בקבוצת הווטסאפ של דיירי הבניין ברחוב נחל אלכסנדר 6 ביישוב צור יצחק שבשרון, נשלחה לפני איזה זמן הודעה: "למי יש קצת סלרי? נתקענו בלי'". סטיב טלאור (46), דייר בבניין שעוסק בהוראת הידרופוניקה (גידול צמחים על מצע מים) לילדים ולמבוגרים, בדיוק נתקע עם כמות גדולה של ירקות שגידל, כיוון שלימודי ההעשרה בבתי הספר הוקפאו בעקבות הקורונה. הוא החליט לחלק לשכנים את עודפי הירקות שלו וענה: "בואו לקחת".

"מאז", הוא מספר, "כשהיו לי עודפים, הייתי רושם בקבוצת הווטסאפ של הבניין: 'מי מעוניין?' ומשאיר להם ליד הדלת".

סטיב טלאור ועלי סלק. "יש פה המון ערכים גם מעבר להיבט התזונתי. זה יכול להיות סוג של תיקון" (צילום: אלבום פרטי)

יום אחד, מצא בכניסה לדירתו הפתעה: "מישהו חזר מהצפון עם שק של תפוחי עץ והשאיר לי כמה ליד הדלת. לשכן אחר יש מאפייה והוא השאיר לי עוגיות. אחד השכנים אמר לי: 'זה סבבה שאתה תורם לכולם, אבל בוא תקבל גם משהו בתמורה. בואו נעשה סחר חליפין – בלי כסף, בלי התחייבות, בלי משקל. אחד תמורת אחד'".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

וכך היה. "זה התחיל בבניין, התפתח לבניינים מסביב ולאחרונה פתחנו שוק איכרים וירטואלי ראשון ביישוב", והכל על טהרת סחר החליפין.

"סלרי, ברוקולי וחצילים, הכל צומח על מים"

לטלאור שתי מערכות הידרופוניות גדולות. אחת במרפסת ביתו בקומה החמישית ואחת במשרד בבניין סמוך. "בחורף", הוא מספר, "יש לי המון עלים ירוקים – סלרי, בצל ירוק, המון סוגים של חסות, ברוקולי וכרובית; בקיץ יש המון מלפפונים, עגבניות, חצילים וקישואים, והכל צומח על מים. עכשיו למשל, יש לי המון בזיליקום, ויש גבול לכמה רוטב לספגטי וכמה פסטו אני יכול להכין. הילדים שלי כבר לא נוגעים בזה כי אני דוחף להם בזיליקום בכל דבר. גם בצ'יפס ובשניצל.

"חשבתי שזה יכול להיות נחמד שאם אתה מגדל משהו ויש לך עודף ממנו, למשל יש לך עץ לימונים עם המון לימונים ואין לך מה לעשות עם כולם, או אם יש לך גינת ירק עם תבלינים שחצי מהם נרקבים, או שמישהו קנה בטעות יותר מדי, במקום שזה יירקב, שים לשכן ליד הדלת".

שי לשכנים. טלאור: "יש גבול לכמה רוטב לספגטי וכמה פסטו אני יכול להכין" (צילום: אלבום פרטי)

לפני כמה שבועות הקים, כאמור, את "השוק הווירטואלי" – קבוצת פייסבוק קהילתית שהחברים בה יכולים להחליף אחד עם השני את מרכולתם. "בשבוע האחרון זה עלה שלב", הוא מספר, "קיבלתי מַפרוּם, סיר מרק, ועוגיות מרוקאיות. כל יום מצטרפים עוד ועוד חברים חדשים ומציעים יותר ויותר. בדיוק עכשיו מישהי כתבה לי שהיא רוצה בצל ובתמורה היא תיתן לי קליפות הדרים מצופות".

