ניר גבּר (44) מתעורר בכל בוקר ב-06:30, מתארגן, עולה על האופנוע שלו
(125sX-TOWN סמ"ק) ויוצא מביתו בכפר ביל"ו, אליו עבר לפני שנה (אחרי 15 שנים בתל אביב). ב-08:30 הוא מתחיל ללמד ילדי כיתות ו' בבית ספר יסודי ברחובות, ובסיום יום הלימודים, בצהריים, הוא ממהר לסניף מקדונלד'ס בעיר ועולה על קטנוע השליחויות שלו (125sKymco Movie סמ"ק) לעוד משמרת ארוכה של ביג מק וצ'יפס.

"אני תומך הוראה בבוקר ושליח של מקדונלד'ס בלילה", אומר גבּר. שתי משרות שונות לחלוטין. ומה מחבר ביניהן? "תחושת שליחות", הוא אומר.

עד לפרוץ הקורונה היה גבּר, מוזיקאי במקצועו, מנהל להקת האירועים "גבּר בנד". "ההרכב שלי קיים כבר 13-12 שנה, ומאז חודש מרץ אנחנו לא עובדים. ללהקה שעושה אירועים, מרץ הוא חודש ממש חשוב, אבל באמצע הפורים וקרנבל ההופעות הכל נעצר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בחודשים הראשונים עוד ניסה לקיים הופעות חיות מהבית, אך בשלב מסוים הבין שעליו לשנות כיוון. "בהתחלה זה נראה לי כמו רגרסיה", הוא אומר, "אבל אז אתה רואה איך העניינים מתנהלים, מה המדינה נותנת, ובגדול תמיד עדיף לעבוד מאשר לשבת בחוסר מעש. לקח לי שלושה חודשים להבין שאני צריך לעשות איזשהו שינוי ולהגיד: 'אוקי, אני הולך להיות שליח'. ואז אתה טובל את הרגל, בא למשמרות קצרות, נכנס לזה בהדרגה. פוגש אנשים ויש חברים וצחוקים".

ניר גבר. "באמצע פורים וקרנבל ההופעות הכל נעצר" (צילום: אלבום פרטי)

בפייסבוק תאר זאת כך: "אני לא בחור של קלישאות, אבל הנה אחת: משבר יכול להיות הזדמנות לצמיחה. בחצי שנה האחרונה אני עובד כשליח, מדלבר קציצות לאנשים. זה לא שקמתי בבוקר אחרי שהכריזו על הסגר הראשון ויאללה לבורגריה, לא. לקח לי שלושה חודשים לעשות את הסוויץ' בראש… בהתחלה חששתי שיהיה לי קשה לשבת כל כך הרבה שעות על הקטנוע (בכל זאת איזה עשר שנים לא עבדתי בזה) ולקחתי משמרות קצרות, אבל אחרי כמה שבועות של הסתגלות וראייה שאנשים שעובדים אתי טוחנים שעות כמו משוגעים, נכנסתי לתלם".

"כשאתה פרפורמר כולם קהל"

יש לו תואר באמנות מאוניברסיטת תל אביב ובעברו היה שחקן כדורגל והופיע בהצגות ילדים. לעבודה כתומך הוראה הגיע "כי היתה דרישה", ולמרות שאין לו שום ניסיון בחינוך, הוא נהנה ללמד, ואפילו החליט כעת להירשם למסלול הסבת אקדמאים להוראה.

"בתור אחד שלמד אמנות, ללמד ילדים על ספרטה, אתונה, פוליס ואקרופוליס, אלה דברים שאני שוחה בהם. זה לא מה שיתקיל אותי. והאמת היא", הוא מוסיף, "כשאתה פרפורמר, כולם קהל. היה לי קהל של פנסיונרים, היה לי קהל של ילדים בני שלוש, ועכשיו תלמידים".

בין הנשגב לקציצה

ולא רק תלמידים. גם קהל מאזינים ל"שיר השליח", שכתב והקליט.

"איך הקורונה באה איתה התחילו שינויים
אני מוצא עצמי בנבחרת השליחים
לא יודע איך ככה זה יצא
אני לוקח חלק במרוץ של הקציצה
פאסט פוד אול גוּד הנה אני בא
צמא לאמנות רעב לאהבה
כל היום אני נוסע כל היום אני נוסע
אני שליח
כל היום אני נוסע אל אנשים אני מגיע אליהם ככה לבתים".

"אתה יושב על האופנוע", הוא מספר על תהליך ההפקה, "ביפ ביפ, המצערת של הגז, האגזוז והצפצפה, ביפ ביפ, זה מקיף אותך בכביש. אז עשיתי ביט שמשלב תופים ואת הצלילים שהאופנוע מפיק. אני מוזיקאי. שנים כותב ומלחין. הוצאתי שני אי.פי ואלבום. כל אלה דברים שמושפעים מהחיים. עכשיו אני שליח. כשאני אומר 'אני שליח', ושליחות היא משהו נשגב, אז ביני לבין עצמי מתחיל דיאלוג ומתחיל ההומור הזה, לקחת את הדבר הסיזיפי והאפור, להתיישב על המתח בין הדבר הנשגב לקציצה".

