שלדון אדלסון, המיליארדר ואיש עסקים היהודי-אמריקאי והמו"ל של העיתון 'ישראל היום', הלך היום (שלישי) לעולמו, בגיל 87.

אדלסון היה בעל השליטה בחברת 'לאס וגאס סנדס', שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובווייטנאם. הוא היה בעליו של העיתון 'ישראל היום', ובעל השליטה בעיתון מקור ראשון. הונו האישי הוערך בכ-33.5 מיליארד דולר, והוא תרם לאורך השנים מיליוני דולרים לארגונים ולמוסדות בארה"ב ובישראל. בין היתר הוא תרם לפרויקט 'תגלית', שהביא מאות אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם לסיורים בישראל.

בשבוע שעבר הודיע אדלסון כי הוא נאלץ לפרוש זמנית מתפקידיו בחברה שבבעלותו בשל טיפולים במחלת הסרטן שממנה סבל.

מחברה לטיולים להפעלת בתי מלון וקזינו ברחבי העולם

הוא נולד בשכונת דורצ'סטר שבבוסטון, לאב ממוצא יהודי אוקראיני ויהודי ליטאי ולאם שהיגרה לארה"ב מאנגליה. אביו היה נהג מונית, ואמו ניהלה חנות לסריגה. בשנות ה-60 הקים עם שני שותפים חברה לטיולים, ובמהלך השנים עבד כסוכן משכנתאות, יועץ השקעות ויועץ כספי.

למרות שנולד למשפחה שתמכה במפלגה הדמוקרטית, במהלך השנים העביר את תמיכתו למפלגה הרפובליקנית והיה אחד מהתורמים הבולטים לה. אדלסון היה ידוע גם כתומך ומקורב לראש הממשלה נתניהו.

פעילותו העסקית העיקרית של הייתה מרוכזת בחברת 'לאס וגאס סנדס', שהוא היה בעל השליטה שלה. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור ווייטנאם.

במהלך נישואיו הראשונים אימץ שני בנים ובת. אחד מהם, מיטשל, נפטר ממנת יתר בשנת 2005. ב-1988 התגרשו מאישתו סנדרה. ב-1991 נישא בשנית למרים פרבשטיין-אוקסהורן, רופאה המתמחה בגמילה מסמים, ישראלית לשעבר. טקס נישואיהם נערך בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת בירושלים, הפעם היחידה שבה נערכה חתונה במשכן הכנסת. את קיום האירוע בכנסת ביקש בנימין נתניהו, אז סגן שר החוץ. מן הנישואים הנוכחיים יש לבני הזוג שני בנים.

באפריל 2018 תרמו בני הזוג אדלסון 70 מיליון דולר ל'פרויקט תגלית', לרגל שנת ה-70 לעצמאות ישראל ולציון 18 שנים לפרויקט.

השקיע בשוק התקשורת בישראל "לא רק ממניעי רווח"

לתחום העיתונות נכנס אדלסון בישראל, שבה לא היו לו כמעט עסקים. לדבריו החלטתו להשקיע בשוק התקשורת בישראל "לא נבעה רק ממניעי רווח, אלא גם, ואולי בעיקר, מרצוני להציע לציבור הישראלי הזדמנות לתקשורת הוגנת ומאוזנת".

פעולתו בשוק התקשורת בישראל החלה ב-2006, כשחברת 'ניוזקו' שבבעלות בני הזוג רכשה 50% מהבעלות בעיתון 'ישראלי' שייסד שלמה בן צבי כמה חודשים לפני כן. כעבור מספר חודשים נפרדו בן צבי ואדלסון. השליטה ב'ישראלי' נותרה בידי בן צבי, אולם חלק גדול מעובדי העיתון, בראשות העורך עמוס רגב, עזבו והצטרפו לעיתון החדש שהקים אדלסון 'ישראל היום', שלאורך מרבית שנותיו סיקר בחיוב את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשונה מיתר העיתונים היומיים המודפסים, 'ישראל היום' חולק בחינם. בתוך מספר שנים הפך לאחד העיתונים הנפוצים בישראל, ופגע ביתר העיתונים המודפסים שנמכרים תמורת תשלום. העיתון אינו מפרסם את נתוניו הכספיים. לפי התצהיר של בן צבי במהלך הסכסוך המשפטי ביניהם, ולפי נתונים שחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל טען שנחשף אליהם, אדלסון הפסיד כ-100 מיליון שקלים בשנה על העיתון. מאז חודש מאי 2018 מכהנת מרים אדלסון כמו"ל של העיתון.

ב-2014, אחרי שבן צבי נקלע לקשיים כספיים, רכש אדלסון את העיתון 'מקור ראשון' תמורת 14 מיליון שקלים, ואת אתר החדשות של מעריב, nrg, תמורת 3 מיליון שקלים. NRG נסגר מאוחר יותר.

ב-2017 מסרו אדלסון ורעייתו מרים עדות למשטרה במסגרת חקירת תיק 2000, בו מואשם ראש הממשלה נתניהו בקבלת שוחד ממו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, שהתחרה בישראל היום ונפגע מאוד כלכלית מתפוצתו הרחבה. לפי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו סיקור עיתונאי אוהד ב'ידיעות אחרונות', בתמורה לקידום חוק בכנסת שיגביל את תפוצת 'ישראל היום'. על אף שהעסקה לא יצאה לפועל, השיחות בין השניים הוקלטו והיוו בסיס להאשמתם של השניים בשוחד.

40 שיחות בשנה עם ראש הממשלה נתניהו

ב-1996 תרם אדלסון לעמותות למען בנימין נתניהו, ומאז המשיך לקיים קשרים הדוקים עם ראש הממשלה. בעקבות עתירה של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 בבקשה לחשוף את מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין אדלסון לנתניהו בין השנים 2012–2015 וערעור שהתקבל בבג"ץ, פרסם נתניהו הודעה שבה נאמר כי הם שוחחו כ-40 פעם בשנה בממוצע.