אליעזר בלו, בן 59, נבחר היום (שני) לראשות איגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות. בלו כיהן בחמש השנים האחרונות כממלא מקום יו"ר הארגון היוצא, הרצל יאקה.

"אני מקווה שבחודשים הקרובים נזכה לקדם את ההסכם הענפי לענף ההסעדה המוסדית, שעתיד להוות בשורה גדולה לכ-7,000 עובדים בשלב הראשון, וכ-12 אלף עובדים כשיורחב בצו הרחבה" אומר בלו לדבר. לדבריו המשא ומתן על ההסכם התקדם מאוד, אך נבלם בשל משבר הקורונה. בעתיד הוא מקווה שיתאפשר לאיגוד להוביל גם הסכם ענפי לענף המזון בכללו.

בלו, שכיהן כמזכיר ארצי באיגוד מאז שנת 2006 וכממלא מקום יו"ר האיגוד מאז שנת 2015, הודה ליו"ר היוצא הרצל יאקה על שנים ארוכות של עבודה משותפת בהן הוביל את האיגוד להישגים משמעותיים. עוד הודה לוועדי העובדים שבחרו בו לתפקיד וליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד על התמיכה והאמון.

איגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות מונה כ-28 אלף חברים וחברות, העובדים במאות מפעלים גדולים וקטנים הפרושים בכל רחבי הארץ מצפונה ועד דרומה. "האיגוד שלנו פורה מאוד מבחינת הסכמים קיבוציים, ומוביל הסכמים פורצי דרך בתחומי השכר והתנאים הפנסיוניים", מספר בלו, ומוסיף כי במסגרת האיגוד פועלת גם עמותה לקידום מקצועי הדואגת לרווחת עובדי הענף.

לדבריו, האיגוד פועל, גם במהלך משבר הקורונה, בשיתוף פעולה פורה עם האגף להתאגדות עובדים, על לארגן מקומות עבודה נוספים. "בשבועות הקרובים אנחנו צפויים לחתום על הסכמים קיבוציים ראשונים בשלושה מפעלים: בשטראוס שדרות, מפעל גלעם בקיבוץ מענית, ובגלידות פלדמן", הוא אומר.

בשנים האחרונות התמודד האיגוד עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיו: פיטוריהם של כ-2,000 עובדים בחברת התרופות טבע. "יצאנו למאבק חסר תקדים, עם הפגנה של 5,000 עובדים מול משרד ראש הממשלה ושביתת הזדהות כללית של חצי יום, שאני לא זוכר כדוגמתה", אומר בלו, "עובדי המגזר הציבורי ששבתו בתמיכה בעובדי מפעל פרטי. אבל בסופו של דבר, נסגרו חמישה מפעלים".

"דאגנו שאנשים לא ייזרקו הביתה בלי פיצויים", הוא מוסיף, "היו 6-4 משאים ומתנים שליוויתי במקביל ברמה היום יומית, ולעיתים השתתפתי בישיבות של שני משאים ומתנים באותו היום.

לדבריו, "זה היה משא ומתן אינטנסיבי מאוד, ובסופו של דבר ההנהלה הייתה הוגנת. אני מקווה שבזאת זה נגמר ושהחברה באמת נמצאת היום בתהליך התאוששות".

על פי בלו, גם בימים אלה מתמודד האיגוד עם לא מעט מפעלים ישראליים שנרכשים על ידי חברות גלובליות. "אנחנו נושאים ונותנים על הסכמי רכישה שיגנו על זכויות העובדים בתהליך הזה", הוא מסביר.

על אף שהענף הוגדר חיוני בתקופת משבר הקורונה, בחלק מהמפעלים וחברות ההסעדה, בייחוד אלו המייצרות לשוק המוסדי ולענף המלונאות, התמודד האיגוד עם הוצאה של עובדים רבים לחל"ת.

את דרכו בהסתדרות התחיל בלו בימיו כנער עובד במוסך בהרצליה. "הייתי אז בן 15, עבדנו אז קבוצת נערים במוסך", הוא מספר, "לא היו תוספות, לא היו תנאים. החלטנו לעשות שביתה, ושבתנו שלושה ימים. כשהסתיימה השביתה, הוזמנתי לשיחה אצל מזכ"ל ההסתדרות דאז, ירוחם משל, שאמר למזכיר החטיבה המקצועית 'קח אותו ותטפח אותו'".

יחד עם חברים מסניף הרצליה של החטיבה המקצועית בתנועה הצטרף לגרעין נח"ל לקיבוץ ניר עוז שבחבל אשכול. ב-1984 כשעזב את הקיבוץ, חזר לעבודה בתנועה כמדריך ורכז בהרצליה, ובהמשך כיהן כרכז מחוז תל אביב והשרון באגף לאיגוד מקצועי של הנוער העובד, תפקיד בו ליווה אלפי בני נוער במיצוי זכויותיהם מול מעסיקים ובמאבק על תנאי עבודתם.

"העבודה בהסתדרות היא ממש הגשמה של הערכים של התנועה. הנוער העובד היה עבודה החממה הכי טובה לתפקיד מזכיר האיגוד המקצועי", מסכם בלו.