לאחרונה פורסם בהרחבה כי שר הבריאות, יעקב ליצמן, פועל להגדיל את סל התרופות בחצי מיליארד ש"ח. בימים אלה מתנהלים מגעים בין ליצמן לאוצר על הגדלת התקציב מעבר ל-500 מיליון ש"ח בשנה, ואף נבדקת אפשרות של קביעת תקציב לתוספת מעבר לשלוש השנים הבאות.

ליצמן מנסה לעשות צעדים ראשונים לקראת סגירת הפער הקיים בתוספת התקציב לסל התרופות, אשר שחק את התקציב ולא אפשר את הרחבת הסל: הקפאת התקציב והתייקרות התרופות לסרטן.

המדינה צריכה ליצור אופטימיזציה של המשאבים הקיימים בקהילה הרפואית. כשאין אפשרות לסבסד תרופות מצילות חיי אדם, הפתרון הוא למנוע ככל האפשר מצבים האלה.

בין אם יצליח ליצמן לאשר את התקציב הנוסף ובין אם לא, תוספת של כחצי מיליארד ש"ח אמורה לתת מענה לתרופות הנמצאות בתעדוף הסופי בלבד, כיוון שכלכלנים בכירים מעריכים כי בסל התרופות ישנו מחסור חמור של כ-4 מיליארד ש"ח.

על פי המסמכים הפנימיים של ועדת סל התרופות, בשנה האחרונה לא זכו 350 אלף חולים לסבסוד תרופות חיוניות ביותר: מתוך 122 תרופות שהוגדרו על ידי הוועדה חיוניות ביותר שהיו מיועדות לכ-460,000 חולים בעלות של למעלה ממיליארד ש"ח, נכללו בסופו של דבר רק 67 תרופות לכ-110,000 חולים בלבד בעלות של 300 מיליון ש"ח.

תקציב מצומצם לשירותי הבריאות ולתרופות, הוא בעל השפעה ישירה על הזמינות של הטיפול בחולים, וכתוצאה מכך גם על איכות החיים של אלפי אנשים במדינה מדי שנה.

האוכלוסייה הגדלה בארץ, יוצרת ביקוש הולך וגובר לצריכה של שירותים רפואיים ויוצרת מצבים מעוררי חמלה שבהם אנשים מתחננים בפני הוועדה להכליל את התרופה היקרה אשר תציל אותם, בסל התרופות.

מטרת הממשלה, בסופו של דבר, היא להציל כמה שיותר חיי אדם, אולם אילוצים כאלה ואחרים, אינה נותנים לה אפשרות להגדיל את תקציב סל התרופות במידה הרצויה.

ואם כך, מה בכל זאת אפשר לעשות? המדינה צריכה ליצור אופטימיזציה של המשאבים הקיימים בקהילה הרפואית. כשאין אפשרות לסבסד תרופות מצילות חיי אדם, הפתרון הוא למנוע ככל האפשר את המצבים האלה.

אחת האפשרויות העומדת על הפרק היא לפנות למדען הראשי ולבקשו להפנות תקציבי פיתוח ותמיכה לחברות המפתחות טכנולוגיות לאבחון רפואי מקדים: כמו למשל, מערכות טכנולוגיות המסייעות לרופא לזהות דימומים קלים במוח שלא היו מתגלים קודם בסריקות הסיטי, אשר יכולות לסייע במניעה ובטיפול מוקדם של שבץ, או חיישן שמותקן מתחת למיטה ומספק מידע בנוגע לנשימות ולקצב הלב של המטופל, המסייע ללמוד את דפוסי המדדים ולגלות שינויים וכך להציל חיים במקרי הידרדרות.

השקעות מעין אלה בטכנולוגיות ביוטק לאבחון מוקדם, יעצרו מצבים בהם טעויות אבחון יקרות ימנעו מחולים מלקבל טיפול רופא או תרופות מצילות חיים.

חברות כאלה, המפתחות מערכות טכנולוגיות תומכות החלטה קלינית, תסייענה להפחית את עלויות הטיפול העתידיות. השקעה כזו בפיתוח טכנולוגיות ביוטק עתידיות, היא השקעה ארוכת טווח: עולם הביוטק דורש מחקרים רבים, ניסויים ואישורים מטעם רשויות הבריאות בארץ ובעולם לפני שיהיה אפשר להכתיר את המוצר או הרעיון כהצלחה. ולכן יש להתחיל בכך כבר עכשיו: השקעות מעין אלה בטכנולוגיות ביוטק לאבחון מוקדם, תעצורנה מצבים שבהם טעויות אבחון יקרות תמנענה מחולים מלקבל טיפול רופא או תרופות מצילות חיים. חברות הביוטק הפועלות בשוק הפרטי, יכולות, למרות אילוצי הזמן, להגיע לפתרונות מהירים יותר מהתהליכים המורכבים של אישורי התקציב לסל התרופות, והשילוב בין שני נתיבי השקעה אלה, השקעה בביוטק והגדלת תקציב סל התרופות, הוא הפתרון ההוליסטי אשר יכול להביא להרחבה משמעותית של הפתרונות הרפואיים עבור החולים בישראל.

מייקל רוזנברג הוא סמנכ"ל ושותף בחברת MedyMatch, סטארטאפ לזיהוי מוקדם של אבנורמליות בבדיקותCT  למניעת שבץ מוחי.