כ"ב אוֹתִיּוֹת – יִסְּדָן, חֲקָקָן, חֲצָבָן, שְׁקָלָן, הֱמִירָן, צֵרְפָן וְצָר בָּהֶן נֶפֶשׁ כָּל הַיְצוּר וְנֶפֶשׁ כָּל  הֶעָתִיד לָצוּר (ספר היצירה ב, ב).

 קוראים יקרים,

 ב"זנבות של מוזות", רעיונות, חלומות, הגיגים, מחשבות לב, נופים, מקומות, ודמויות קורמים עור וגידים – לובשים בגדי חג – מילים.

ובאם יידרשו "מלבושים" נוספים, יש במלאי: מטָפורות, מטונימיוֹ­­­­­­ת, תצלילים, מחרוזות מילים… ואפילו אי אלו "עדיים": ניקוד ושלל חרוזים.

בספרים, המילים חתומות ממולאות באבני מרגליות

בשווקים הן צועקות, חד-הֲבָרִיּוֹת –

מילים כדרבנות!

במקרא הן ציוריות, יחידניות, סודיות

ובכתיבה השוטפת –

יַחפניוֹת, שועטות,

סהרוריות, טרופות, מפוצצות, נבזיות

מתפשטות ורב-משמעִיּוֹת,

צצות ונובלות לפרקים –

נעשות רבות-מכר עת הן נוטעות יתד

בספר השורשים.