יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הודיע הבוקר (ראשון) כי יתמודד בבחירות הקרובות במפלגת תל"ם בראשות משה (בוגי) יעלון. אמש הודיע לוין על פרישה מתפקידו וכן מחברותו בקבינט המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש. בהתפטרותו הזהיר מ"כניעה של הדרג הפוליטי לאינטרסים אישיים ופוליטיים צרים והשפעה של קבוצות לחץ הגורמות לנזק חמור לבריאות הציבור ולחוסנה של מדינת ישראל".

לדברי לוין, "נוכחתי לדעת כי אנו זקוקים לרופאים ומדענים שיאזרו אומץ להשתלב בהנהגה הלאומית על מנת לבסס את קבלת ההחלטות על שיקולים מקצועיים".

לוין (42) הוא פרופסור לאפידמיולוגיה ורופא בכיר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2019 הוא נבחר לעמוד בראש איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית. במהלך משבר הקורונה הוא ביקר בחריפות את מדיניות הממשלה שכללה הסתמכות על יועצים וחוקרים שאינם מומחים לבריאות הציבור, ועל מדיניות הסגרים הכוללניים שלדבריו אין לה הצדקה אפידמיולוגית. עם הקמת צוות המומחים המייעץ לפרויקטור הקורונה באוגוסט הוא היה חבר בצוות.

את לוין יחליף בהנהגת האיגוד פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הפר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, עד לעריכת בחירות. דוידוביץ' עמד בראשות האיגוד לפני לוין.

"הציבור נפל קורבן לקונספציה שגויה"

במכתב לפרופ' אש מבקר לוין בחריפות את מדיניות הממשלה בניהול הקורונה. לדבריו, "הציבור בישראל נפל קורבן לקונספציה שגויה של מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי. למרות מאמצים שונים שלנו (הכוונה למומחי בריאות הציבור – ד.א.) ושל גורמים אחרים במשרד הבריאות לקדם גישת קידום בריאות ובריאות הציבור להתמודדות עם המשבר, גישה זאת לא נוסתה בישראל באופן כוללני. במקום גישה טוטליטרית-משטרתית, צריך היה לפעול בשיתוף פעולה אמיתי ושקיפות עם הציבור, תוך יצירת אמון, סולידריות ומוטיבציה פנימית להקפדה על התנהגות בריאותית זהירה בתקופת הקורונה תוך הפעלת שיקול דעת וניהול סיכונים, אישי, קהילתי ולאומי."

לדברי לוין, "למרות ניסיונות שונים גישת בריאות הציבור נדחקה לשוליים. לו היינו הולכים בדרך זאת היינו מתמודדים טוב יותר הן עם התחלואה והתמותה מקורונה והן עם נזקי המשבר, תוך שמירה על לכידות חברתית ואמון הציבור, שהיה מקפיד יותר על ההנחיות הבריאותיות. לצערנו, נוכחנו שוב ושוב כי המלצות המומחים בבריאות הציבור נחשבות כקליפת השום עבור הממשלה".

ההמלצות המקצועיות נדחו

כדוגמה להמלצות שלא התקבלו מביא לוין את דחיית פתיחת הקניונים, היעדר בדיקת המגיעים מחו"ל בנתב"ג, וכן הניסיון של הממשלה להטיל סגר לילי בחנוכה, שלבסוף נכשל בלחץ ציבורי. "הממשלה המשיכה בעקביות להתעלם מהצורך לפעול באופן דיפרנציאלי לפי רמת הסיכון תוך הבחנה בין איזורים אדומים וירוקים ותוך הבחנה בין פעילות באוויר הפתוח לבין פעילות בחלל סגור. הממשלה סירבה לאמץ את המלצת קבינט המומחים להגביל התקהלות בחלל סגור לחמישה אנשים במקום עשרה. כידוע, ההתקהלויות הן המקור העיקרי להדבקה ויישום כלל זה היה מייתר את הצורך במגבלת התנועה לאלף מטר ואת האיסור לבקר בביתו של אדם אחר."

לוין מאשים את הממשלה בשיקולים פוליטיים צרים בקבלת ההחלטות, הסותרים את טובת הציבור. "הממשלה בחרה לפעול בצעדים כוחניים, לא מידתיים ולא מאוזנים. בצד הנחיות הגיוניות ומקובלות, ניתנו מעת לעת הנחיות שרירותיות, חסרות עקביות והיגיון פנימי, אשר נאכפו באופן סלקטיבי על אוכלוסיות שונות. הממשלה, מסיבות פוליטיות צרות, מיאנה לפעול באופן דיפרנציאלי בהתאם לסיכון ולרמת התחלואה באזורים שונים ואוכלוסיות שונות. תזמון הצעדים או היעדרם עורר בקרב הציבור חוסר אמון וחשש כבד לשיקולים אישיים ולא ענייניים מצד הדרג הפוליטי הבכיר ביותר."

לוין מציין כי"משבר הקורונה הוא רק הקדימון לאתגרים הבריאותיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים בפניהם אנו ניצבים. על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, אנו חייבים מנהיגות פוליטית שמסוגלת להבין את המורכבות ולפעול באחריות, בשיקול דעת, על בסיס נתונים, תוך מתן גיבוי לאנשי ונשות המקצוע, יצירת שותפויות פוליטיות ויכולת להנעת הציבור באופן חיובי."