תושבי השטחים, תושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל ועובדים זרים המועסקים כעובדי קבלן – עומד על עשרות בכל שנה. רק אתמול, יום א' ה-31/7, נהרג פועל נוסף בתאונת עבודה באתר בנייה בת"א, ובשנת 2016 לבדה הכיר משרד הכלכלה ב-22 הרוגים נוספים בתאונות עבודה בענף. תאונות אלו יכולות היו להימנע לו הייתה המדינה לוקחת אחריות על המתרחש בענף.

למעשה, שיעור תאונות העבודה בענף הבניין בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. בבריטניה, לדוגמה, עומד שיעור ההרוגים בתאונות עבודה (לא בענף הבניין בלבד) על 0.42 הרוגים לכל מאה אלף עובדים. בישראל, לעומת זאת, שיעור ההרוגים בתאונות עבודה הוא 1.79 הרוגים על כל מאה אלף עובדים, ואילו שיעור ההרוגים בענף הבניין עומד על 12.6 הרוגים על כל מאה אלף עובדים. הסיבות לתאונות רבות, אך בראשן אכיפה לא יעילה של הרשויות וענישה מקלה שאינה מרתיעה, לצד חוסר הקפדה על נהלי בטיחות בענף מצד הקבלנים והדרכות לא מספקות לעובדים. כל אלה נובעים מרמת ההשקעה השערורייתית של המדינה בנושא, שהיא מהנמוכות בעולם, ולראייה – מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית – שכעת נמצא תחת אחריותך – נמצא במחסור תמידי של פקחים המבקרים ובוחנים אתרי בנייה. כיום עומד המספר השערורייתי הנ"ל על 17 פקחים, רובם ללא רכב, האחראים על כ-13,000 אתרי בנייה. בפועל, כפי שניתן להבין – מדובר בפיקוח רפאים. הפגיעה בנפש ובגוף, העלות הגבוהה של הטיפול בעובדים שנפגעו, הפגיעה באיכות חייהם ובפרנסתם, והסיכון הנשקף לכלל העובדים, מחייבים את כלל הגורמים לפעול ולהיאבק כנגד תופעה זו והגורמים לה.

לכן, לאור תחום האחריות החדש שהופקד בידייך, אני מוצא לנכון לפנות אלייך ולבקשך כי תפעל ללא דיחוי לעצירת התופעה. המאבק בתאונות העבודה לא יכול להסתכם בהכרזות והצהרות על הצורך במיגור התופעה. רק הקצאת משאבים לגורמי הפיקוח והאכיפה וחיזוק יכולתם לבצע את המוטל עליהם, יחד עם הקצאת משאבים נוספת לפעילויות הכשרה, הדרכה והסברה – יוכלו להביא לפתרון המצב. כמי שעוקב אחר התופעה ופעיל בנושא במשך שנים, אני מזהה מספר צעדים הכרחיים כדי להביא לסיומן של הטרגדיות בענף:

הגברת האכיפה: קידום חוקים ותקנות שיאפשרו אכיפה הדוקה על קבלנים ואת מיצוי הדין עמם במקרה הצורך והוספת רקורד הבטיחות כתנאי לרישום בפנקס הקבלנים. במסגרת זו, יש לפעול גם לשיפור ניכר בתנאיהם של פקחי המנהל לבטיחות ולבריאות תעסוקתית. לולא יעשה כן, לעולם לא יגדל מספר הפקחים.

החמרת הענישה: קידום חקיקה אשר קובעת מראש חלוקת אחריות על העובדים באתר, ובחינת דרכים לפגוע ברווח הכספי של קבלן אשר התרחשו תאונות עבודה באתרים אותם הוא מפעיל. כמו-כן, יש לסגור לאלתר כל אתר בו התרחשה תאונת עבודה, עד לביקור פקח וקבלת אישור ממנו לפתיחת האתר מחדש, שיותנה בתיקון כל הליקויים שימצאו בו.

הגברת המודעות: הגברת המודעות לנושא ולסיבות לתאונות עבודה בקרב גופי ממשל, הגופים המפקחים, העובדים ומנהלי העבודה.

עדכון דרישות ותקנות הבטיחות: חיוב מנהלי העבודה באתר לעבור השתלמויות מקצועיות תכופות בנושא בטיחות; גיבוש דרישות בטיחות חדשות, שמטרתן לצמצם את הסכנה בסביבת העבודה, בייחוד דרך שיפור רמת הפיגומים והגידור באתר; הגברת מספר ההכשרות בנושא בטיחות הניתנות באתרים עצמם, גם לעובדים הלא-חוקיים; הקמת מנהלת בטיחות, שתלווה את מיזמי הבנייה שיוזמת המדינה ותפקח עליהם; קידום הצעה כי בכל תכנית לעידוד בנייה שתאושר, בה ייקבע תגמול על הישגים בבנייה, ייקבע גם כי התגמול לא יינתן במקרה של תאונת עבודה קשה או קטלנית באתר; קידום הצעה שתקבע כי בכל מכרז לבנייה, סעיף מרכזי יהיה רקורד הבטיחות של החברה המתמודדת. חברה שרקורד הבטיחות שלה לא נקי – לא תוכל לעבוד; חיוב כל קבלן משנה להעסיק שני נאמני בטיחות בכל אתר, במקום אחד, כנדרש כיום; מיסוד דרך בה יוכל הביטוח הלאומי להעביר מידע למשטרה ולשאר גורמי האכיפה על כל תלונה שהגיעה אליו וטופלה על ידו, על מנת שלחקירה יהיה המשך פלילי כנגד האחראי לתאונה (זאת משום שישנן גם פניות ישירות לביטוח לאומי לצורך קבלת פיצויים).

ליווי הנפגעים ו/או משפחותיהם והבטחה כי יקבלו את מלא זכויותיהם ופיצוי הולם: מיסוד כתובת קבועה לפניות של נפגעים ו/או בני משפחותיהם, אליה יוכלו לפנות ולקבל סיוע וייעוץ משפטי.

אדוני, עובדי הבניין נמצאים בסכנת חיים יום-יומית, ורק עתה החל קולם להישמע. אסור לנו להוסיף לשתוק ולהותירם לבד במאבק על חייהם. כעת נמצאת האחריות לכך בידייך – אני קורא לך לא לסגת ממנה.