יותר ויותר שכירים לשעבר מוצאים את עצמם, מאז תחילת משבר הקורונה, במעמד חדש שנקרא "עוסק פטור". צורת העסקה בעייתית של עובדים עצמאיים, הפכה, בחסות המגפה, לתופעה נרחבת. יש גם את אלו שפשוט ניסו את מזלם בפתיחת עסק קטן, או הפכו את התחביב למקור הכנסה. בין אם מדובר באילוץ ובין אם בחירה בדרך חדשה, יש לא מעט דברים שכדאי לאלו שיצאו לדרך עצמאית להכיר.
"מדובר פה בעשרות אלפי עצמאים חדשים, שהחליפו את היותם שכירים בבגד חדש שנקרא 'עצמאי'. להערכתי, כ-20 אלף עצמאים חדשים פתחו תיקים מעבר למספר הרגיל של עוסקים פטורים מדי שנה, וזו הערכה מאוד זהירה, זה יכול להיות גם הרבה יותר", אומר ל'דבר' רו"ח אריאל פטל, חבר בקבוצת רואי החשבון 'אליוט ישראל' ומרצה לביקורת במסלול האקדמי המכללה למנהל. פטל מסביר מהם הדברים שהכי חשוב לדעת כשהופכים משכירים לעצמאים.
לדעת לאיזה עולם נכנסים
"רבים מהעוסקים הפטורים החדשים מועסקים במסגרת 'כלכלת החלטורה', ועובדים, בעיקר כשליחים, דרך חברות שלא רוצות להעסיק אותם כעובדים", מסביר פטל, "המעסיקים החדשים לא רוצים להיקרא מעסיקים, ולכן הם משאירים את עובדיהם בלי זכויות סוציאליות, במציאות בה כל אחד חייב לדאוג לעצמו. אבל אנשים לא יודעים שזה שאמרו להם להירשם כעוסקים פטורים ולהוציא קבלות מגיע גם עם לא מעט חובות".
לדבריו, "המעבר להיות עצמאי הוא דבר טבעי להרבה אנשים, אבל קשה להרבה אחרים. חשוב להבין שכשאתה עצמאי אתה לבד מול הרשויות. זה לא שהרשויות פונות למישהו לשאול אם העברת ואיך, הן פונות ישירות אליך, בעל עסק לכל דבר ועניין. אסור לשכוח שמדובר בשיטה בה אתה לוקח את כל הסיכונים, לכן חברות רבות קופצות על העבודה בשיטה הזו".
"כעצמאי, גם אם אתה עוסק פטור, אין לך יותר את האנונימיות היחסית שיש לשכיר מול רשויות המס", הוא מוסיף, "אין לך ודאות לגבי הסכום שאתה חייב או זכאי לקבל בחזרה מביטוח לאומי או ממס הכנסה, יש לך חובה לדווח באופן שוטף למס הכנסה, למע"מ ולביטוח הלאומי. יש לך חובה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה".
פתיחת התיקים ברשויות: עוסק פטור או עוסק מורשה
"בישראל פתיחת תיק העוסק כרוכה בשלושה חלקים: פנייה למס הכנסה, פנייה למע"מ ופנייה לביטוח הלאומי. לשלושת הגופים יש לפנות בנפרד. לצערי, אין היום עדיין איזשהו גורם מרכז שמאפשר הגשה לשלושת הגופים יחד. הסיכונים הקיימים באי פתיחה נכונה של תיק ואי התנהלות נכונה הם מאוד גדולים. ולצערי, הרשויות, כמו מס הכנסה ומע"מ, לא באמת נגישות לאזרח כפי שהיינו רוצים.
"ישנם שני סוגים של עוסקים מול רשויות המס: עוסק פטור ועוסק מורשה, ביניהם יש כמה הבדלים עיקריים. ההבדל המרכזי הוא שעוסק פטור לא רק פטור מגביית מע"מ, הוא גם פטור מניהול ספרים, למעט קבלות ושמרדף עם החשבוניות של ההוצאות. אך הוא עדיין חייב בתשלום ביטוח לאומי וחייב בתשלומים למס הכנסה לפי ההכנסות בפועל.
"עוסק פטור יכול לנהל מחזור הכנסות של עד 100 אלף שקלים בשנה, מעל זה הוא הופך להיות עוסק מורשה. עוסק פטור יכול לעסוק בכמה תחומים במקביל, תחת אותו עוסק פטור, כל עוד הוא לא עובר את מחזור ההכנסות של 100 אלף שקלים. הבעיה מתחילה כשאפשר להשתכר בשליחויות גם 17 אלף שקלים בחודש, ואז כשמכפילים את זה במספר החודשים ההכנסה עולה על התקרה של 100 אלף בשנה והעוסק הופך מפטור למורשה.