דנית ברק-הלפרין. "המון פעמים חשבתי, למה שאני לא אדפוק לשכן בדלת ואגיד לו: 'תן לי לימונים, אני אכין לימונים כבושים ואביא לך'" (צילום: אלבום פרטי)

את קליפות ההדרים המצופות מכינה דנית ברק-הלפרין (34), אשת הייטק שעברה לצור יצחק רק לפני כמה חודשים. היא מספרת שבשיטוטיה ביישוב הבחינה שכמעט בכל חצר אנשים מגדלים עצי פרי. "המון פעמים חשבתי, למה שאני לא אדפוק לשכן בדלת ואגיד לו: 'תן לי לימונים, אני אכין לימונים כבושים ואביא לך', אבל לא היה לי אומץ. כשראיתי את הקבוצה של השוק הווירטואלי ישר קפצתי על זה".

גם מעיין מאיר (38), אם לשלושה ורנטגנאית בבית החולים שיבא, הצטרפה לקבוצה. "אני פרסמתי עכשיו בפעם הראשונה, אבל בעלי עשה החלפה כבר לפני כמה חודשים. קיבלנו בזיליקום ונתנו ליים מהעץ שלנו. יש לנו כמות מסחרית של פומליות. אתמול כבר נתתי כמה ואחליף עם עוד מישהי שאמרה לי שהיא תתן לי צ'ימיצ'ורי ביתי".

"דרך טובה להגיד שלום לשכנים"

לקבוצה יש כלל אחד: "כסף לא מעורב בזה", אומר טלאור, "רק משהו תמורת משהו. לפעמים שואלים אם אפשר לקנות. אבל אנחנו לא מתעסקים עם כסף. אם אתה רוצה, קח ותן משהו אחר. יש אנשים שלא מגדלים שום דבר, אבל יודעים לבשל נהדר. יש מישהי שלקחה את הסלרי שנתתי לה, הכינה מרק והשאירה לי כמה מנות בתמורה. הרבה פעמים אנשים לוקחים ואין להם מה לתת בתמורה, וזה בסדר גמור. אתה אף פעם לא יודע מה קורה לבן אדם ואיפה הוא נמצא בחיים. הקבוצה קמה ממקום של להיות אנושי, היום יש לי אז אני נותן. אם מחר יהיה לך, תיתן גם".

ברק-הלפרין מספרת שמשבר הקורונה גרם לה לבחון את הרגלי הצריכה שלה ושבעיניה, האפשרות להחליף מזון עם השכנים מסמלת דרך חיים בריאה יותר. "אנחנו קונים המון דברים שאנחנו לא צריכים, רודפים אחרי לקנות עוד ועוד. אני הייתי ממש מאלה שצריכות את הטלפון הכי חדש, ואז שניה אחרי זה, כשהוא כבר לא הכי חדש, רציתי לקנות עוד אחד. אותו דבר עם בגדים ועם עוד המון חפצים. נמאס לי מצורת החיים הזאת ונמאס לי מהבזבוז הזה וממה שאנחנו עושים לעולם שלנו".

קליפות הדרים מצופות שוקולד מריר שהכינה ברק-הלפרין, תמורתן קיבלה בצל ירוק טרי (צילום: אלבום פרטי)

מעבר לזה, היא מודה, "אחת הסיבות למעבר היתה שרציתי להכיר אנשים יותר מקרוב. היה לי כל כך כיף להכין לסטיב חבילה ולהוסיף פתק עם בדיחה קטנה. מעבר לאיכות של הירקות, שהיא ממש טובה, הייתה לי הזדמנות גם להכיר אותו".

"יש פה המון ערכים גם מעבר להיבט התזונתי", אומר טלאור. "במיוחד עכשיו בקורונה, עם התקשורת מרחוק והזום והמסכות, זה יכול להיות סוג של תיקון. היה לי עודף של תוצרת שרציתי לחלק, יחד עם זה שאני עולה במעלית ולא תמיד מכיר את מי שגר בקומה מעליי או מתחתיי. זו דרך טובה להגיד שלום לשכנים".

נבטים לכל דורש

מכל הגידולים שלו, לטלאור יש מקום מיוחד בלב לנבטים. הוא כל כך אוהב אותם, שאפילו גידל ערוגת גבעולים בצבעים שונים שמרכיבים את שמו. "נבט זה ירק על", הוא אומר, "הערכים התזונתיים שלו מטורפים וקצב הצמיחה שלו הוא כל שבעה עד עשרה ימים. זאת אומרת שבכל שבוע יכולות לגדול כמויות אדירות של נבטים".

