האתגר התקציבי הגדול ביותר של  2020 היה להוציא את הכסף. לממש כמה שיותר תוכניות סיוע למשק בשיעור מיצוי כמה שיותר גבוה. ובכל זאת חלקים לא מבוטלים מתקציבי הסיוע שהוקצו בשנה שעברה להתמודדות עם משבר הקורונה לא בוצעו. בהמשך היום יפורסמו הנתונים המלאים של משרד האוצר. אבל המסקנה כבר די ברורה.

כשבוחנים את הנתונים לעומקם אפשר לראות שתוכניות הסיוע שנוצלו באופן המלא ביותר היו אלו שנוהלו על ידי רשויות שמעניקות באופן שוטף סיוע גם בשגרה. למעשה, בענפים בהם המדינה מחזיקה באופן קבוע מערך של הקצאת הון דרך מענקים, סיוע הקורונה היה היעיל והאפקטיבי ביותר, עם שיעור המיצוי הגבוה ביותר. אלו היו גם הענפים שצלחו את הקורונה בצורה הטובה ביותר.

מענק עידוד התעסוקה, שאמור היה לסייע למעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, הפך לדוגמה לחוסר יעילות הסיוע הממשלתי. בחודש אוגוסט, חודש שלם אחרי שהושק, שיעור המיצוי של המענק עמד על 1.6% בלבד. בסוף חודש נובמבר השיעור עלה באופן ניכר, אבל עדיין עמד על 56% בלבד. בעלי עסקים רבים התלוננו על קשיים בירוקרטיים בהגשת הטפסים, ועל חוסר בהירות בנוגע לגוף האחראי על המענק.

לא מדובר במקרה. מי שאחראי לניהול המענק לעידוד תעסוקה הוא שירות התעסוקה, ומי שמבצע בפועל את תשלום המענק היא רשות המסים. שני גופים שבשגרה לא מפעילים מערכי תקצוב של עסקים.

הם נדרשו לפתח באופן מערך חירום לטיפול בבקשות. את מערכת הטיפול בבקשות לקבלת המענק היה צריך להקים מאפס, תוך כדי תנועה ובזמן קצר. לרשות המיסים ולשירות התעסוקה לא הייתה היכרות או קשר מקדים עם הפונים, והפונים לא ידעו לתקשר עם  המערכות הללו.

הביטוח הלאומי עם 93% ביצוע

בצד השני של המשוואה הזו עומד הביטוח הלאומי שהצליח להגיע לרמות אפקטיביות גבוהות בטיפול במענקים המיוחדים. למעשה, צעדי הסיוע שהועברו דרך הביטוח הלאומי נהנים משיעורי מיצוי גבוהים במיוחד.

93% מהתביעות לדמי אבטלה שקיבל הביטוח הלאומי מאז תחילת משבר הקורונה אושרו, והמענק לכל אזרח שניתן דרך המנגנון של הביטוח הלאומי בוצע בשיעור מרשים של 97%. הסיבה לכך ברורה: הביטוח הלאומי הוא ארגון שמוקדש כולו, גם בזמני שגרה, לחלוקת קצבאות. כדי להתאים את ההתמודדות של המוסד עם המשבר היה צריך רק להזרים עוד כסף המנגנון כבר היה קיים ומחויב לזכאים.

מלבד הביטוח הלאומי ישנן דוגמאות לגופים ממשלתיים נוספים שהצליחו לחלק את הסיוע באופן יעיל ומהיר, והן מצויות דווקא באותן רשויות שעוסקות באופן קבוע במימון וסיוע לעסקים שבהם המדינה רואה חשיבות אסטרטגית מבחינה כלכלית.

חברות ההיי טק תוקצבו עוד קודם ולכן ידעו למשוך את התקציבים

רשות החדשנות למשל, שיושבת בתוך משרד הכלכלה והתעשייה, הוקמה בדיוק בשביל להעניק סיוע ממשלתי שוטף, למחקר ופיתוח ישראלי. רשות החדשנות היא זרוע אפקטיבית למדי, גם בשגרה, בניהול התמיכה ממשלתית לענף ההייטק הישראלי.

המשימה המרכזית של רשות החדשנות היא לתמוך בסטארטאפים שעל פי התבחינים מציגים פוטנציאל עסקי גבוה, וסובלים מקושי לגייס הון ראשוני בשוק החופשי. הרשות עושה את זה על ידי מתן מענקים ישירים שיכולים להגיע אפילו עד ל-50% מגובה ההשקעה.

במילים אחרות, בגלל חשיבות ענף ההייטק לכלכה הישראלית, ממשלת ישראל משקיעה כ-1.75 מיליארד שקלים בשנה כדי לממן סטארטאפים ולעזור להם לקום גם אם לא הצליחו למצוא משקיע פרטי. כשהרשות  קיבלה תקציב נוסף של 650 מיליון שקלים היא ידעה מה לעשות איתם.

