שינוי מדיניות בשוק מטבע החוץ: בנק ישראל הודיע היום (חמישי) מראש כי בכוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021. זו הפעם הראשונה בה מצהיר הבנק מראש על רכישת מטבע, כשעד כה נהג לרכוש דולרים בכל פעם שהערך הדולר ירד בצורה חדה מעבר ל"חלון" שגבולותיו לא פורסמו.
ההחלטה מגיעה על רקע שפל היסטורי בשער הדולר, שפוגע בתעשייה המקומית, בהייטק וביצואנים. ב-2020 רכש בנק ישראל כ-20 מיליארד דולר כדי למתן את הייסוף בשקל, אך נראה כי זה לא הספיק.
בהודעה הסביר הבנק: "ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הייסוף החד שחל לאחרונה, ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה."
"בתום סדרת דיונים שנערכו בימים האחרונים, ועל מנת להגביר את הוודאות לגבי מעורבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח בשנה הקרובה, החליטה הוועדה המוניטרית על שינוי במדיניות בשוק המט"ח. הוועדה מודיעה, שבשנת 2021 הבנק ירכוש בשוק המט"ח סכום של 30 מיליארד דולר".
לפי בנק ישראל סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו כך שהרכישות ימתנו גם כוחות לייסוף הנובעים מגורמים פיננסיים. "הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".
בבנק ישראל מסבירים כי בחודשים האחרונים התעצמו זרמי המט"ח הנכנסים למשק הישראלי, על רקע הגידול בעודף בחשבון השוטף, השקעות ישירות, מכירות מט"ח בהיקף גבוה שמבצעים המשקיעים המוסדיים כנגד רווחי ההשקעות שלהם בשווקי ההון בחו"ל, ועלייה בהשקעות של משקיעים זרים באג"ח של ממשלת ישראל, גם כתוצאה מצירוף ישראל למדד האג"ח הגלובלי WGBI.
גורמים אלו תרמו לייסוף משמעותי בשער השקל, שהושפע גם מהיחלשות הדולר בעולם, אל מול מטבעות של מדינות רבות נוספות. על רקע זה, ועל מנת למתן את ההשפעה השלילית של ייסוף השקל על הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בזמן משבר הקורונה, הגביר בנק ישראל את היקף ההתערבות בשוק המט"ח ורכש בשנת 2020 סך של כ-21 מיליארד דולר.
הוועדה המוניטרית מעריכה שעל מנת לתמוך בהשגת יעדי בנק ישראל ובהתאוששות המשק ממשבר הקורונה, ובפרט כדי לתמוך בענפי היצוא ותחליפי היבוא, יהיה צורך להמשיך להתערב בשוק המט"ח בהיקף נרחב בשנת 2021.
לקראת סוף שנת 2021 יודיע הבנק על מדיניות ההתערבות בשנת 2022, בהתאם להתפתחויות בכלכלה הריאלית ובשוק העבודה בפרט, בשווקים הפיננסיים, ובמגמת האינפלציה, ובהתייחס להערכות לגבי תוואי היציאה של המשק ממשבר הקורונה כפי שיתגבשו באותה עת.
