ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים את תשובתו לכתב האישום נגדו, בו כפר בעברות קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים המיוחסות לו. פרקליטיו של נתניהו טענו כי "כתב האישום, בחלקים עיקריים שבו, מתיימר באורח ראשוני – ובדיעבד – להפליל התנהגויות שלא היה ואין בינן ובין הדין הפלילי דבר".

סנגורי ראש הממשלה, בעז בן צור ועמית חדד, הגישו בקשה מעודכנת לביטול כתב האישום. לטענתם, החקירות נגד ראש הממשלה נפתחו ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כפי שנדרש בחוק.

על פי עורכי הדין, מהמסמכים שהועברו להם על ידי הפרקליטות עולה כי האישור הראשון שנתן היועץ המשפטי לחקירה בתיק 1000 התקבל ב-1 בספטמבר 2016, חודשים אחרי שנגבתה עדות מהעיתונאי בן כספית, בנוגע לטענה כי גורמים שונים נתנו מתנות לבני הזוג נתניהו.

עוד טענו כי על פי המסמכים היועץ אישר, בשלב הראשון, לחקור חשדות הנוגעים לקבלת מתנות מהמיליונר ג'יימס פאקר, ולא את מה שקשור לאיש העסקים ארנון מילצ'ן, שהפכו בסוף לכתב האישום בתיק 1000. לפי הבקשה, המסמך הראשון שעוסק בחשדות שלימים יהפכו לתיק 1000, הוא האישור לחקור את ראש הממשלה עצמו, שמוזכר במייל מ-15 בדצמבר 2016.

על תיק 4000, טענו עורכי דינו של ראש הממשלה כי היא מדובר "באישום שלא הוכר במשפט הישראלי", וכי הוא לא עבר כל עבירה פלילית. הסנגורים ביקשו למחוק מן הנספח לכתב האישום את מרבית הדוגמאות לסיקור האוהד שניתן לכאורה לנתניהו, שכן לדבריהם הוא לא נשאל עליהן בחקירה.

לפי תשובת ראש הממשלה, נתניהו נחקר רק על 15 פרסומים שלכאורה היו חלק מעסקת השוחד בתיק. "ראש הממשלה לא נחקר בעניין למעלה מ- 90% מנספח א' לכתב האישום. הימנעותה של הרשות החוקרת מלעשות כן, מהווה פגם יסודי בזכותו של ראש הממשלה כנאשם להליך הוגן", טענו עורכי דינו.

מוקדם יותר הגישו גם סנגוריהם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים במתן שוחד לראש הממשלה, את תשובתם לכתב האישום. בני הזוג הודיעו לבית המשפט כי הם כופרים במיוחס להם וכי ההיענות לבקשות נתניהו באתר וואלה לא הייתה חלק מעסקת שוחד, כי אם מטעמים אידיאולוגיים.

מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, מסר גם הוא את תשובתו לכתב האישום בתיק 2000. עורכי דינו טענו כי מוזס "דוחה מכל וכל את הטענה כי הציע והבטיח שוחד לנתניהו". על פי כתב התשובה, השיחות שהוקלטו בין מוזס לראש הממשלה, עליהן מבוסס כתב האישום בעניינו, הם "חלק משיח נהוג, לגיטימי ומקובל בין פוליטיקאים וגורמים ציבוריים לבין אנשי תקשורת".