המענקים שהוגדרו כ"מענקי מסלול מהיר". היו דוגמה ומופת להעברה אפקטיבית של סיוע ממשלתי למשק. רשות החדשנות סיימה את שנת 2020 עם מיצוי של 100% מתשלום המענקים היעודיים לקורונה. תקציב הרשות גדל השנה באופן מיוחד מ-1.75 מיליארד שקלים ב-2019 ל-2.3 מיליארד בשנת 2020 כחלק מהתכנית הכלכלית, ואותם 650 מיליון שקלים תוספת כבר יצאו במלואם לחברות הייטק שהראו קושי להתמודד עם משבר הקורונה. על פי רשות התחרות, הזמן הממוצע להמתנה למענק התקצר באופן משמעותי, מ-9 שבועות לפני הקורונה ל-4 שבועות בלבד בזמן המשבר.

זה לא סתם שדווקא רשות החדשנות הצליחה באופן יעיל כל כך לחלק את התקציבים שניתנו לה. המערך שלה, כולו, היה קיים עוד לפני משבר הקורונה. ברשות החדשנות לא היה צריך להמציא את הגלגל, לא לייצר מסדי נתונים חדשים.

כל בקשה שהוגשה דרך אתר האינטרנט של הרשות עברה לידיו של אחד מ-180 הבודקים של הרשות שבוחנים את הבקשות. במקרה שיש התאמה לקריטריונים, הם מעבירים אותה הלאה לוועדת מחקר. שם מתקבלת החלטה סופית לגבי התמיכה בבקשה. במקרה שבו ועדת המחקר החליטה לאשר את התמיכה, יחידת התפעול של הרשות נכנסת לפעולה, ומבצעת את הצד הטכני של העברת המענק. לעבוד שעות נוספות כדי לעמוד בעומס, אולי צריך, אבל להמציא מחדש את הגלגל ממש לא.

"רשות החדשנות היא מכונה משומנת להקצאת כספים" אומר ל'דבר' שגיא דגן סמנכ"ל צמיחה ברשות, ומי שהיה אחראי על המסלול המהיר לתמיכה בחברות הייטק בזמן הקורונה. "העובדים שלנו מכירים את התעשייה, ויש לנו בשוטף הרבה מאד גמישות ועצמאות.

"אנחנו לא צריכים לקבל אישור מיוחד מגורם פוליטי או חיצוני כלשהו. החלטה שאנחנו מקבלים בתוך המערכת שלנו אנחנו יכולים פשוט ליישם אותה. זאת אופרציה מורכבת, אבל זה היומיום שלנו, שאנחנו מתורגלים בו ועושים את זה טוב".

הסוכנות לעסקים קטנים חילקה 311 מיליון שקלים ב-104% ביצוע

גם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה הצליח ליישם במלואה את התוספת המיוחדת שקיבלה לסיוע לעסקים בזמן משבר הקורונה. אמנם מדובר בתוספת תקציב נמוכה יחסית, בסך 311 מיליון שקלים בלבד. אבל הסוכנות הגיעה לשיעור ביצוע של 104%! גם כאן מדובר במנגנון שנבנה בשגרה, וכשהגיע שעת חירום, היה פשוט צריך להעלות את הקצב.

לעומת זאת, בענפים אחרים בהם הממשלה החליטה שראוי להשקיע בזמן המשבר כדי לסייע לעסקים, ההצלחה הייתה מוגבלת ביותר. לשם הדוגמה מתוך 1.4 מיליארד השקלים שהקצתה הממשלה לסיוע לענפי התחבורה והתיירות, רק 51% מהתקציב בוצע בפועל.

המענקים האלו חולקו תחת אחריותם של משרדי התחבורה והתיירות, שני משרדים עתירי תקציב, אבל חסרי מערכים לתמיכה בעסקים באמצעות מענקים ישירים. כדי להוציא לפועל את המענקים היה צורך להקים מערך מיוחד לטיפול בבקשות וחלוקת הסיוע.

אחד הלקחים שממשלת ישראל צריכה להפיק ממשבר הקורונה נוגע דווקא לתפקיד הכלכלי שלה בזמן שגרה. איפה שהמדינה פיתחה לאורך שנים כלים לחלוקת מענקים כדי לסייע לפרויקטים עם חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי, סיוע החירום היה האפקטיבי ביותר. איפה שלא אז אל. כדי שתהיה למדינה יכולת לפרוס רשת ביטחון רחבה לעסקים בזמן משבר, היא חייבת לפעול כדי לבנות את התשתיות לסיוע גם בימי שיגרה.