הוא גאה בתהליך היצירה, שהתנהל כולו בין כותלי ביתו. "זה לא מסחרי ותעשייתי, זה יותר אמיתי. ישבתי בבית, עבדתי על השיר, ביקשתי מיניב בן עמי, הבסיסט של ההרכב שלי, שיקליט בס; החברים עוברים, זה אומר ככה, ההוא אומר ככה, מישהו מביא איזו הברקה. את הפיניש עשה המפיק רונן סאבו, שעזר לי לסגור את זה סופית. הוא עשה את המיקס".

גבר (משמאל) והקולגות. "כתבתי להם המנון" (צילום: אלבום פרטי)

הקולגות אוהבים את השיר?
"
בטח, השליחים היו חלק מהתהליך. הם מדברים, הם מספרים לשליחים אחרים. כתבתי להם המנון".

"הופ, קופצים עלי שני שוטרים"

אבל החיים כשליח לא שמחים כמו השיר. "פעם אחת", הוא מספר, "נסעתי, אחרי יום שלם בבית הספר ישר למשמרת כפולה. משמרת טובה, הרבה טיפים. השעה היתה כבר איזה 22:40, הייתי ממש 5 דקות מהסניף לסגור את היום, והופ קופצים עלי שני שוטרים. הם התחבאו שם בין הרכבים. את מכירה את הקטע שהם מתחבאים? אתה אומר, 'רגע, זה שוטר או גנב? למה הוא מתחבא?'

"בום, 500 שקל קנס, 8 נקודות, לקחו לי את כל הכסף שעשיתי כל היום. כל העבודה הלכה לשלם את הקנס. היה רגע לא נעים, הוציאו לי את האוויר מהמפרשים. כשאתה עובד בעבודות כאלה אתה לא מרוויח הרבה, אתה קורע את התחת, ובעשר הדקות האלה לקחו את כל המאמץ שלי. חזרתי הביתה מוכה וחבול".

איך התגבּרת על זה?
"אמרתי לעצמי, אני רוצה ללמוד גם במצבים כאלה לא לאבד את המרכז שלי, לא להתבאס. הם יכולים לקחת לי את הכסף, אבל המצברוח זה כבר עניין שלי. אמרתי לעצמי שבפעם הבאה בסיטואציה כזאת, שזה קורה הרבה במדינה, אני לא מאבד את הסֶנטר שלי, אני משחרר, מרפה ונותן לסיטואציה לחלוף. זה קרה שוב לפני שבועיים והצלחתי לעבור את זה יותר טוב".

העסק שלי והעבודה שלי הם לשמח אנשים בחתונות, בפסטיבלים. כנראה שאני רוצה לעשות טוב לבני אדם. אם זה בחתונה שלהם, אם זה כשהם רעבים ואם זה כשהם באים לבית הספר"

אתה נשמע טיפוס אופטימי.
"בכל דבר תמצאי אנשים מבסוטים וכאלה שלא. זה עניין של פרסונה. השאלה איך בן אדם בוחר לקחת אחריות על החיים שלו ולפרש את המציאות. זה החופש היחידי שיש לבן אדם. יכול להיות גם מוזיקאי לא מבסוט. אני מעדיף לחיות מתוך שמחה. אני לא איזה מעיין נובע של אושר, אני בן אדם, אבל בגדול, איפה שאני צריך לעשות עבודה ולהיות מבסוט, אני מוכן ואני מרוויח מזה. העסק שלי והעבודה שלי הם לשמח אנשים בחתונות, בפסטיבלים. כנראה שאני רוצה לעשות טוב לבני אדם. אם זה בחתונה שלהם, אם זה כשהם רעבים ואם זה כשהם באים לבית הספר. אני הבן אדם שמעלה לך חיוך".

מפגשים מהסוג השלישי

לפעמים שני הכובעים שהוא חובש נפגשים: "יום אחד נכנסתי עם משלוח למעלית באחד הבניינים, ואני רואה ילד שאני מלמד בבית הספר עם אמא שלו ואחותו. בערב אחר שני ילדים שלימדתי באו עם אמא שלהם למקדונלד'ס. הם קראו לי 'המורה'".

איך הרגשת?
"זה מרגש, כשהאמא באה ואומרת לך: 'הוא אמר לי שהוא מחכה לשיעורים איתך'".

ניר גבר ולהקתו "גבר בנד". "עם כל האהבה, ברגע שנחזור להופיע אוותר על השליחויות" (אלבום פרטי)

עם ההרכב שלו הוא, לצערו, לא נפגש בזמן האחרון, גם לא לחזרות ("כל מפגש הוא פוטנציאל לבידוד"). למרות זאת ברור לו שמתישהו יחזרו לנגן יחד והרומן עם השליחויות יסתיים. "עם כל האהבה, ברגע שנחזור להופיע אוותר על השליחויות".

אתה רואה את עצמך ממשיך לאכול במקדונלד'ס?
"לא רק שאני רואה את עצמי אוכל מקדונלד'ס, אני רואה את עצמי משאיר לשליח טיפ. מפנק אותו".