"לעוסק מורשה יש יותר חובות מלעוסק פטור. ניהול ספרים כשלעצמו, שחייב בו עוסק מורשה, דורש גם ספר הזמנות, תעודת משלוח, חשבונית מס קבלה, רישום חודשי של הנהלת חשבונות, דיווח למע"מ בכל חודשיים על העסקאות וההוצאות, כללי קיזוז מע"מ מורכבים ועוד.
אלה דברים שמצריכים בדרך כלל הסתייעות ברואה חשבון, שגם כרוך בתשלום. לכן מי שמשתכר, בין אם כעוסק מורשה או פטור, עד 10,000 שקל בחודש, העלות של רואה חשבון הופכת להיות גבוהה משמעותית, והוא חשוף גם לביקורת של מס הכנסה".
להקפיד על סיווג מקצוע נכון
"יש מקצועות מסוימים בהם, גם אם ההכנסה נמוכה מ-100 אלף שקלים בשנה, אי אפשר לעבוד כעוסקים פטור. הם כוללים בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, כמו רואה חשבון, יועץ מס, מנהל חשבונות, שמאי, אדריכל, מעון יום ועוד. גם יועץ ובעל גן ילדים נמנים על מהמקצועות האלה.
"כל נושא ההוראה, שיעורים פרטיים, עבודות שיווק, שליחים, אמנים, אנשי סאונד והפקה מוזיקלית, בשלנים למיניהם ועוד יכולים להיות עוסקים פטורים. כל עוד, כמובן, המחזור השנתי שלהם לא עולה על 100 אלף שקלים בשנה.
"יש פה לפעמים עניין של סיווג מקצוע. למשל, אדם שעובד כעצמאי מול חברה, ובעצם אחראי על תחום הדיגיטל שלה, ותפקידו הוא לא יועץ של החברה אלא סוג של איש טכני, שתפקידו לנסח ולהעלות פוסטים ברשתות ועוד, יכול לסווג את עצמו, מבחינת רשויות המס, בטעות כ'יועץ דיגיטל', שבסיווג זה הוא לא יוכל להיות עוסק פטור גם אם המחזור שלו קטן. לעומת זאת, אם הוא יסווג את עצמו כ'איש טכני', הוא יוכל להיות עוסק פטור. לכן כדאי לאדם להגדיר את עצמו, מלכתחילה, על פי עיקר העיסוק שלו, למרות שלפעמים הגדרה אחרת יכולה להישמע טוב יותר".
להתנהל נכון מול הביטוח הלאומי
"שכיר מקבל כל חודש תלוש שכר, הביטוח הלאומי מקבל כל חודש דיווח על השכר של אותו שכיר, ולכן השכיר תמיד בראש שקט, מבוטח לפי תלוש המשכורת שלו, הוא לא צריך להודיע לביטוח הלאומי שום דבר.
"כשמדובר בעצמאי, הדיווח לגבי ההוצאות והרווח מגיע לביטוח הלאומי רק אחרי שמסתיימת שנה, ומוגש הדו"ח השנתי למס ההכנסה. בינתיים, הביטוח הלאומי מבקש מהעצמאי, במהלך השנה, השוטפת להודיע להם, באופן מקוון באמצעות טופס שנקרא 6101, דברים כמו כמה מספר השעות הוא עובד בשבוע וכמה הוא צפוי להרוויח בחודש, ועל פי זה הוא משלם את דמי הביטוח הלאומי, וזה יהיה גם הסכום שהוא מבוטח בו".
"אם כעוסק אתה לא מעדכן את הביטוח הלאומי בעיסוק שלך וברמת ההכנסה הצפויה שאתה חייב לקבוע עוד טרם ההכנסה, אז אתה לא רשום ביטוח הלאומי. אם, לדוגמה, אני עוסק בשליחויות, ואני עוסק פטור, ועברתי חס וחלילה תאונת דרכים שאחריה אני לא יכול לעבוד יותר, אם לא עדכנתי את הביטוח הלאומי שאני עוסק לפני התאונה, הביטוח הלאומי לא יכיר בתאונה כתאונת עבודה.