נבטים בצבעים שונים. "נבט זה ירק על. הערכים התזונתיים שלו מטורפים" (צילום: אלבום פרטי)

יש לו חזון ליצור קשר עם מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ולהציע דרכן לאוכלוסיות נזקקות לאכול נבטים. "תהיה להם הזדמנות לקבל בחינם את הירק המדהים הזה, מאכל בריא שהם בכדרך כלל לא יקנו בסופר כי הוא נחשב לאוכל של עשירים".

הוא גם חולם להפוך את צור יצחק ליישוב ההידרופוני הראשון בארץ. "כשאנשים יושבים בסגר בבית, מעבר לחוסר הוודאות לגבי מה יהיה מחר, הם רוצים קרקע יציבה וביטחון. לגדל את האוכל שלך זה דבר שנותן ביטחון תזונתי. זה לא שמפסיקים לקנות בסופר, הביטוי של גידול האוכל מתבטא בנפש, אתה נהיה יותר רגוע".

הוא מתאר לפרטי פרטים תמונה של קהילה שמגדלת עבור עצמה את המזון שלה: "לכל בניין תהיה מערכת הידרופונית שמגדלת משהו ספציפי. מאוד קל לגדל רק חסות, רק מלפפונים או רק בזיליקום, כי אז אתה יודע לדייק את הצרכים של הצמח. בניין אחד מגדל מלפפונים ואחר עגבניות, הם לוקחים לעצמם מה שצריך ואת השאר הם מחליפים עם השכנים".

המערכת ההידרופונית במרפסת של טלאור. "לגדל את האוכל שלך זה דבר שנותן ביטחון תזונתי"(צילום: אלבום פרטי)

כרובית. "כשמגדלים צמחים על מים הם גדלים פי שניים ופי שלושה יותר מהר" (צילום: אלבום פרטי)

על פי חזונו, את השתילים והזרעים תספק לתושבים המועצה, "שתעודד את סחר החליפין ואולי אפילו תביא הדרכה לבניין. זה יהיה מיזם שכונתי, הילדים יהיו מעורבים בזה וקשישים שלא יכולים לצאת לגינות קהילתיות יטפלו בצמחים על גג הבניין".

היתרון הגדול של השיטה הוא שניתן לגדל את הצמחים בתוך מבנה. "אפשר לגדל המון תוצרת ביישוב עירוני כי זה לא תופס מקום וגדל לאורך הקיר", וגם שבניגוד לגידול באדמה, לה שתי עונות שתילה, חורף וקיץ, בגידולים הידרופוניים כל מחזור נמשך חודשיים או שלושה, מה שמאפשר לקבל תוצרת רבה יותר במשך השנה. "כשמגדלים צמחים על מים הם גדלים פי שניים ופי שלושה יותר מהר. יש יותר תוצרת ממה שאתה יכול לצרוך אם המערכת גדולה. זה אולי ייקח עוד קצת זמן, אבל יש אנשים טובים שמאמינים בזה ואני אופטימי".

"מערכת הידרופונית משלנו"

עד שהשינוי הגדול עליו חולם טלאור יקרה, הוא מסתפק בהישגים קטנים כמו העניין שפיתחו השכנים בשיטת הגידול ההידרופוני. "מהרגע שקנינו פה דירה עם חצר", אומרת מאיר, "רצינו שיהיו לנו צמחים. בהתחלה גידלנו ירקות בחצר. מה לא גידלנו שם. עכשיו נשארו כמה עצי פרי. יצרנו קשר עם סטיב ועוד מעט נתקין מערכת הידרופונית משלנו.

מעיין מאיר והפומליות. "יש לנו כמות מסחרית. אחליף עם מישהי שאמרה שתתן לי צ'ימיצ'ורי ביתי" (צילום: אלבום פרטי)

"וחוץ מזה", היא מוסיפה, "בעלי ואני דיברנו על זה שברגע שהקורונה תיגמר, יהיה נחמד לעשות פה יריד של החלפה, שכל אחד יביא את מה שהוא מגדל בבית. כל אחד מגדל פה משהו, ואם זה יצא לפועל זה יהיה מדהים".