מאמצי התעשיינים לבלימת ייסוף השקל, שריסק את שער הדולר לסף של 3 שקלים, מחייבים, לדברי נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, צעדים קיצוניים מצד בנק ישראל. "אם מחר מוכרים חברת הייטק ישראלית ב-10 מיליארד דולר", אומר היימן, "למול זה, בנק ישראל יבצע רכישה כדי לאזן. צריך לעשות ספיגה קבועה של העודפים מהכנסות מאקזיטים, או מהשקעות זרות ישירות בהייטק".

היימן מזכיר בהקשר זה את "המחלה ההולנדית" – מונח שנטבע בשנות ה-70, כשלחופי הולנד התגלו שדות גז, שהניבו הכנסות גדולות למדינה, אך גם שיעורי אבטלה גבוהים בשל נסיקת שער הגילדן. "אנחנו כמובן בעד ההצלחה של ההייטק הישראלי", אומר היימן, "ואנחנו מייצגים הרבה יצואני הייטק. אבל ההצלחה הזאת יכולה להיות חרב פיפיות, אם לא מטפלים בה נכון".

נתנאל היימן (התמונה באדיבות התאחדות התעשיינים)

רעיון רכישת הדולרים של התעשיינים כבר פועל בישראל מאז החלה הפקת הגז. אז השיק בנק ישראל תכנית רכישה מיוחדת, שיזם, החל מ-2013, נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר. הבנק רכש כ-14 מיליארד דולר בשש שנים, כדי "לספוג" את עודף הדולרים, ולמנוע את ייסוף השקל.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ענף ההייטק הישראלי נמצא בתנופה עצומה. רק ברבעון השלישי של 2020, שהייתה שנת מיתון עולמי, עמד היקף יצוא ההייטק על 8.7 מיליארד דולר. בשנים 2018-2014 גדל יצוא ההייטק כמעט ב-40%, עד ל-50.2 מיליארד דולר ב-2018.

איך בדיוק עובדת ההצעה שלכם?
"בנק ישראל ורשות המסים יודעים מתי יש עסקה של חברת הייטק ומתי יש השקעה ישירה בחברת הייטק. לפחות בשלב הראשון, היינו רוצים לראות את זה בכל השקעה. אם הסכומים הם נמוכים ואין עסקאות, לא קרה כלום. אם הסכומים גבוהים, זה יהיה אפקטיבי. אני מבין שזה קצת קיצוני, אבל המצב קיצוני. לפני חודש-חודשיים הייתי הרבה פחות נחרץ ממה שאני עכשיו, אבל אנחנו באמת מגיעים למצב חירום".

הנגיד, אמיר ירון, אמר כמה פעמים שבנק ישראל לא ימנע את המגמה ארוכת הטווח של הייסוף. תכנית רכישות כזו היא מה שיבלום את המגמה?
"אם זאת המדיניות, והם רוצים שחברות יתאימו את עצמן, אז צריך לתת לזה יותר זמן, לעשות תהליך יותר הדרגתי. עסק לא יכול להסתגל כשיום אחד שער הדולר הוא 3.4 ולמחרת הוא 3.14.

"התנודתיות האדירה הזאת נגרמת בגלל משבר הקורונה, וכך או אחרת צריך לתת לזה התייחסות מיוחדת. רווחים גבוהים נמחקים בחודשים ושבועות. ידוע שזה מה שקורה בזמני משבר. המשבר גורם לממשלה להגיב מבחינה פיסקלית עם קופסאות תקציביות, כדי לסייע לעסקים לשרוד ולעבור את המשבר הכלכלי, אז גם בהיבט המוניטרי צריך להפעיל את אותו היגיון.

"אחרי המשבר, עוד חצי שנה-שנה, נעשה הערכה מחודשת, וייתכן שהשער יהיה נמוך יותר, אבל בינתיים, בתקופת המשבר, הם לא יכולים לשבת על הגדר".

ובכל זאת, האם זה יעזור לבלום את המגמה ארוכת הטווח?
"לבלום לא, אבל אני לא בטוח שבטווח הארוך הירידה צריכה להיות כל כך קיצונית. הרבה מהגורמים הם זמניים. קח לדוגמה נסיעות לחו"ל. אני יודע שזה ממש לא הדבר היחיד שמשפיע, אבל עצם זה שאתה נמצא במינוס של 3 מיליארד דולר רק משום שישראלים לא מוציאים כסף בחו"ל, יש לזה השפעה גדולה. זה לא משהו שיהיה פה תמיד, זה כן חריג ויוצא דופן, וזה שהייבוא נפגע יותר מהייצוא באופן נקודתי זה כן חריג".