"בשביל לפנות את הררי הזבל שנוצרו פה במשך שנים אני צריך 10 מיליון שקלים שאין לי", אמר סוהיל מלחם, ראש המועצה המקומית ג'דיידה-מכר שבגליל המערבי ברביעי האחרון. מלחם השתתף בישיבה הראשונה של ועדת המשנה בכנסת לצדק סביבתי וחלוקתי בחברה הערבית, בראשות ח"כ סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת). הדיון עסק בבעיית הפסולת במועצה המקומית, שנמשכת שנים ארוכות, ופתרונה מתגלגל בין משרדי ממשלה שונים.
ג'דידה-מכר נמצאת בסמוך לירכא ולכפר יאסיף. צמד הכפרים מתוחם ע"י כביש 85 מדרום וכביש 70 ממזרח. הישוב מונה כיום כ-21,000 תושבים.
ראש המועצה פרש בפני הוועדה את בעיית פינוי הפסולת בישוב: "70,000 טון פסולת פזורים בערימות בגבול המועצה. מתנים כל סיוע בהצטרפות לאשכול, אז הצטרפנו, אבל זה תהליך ארוך. מה נעשה בזמן שמתניעים את התהליך?".
האשכולות האזוריים הם תכנית של משרד הפנים לאגד מספר רשויות על מנת שתוכלנה להתמודד יחדיו בצורה מיטבית עם בעיות משותפות המצריכות גם השקעות החורגות מתקציבה של רשות יחידה.
אין משאבים לתיקון נזק של מעל עשור
"השיחה הראשונה שניהלתי עם כניסתי לתפקיד לפני שנתיים הייתה עם מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה", המשיך מלחם. "הגיעו עם צוות גדול, המשטרה הירוקה, קק"ל, רשות הטבע והגנים. הצגנו תוכנית עבודה. אמרו לנו, אין תקציב בלי אשכול. מיניתי פקחים, רכשתי רכב פיקוח, קידמתי חוקי עזר, הוצאתי צו קנסות, התקנתי מצלמות, העמקנו את אחוזי הגביה מ-58% ל-78%. כל זה עוזר לי להתמודד עם מניעת עבירות מכאן ולהבא", מסביר מלחם. אבל את הנזק המצטבר של למעלה מעשור של הזנחה אין לו את המשאבים לתקן.
מלחם אמר כי הפינוי השוטף של הפסולת מתבצע לרוב כנדרש אך המועצה לא מצליחה לטפל בערימות הפסולת שהצטברו במהלך 15 השנים האחרונות. "פנינו לכל הגורמים – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, חברי כנסת, הצטרפנו לאשכול גליל מערבי, השתתפנו בכל הקולות הקוראים, אבל מצד משרדי הממשלה לא דובים ולא יער. קידמנו חוקי עזר. אנו דורשים תקציב של 11 מיליון שקלים לפנוי מוקדי הפסולת החמורים ביותר, לשיקום מוקדי ריכוז הפסולת והפיכתם לפארקים או לחניונים, להחלפת והוספת ציוד כגון כלי אצירה, משא כבד ומחפרון".
משלמים לקרן הנקיון, אך אי אפשר לקבל ממנה סיוע
ואגדי עאבד, מנהל מחלקת איכות סביבה בג'דידה מכר: "אנו משלמים היטל הטמנה, שהולך לקרן הניקיון. צריך לקבל אישור ספציפי, מענק חריג מהקרן, על מנת שנוכל להתקדם. בינתיים אמרו לנו שעד שלא יאשרו את הצטרפותנו לאשכול, לא נקבל שקל".
דורית זיס, מנהלת המחוז במשרד להגנת הסביבה, אמרה כי כספי קרן הניקיון נועדו בראש ובראשונה למחזור ולהשקעה בתשתית. לאור המצב ניתנה הוראת שעה להשקיע גם בפינוי פסולת ברשויות באשכולות 1-5, אליהם משתייכת גם ג'דידה מכר, שנמצאת באשכול 2. אך תוקפה של הוראת שעה זו פג, ולא ניתן לחדשה עד שתקום ממשלה חדשה. עוד הוסיפה זיס כי המשרד מפעיל את תכנית "סביבה שווה" ב-57 רשויות ערביות, אליהן הצטרפה לאחרונה ג'דידה-מכר. "לקרן הנקיון אין איך לסייע בשוטף. יש את האשכול האזורי שנותן פתרונות כשיש צורך בהשקעה גדולה".
שגיא גנות, נציג משרד הפנים בדיון, "אין מניעה מלשלב את המועצה בפעילות האשכול כרגע", זאת על אף שלא הסתיים ההליך הרשמי של הצטרפותה לאשכול, הליך הגורר את הגדלת תקציב האשכול. נציג משרד האוצר בדיון גלגל את האחריות ומציאת הפתרון לבעיה לפתחה של קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה.
"מפעל בקריות משלם לאנשים בכפר שיקחו ממנו פסולת"
במהלך הדיון העלה מלחם דוגמא לבעיית הפסולת בישוב: "יש מפעל בקריות, 'רוז', שמייצר קומפוסט לא טבעי. פניתי אליהם כמה פעמים וגם למנהלת המחוז במשרד להגנת הסביבה. המפעל משלם כסף לאנשים בכפר שיקחו ממנו אלפי טון פסולת. זה מסרטן. הם מפזרים אצלנו זכוכית ופלסטיק בכל הצד המערבי של ג'דידה מכר. עד היום אין תגובה ממנהלת המחוז. רק שלשום המפעל שוב שפך אצלנו זבל. הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה ייתן מענה". על כך הגיבה דורית זיס: "המשטרה הירוקה הגיעה לשם יחד עם הפיקוח שלכם. אנו הולכים להוציא צו לקבלן שמפזר את הפסולת, וגם לוקחים דגימות. יש תקן לקומפוסט ונוודא שהם עומדים בו. ערימות בכל מקרה אסור בשטח".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת 'אזרחים למען הסביבה' אמרה כי "תכנית סביבה שווה לא קידמה את החברה הערבית. משרד הפנים לא עצמו כבעל תפקיד מרכזי בתחום גם כשהרשות לא מתפקדת.” לדבריה יש צורך שהמדינה תתערב תפתור את הבעיה ותבצע את הפיקוח והאכיפה בתחום.