"עוד דוגמה, אם חשבתי שארוויח 17 אלף שקלים בחודש, וזה מה שדיווחתי כהכנסה צפויה, אבל בסוף הכנסתי רק 5,000 שקלים ולא עדכנתי את הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי ישלח לי חשבון לפי רווח של 17 אלף שקלים".
"בנוסף, יש בביטוח הלאומי מושג שנקרא 'גמלה חוסמת'. שזה, במילים פשוטות, מה שכתוב במחשב של הביטוח הלאומי שאתה מקבל, וזה חסום לשינוי לאחר מקרה, אפשר לשנות אותו רק לפני מקרה או תאונה.
"אם עברתי, חלילה, תאונה, ולא עדכנתי את הביטוח הלאומי שההכנסה שלי השתנתה, הביטוח הלאומי ישלם לי לפי ההכנסה שהוא יודע שיש לי. במקרה של פערים יידרש התשלום העודף שניתן וההשלכות עלולות להיות חמורות".
להכיר את החובות מול רשות המיסים
"עוסק מורשה יוציא חשבונית מס כשהוא מוסר סחורה ללקוח, ותהיה לו גם אפשרות לדווח על בסיס מזומן במקרים מסוימים. אצל עוסק פטור זה יותר פשוט, אבל גם כאן יש כללים. לעוסק פטור אסור להוציא חשבונית מס, אלא רק קבלה עבור התשלום. זו החובה היחידה שיש לעוסק פטור מול רשות המיסים, אבל זו גם חובה. עוסק פטור חייב להוציא קבלה עבור כל הכנסה, והיא חייבת במס.
"טיפ הוא לא הכנסה פטורה ממס. אם אני שליח ואני מקבל טיפ, אני חייב להוציא עליו קבלה. טיפים הם הכנסה אינצידנטלית, בין אם הוא מתקבל במזומן ובין אם בהעברה בביט, והוא נכלל במסגרת סיכום ההכנסות החייבות במס הכנסה ובביטוח לאומי.
"הסכנה בלא להוציא קבלה היא סכנה גדולה. אי רישום תקבול זו אחת העברות החמורות ביותר שקיימות על פי פקודת מס הכנסה, דבר שיוביל בדרך כלל לפסילת ספרים של העוסק. המשמעות היא שמס ההכנסה ייקבע את ההכנסה ואת המס שעל אותו עוסק לשלם, וזה יכול להגיע גם לסכום העולה על 100 אלף שקלים. ואין להם בזה רחמים.
"חשוב לזכור שגם אם לדעתך רשויות המס לא ידעו, כדאי להיזהר. ראשית, כי זה החוק. שנית, כי אתה לא יודע מי שילם לך, אבל המשלם יודע מי השליח. זה תמיד יכול להיות איש שעובד במס הכנסה, ביקורת או לקוח לא מרוצה שהחליט לדווח. בנוסף, לכל תשלום לא במזומן לרבות, העברה באפליקציות התשלומים, יש תיעוד ועקבות, ולרשויות המס יש גישה לכל המידע.
"במידה ואתה שליח, ולא רשמת את הטיפים עד עכשיו, יש לרשום אותם כעת כדי לעצור את העבירה ולדווח על הכנסה זו למע"מ ולמס ההכנסה לשנת 2020".
להתייעץ עם אנשי מקצוע
"עצמאי מקבל מהרשויות לא מעט מכתבים שלא פשוט לקרוא אותם, וזה יכול להיות כאב ראש. עדיף שיהיה לך בסביבה 'מורה נבוכים', בדמות רואה חשבון או יועץ מס, לפחות לחלק מהזמן.
"מי שמתחיל לעבוד כעצמאי, ואין לו את האדם שידריך אותו, לפחות בהתחלה, על החשיבות של הדברים האלה, עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה. צריך רק להיות מוכנים לכך ששירותים מקצועיים כרוכים בתשלום".
להרוויח, אך ביושר
"תרוויחו בכבוד, והרבה, אבל ביושר. אל תנסו לרמות את רשויות המס. לא כי לא תצליחו ואז תיענשו. אולי תצליחו, אבל אנחנו חיים במדינה הזו, והמחוקק קבע שנשלם את המיסים.
"בסופו של דבר אנחנו מקבלים פה ביטחון, ושירותים מהממשלה ומהמדינה, ומה שנכון זה להמשיך לשלם מיסים כפי שאנחנו חייבים. מי שמשלם יותר מיסים זו תוצאה של ברכה והכנסה גבוהה. אל תראו בכל פעם שצריך לשלם מס עונש, תראו בזה חלק מהחיים ותעשו את זה באהבה".
