בנק ישראל עצר היום את התרסקות שער הדולר בצעד תקדימי, והודיע על מסגרת של 30 מיליארד דולר לרכישות דולרים בשנה הקרובה. ההכרזה היא שינוי כיוון בעבור בנק ישראל, שעד כה העדיף לשמור על עמימות לגבי מדיניות רכישת הדולר, והסתפק בהתערבות בנקודות קיצון בלי הודעה מראש. הייתה לה השפעה מידית על שער הדולר שעלה היום אחרי שהגיע לשפל של 25 שנים, אך כלל לא ברור האם יספיק כדי להשפיע על שער המטבע, שפוגע קשות ביצוא הישראלי, לאורך זמן.

"עצם ההכרזה נכונה פסיכולוגית, כי פה כבר הכול בקריסה. 30 מיליארד דולר זה הרבה כסף, פי 5 משנה רגילה ופי 1.5 מהשנה החולפת" מסביר ד"ר אדם רויטר, יועץ פיננסי ובעלי חברת 'חיסונים פיננסים'. הוא חושב שהצעד ראוי, אבל דואג מהאופן בו התכנית תתבצע.

דוקטור אדם רויטר. צילום: יח"צ

האם זה מספיק כדי לשמור על הכלכלה הישראלית ?
"השאלה היא איך הבנק יבצע את הרכישות. לדוגמה, האם עכשיו יקנה כל חודש 2.5 מיליארד או שיהיה מוכן לקנות 10-15 מיליארד בחודש אחד, כדי לחסום מגמה? צריך משהו שיבהיל את הספקולנטים. כדי לעשות שינוי צריך לפעול חכם ובוא נאמר שיש ויכוח בשאלה האם הבנק פועל באופן חכם".

גם מנהל הסיכונים הפיננסים יוסי פרנק, בעל חברת אנרג'י פייננס, מסכים שלא צריך להסתנוור מסכום הכסף אלא להתייחס לאופן הביצוע. "המבחן יהיה היום בערב ומחר. אחת הסיבות שהשקל הגיע לכזו עוצמה היא כי השחקנים הספקולטיביים פעלו בשעות הערב והלילה. היום בלילה השער ירד ל-3.12. יש המון פעילות בלילה, שבנק ישראל מעולם לא השכיל להתמודד אתה". אחד הפתרונות שהוא מציע הוא להורות לבנקים לקבוע פקודות הרכישה עם מגבלה בשעות הערב, כדי לסתור היצע ספקולטיבי בשעות אלו.

החברות העסקיות כבר נפגעו

פרנק אמנם מברך, אבל לדעתו מדובר בצעד מאוחר, לאחר סדרה של טעויות קשות של בנק ישראל בתחום המטבע. "אני מייצג 150 חברות. התעשייה פה נמחקת, גם ההיי-טק. היום בנק ישראל פעל נכון, אבל עד היום הוא עשה שגיאות ואין ערובה שלא יחזור על זה. כבר בדצמבר הרבה חברות עסקיות קבעו תקציב כשהשער היה 3.3 והחליטו על צמצומים בהשקעות ובגיוס כוח אדם. עוד קצת המתנה ואצל הרבה יצרנים כבר לא היה מה להציל".

הוא מבקר את השמרנות של בנק ישראל – ההימנעות מהורדת הריבית לטריטוריה שלילית ומהדפסת כסף שאסורה בחוק. שני צעדים אלה היו מסייעים להחלשת השקל, ולטענתו, אין הגיון בהימנעות מהם.

מה ההשלכות של המצב הזה ?
"זה פוגע במנוע הצמיחה העיקרי של המשק, התעשייה והיצוא, כולל ההיי-טק. זה המנוע המרכזי. לא קניה של מכוניות ומוצרי צריכה. כשהמנוע הזה לאט לאט משתנק עד כדי נחנק, אז אתה צריך לפעול בצורה הכי אגרסיבית – זה שער הדולר, לא לתת הטבה ליצואנים. יצואן ותעשיית ישראלי לא רוצה שום הטבה, אלא שער דולר ושער אירו נורמלי".

יוסי פרנק. (צילום: זום כנס חירום התאחדות התעשיינים 3.12.2020)

כשאתה רוצה לירות תירה, אל תדבר

פרנק גם מאשים את בנק ישראל בתגובה הססנית, שמייצרת לטענתו חוסר אמון בשווקים. "אי אפשר להתעלם מזה שיש מלחמת מטבעות בעולם, ולפעול הפוך. כל מדינה רוצה לפחת את המטבע שלה, ישראל עומדת מהצד, אומרת שהיא רוצה גם אבל לא עושה, אז אנחנו קורבן"

"לאורך כל הדרך הנגיד מכריז הכרזות. בכל הפגישות על העיתונות והודעות הריבית, הוא כל הזמן מאיים בהתערבות ובכלים נוספים ואף אחד לא רואה כלים נוספים. אם אתה רוצה לירות תירה, אל תדבר. זה שוק, זה ג'ונגל, אי אפשר לדבר בלי לשלוף את כלי הנשק. ברגע שהשוק הבין שבנק ישראל לא ממש הולך לעשות צעדים אז אתה רואה מה שקרה בשבוע האחרון – זו ממש התנפלות – אין לזה אח ורע, אני לא זוכר משהו כל כך בוטה.