שר האוצר כחלון, צוטט במספר אמירות שיש בהן כדי להדיר שינה מעינינו. מר כחלון הסביר שאין מחסור בדירות אלא שנוצרת כאן בועת נדל"ן שעתידה להתפוצץ. בין יתר האחראים לניפוח הבועה, ציין השר את הבנקים. ואכן, בראש בעלי האינטרסים ניצב הבנק, שהוא "צוואר הבקבוק" דרכו עוברות כל המשכנתאות. לבנקים קשה לעמוד בפיתוי, עובדה היוצרת אצלם תמריץ למתן משכנתאות, יצירת ביקוש, וכמובן שהתוצאה המתבקשת היא ניפוח לא הגיוני של המחירים.
ביום שבו תתפוצץ הבועה, יאבדו המונים את בתיהם ואנשי עסקים שהיו רגילים לרווח קל, יישארו חסרי כול. כאן בחר שר האוצר להזהיר – 'בועת הנדל"ן תתפוצץ, אנשים יקפצו מהגגות".
בשלב הזה, כפי שההיסטוריה מלמדת, תעמוד המדינה לטובת הבנקים, שהרי המודל העסקי של הבנקים הוא יצירת החוב שלנו, ממנו הם מפיקים את הרווח העצום. הפחד מקריסתו של בנק גדול יוצר מצב הזוי שבו הציבור, בנקודת הזמן שבה הוא חנוק כלכלית, יתמוך כספית בבנקים בניצוחן של מערכות הרגולציה, מבלי שתהיה לו יכולת להתנגד.
כך הגענו למצב שבו אפשר להפחיד אותנו בכל הקשור לנפילתו של בנק בידיעה ברורה של השולטים עלינו, שחלק מאיתנו יגדילו לעשות ואף יהפכו את ההסבר – למה הבנקים צודקים ועד כמה מסוכן שייפול בנק – למקצוע שהרווח בצידו יפה מאוד.
אנו חיים עם הידיעה שהטמיעו בנו במשך שנים, שקריסתו של בנק היא בבחינת ייהרג ובל יעבור היות ומשמעותה היא קריסת הכלכלה כולה.
ובכן, בואו ונבין מה המשמעות של קריסת בנק והאם הבנק הוא באמת הבסיס הכלכלי או יותר מכך, תנאי להצלחתה של הכלכלה, או שמא אנו משמשים כאידיוטים שכל תפקידנו הוא לתחזק את רווחיהם של הבנקים…
כאן מתבקשת השאלה: עד כמה מפחידה נפילתו של בנק גדול?
והתשובה: לא מפחידה, שייפול!!!
אני משוכנע שציפיתם לתיאורים, כגון אסון כלכלי, משבר כלכלי, פגיעה בכספם של לקוחות הבנק ועוד תיאורים מפחידים מן הסוג הזה. עבורנו הציבור שאינו בקיא בחומר, נשמעים התיאורים הגיוניים ואף מובנים מאליהם. כך גם עבור חלק נכבד מאלו שלמדו כלכלה או כל תואר אחר המשלב בתכניו לימודי כלכלה.
זהו תוצר של עבודה טובה וראויה לציון שהתבצעה על ידי הבנקאים השולטים בעולם מאז שנת 1899 לערך. אותו כינוס שבו החליטו הבנקאים על הדרך שבה עליהם לפעול כדי להשתלט על רכוש העולם, ובמקביל ולטובת המטרה, ביצעו לכאורה השתלטות על המידע ועל הידע באמצעות שליטה קפדנית בתוכנם של לימודי הכלכלה. נוסיף גם את הצבתם של הפרשנים בכל מדיה אפשרית והרי התוצאה: ברור לנו שלבנק אסור ליפול שהרי כך לימדו אותנו, כך הסבירו לנו הכלכלנים ואיתם הפרשנים.
הרי הכסף שמוחזק בידי העסקים, הציבור, המדינה והטייקונים, הוקלד במחשב, כלומר הוא בעצם כסף וירטואלי, וככל נתון שהוקלד, כך גם כספינו מצוי בשרתי הבנק. כל שצריך לעשות עם נפילתו של אחד הבנקים הגדולים, הוא לתת לציבור הלקוחות לבחור בנק חדש, להיכנס לשרת ולהעביר את כל נתוני הלקוח לבנק החדש.
בעודי כותב שורות אלו, איני יכול שלא לספר לכם הקוראים, על ניסוי שנעשה בחבורת קופי שימפנזה. בעזרת הקופים הנחמדים, נראה לי שאצליח להמחיש איך הגענו למצב ההזוי שבו אנו מאמינים לאותה תפיסה שהטמיעו הבנקים בחשיבתו של העולם כולו.
לפני מספר שנים, לטובת ניסוי מעניין, סגרו חמישה קופי שימפנזה בכלוב ובמרכזו העמידו סולם גבוה ובראשו תלו אשכול בננות. אך טבעי שירצו הקופים בננה. ראשון הקופים מיהר לטפס על הסולם לכיוון הבננות, אלא שאז הופעלו עליו וגם על שאר הקופים זרנוקי מים קפואים. מספר דקות לאחר מכן, קוף אחר החל לטפס לכיוון הבננות ובהגיעו למרכז הגובה הופעל שוב זרנוק המים. כך קרה עוד מספר פעמים עד שבכל פעם שניסה אחד הקופים לטפס לכיוון הבננות, מיד משכו אותו חזרה אליהם שותפיו לכלוב, וזאת כדי למנוע את הסבל שגרם להם זרנוק המים הקרים.
בשלב הבא בניסוי, הוצא קוף ובמקומו הוכנס קוף חדש. ברור שהקוף החדש ניסה מיד לטפס לכיוון הבננות, אלא שהקופים האחרים לא אפשרו לו. את הזרנוק שהם הרגישו וממנו פחדו כל כך הוא לא הכיר ולא הרגיש. כך, בימים שאחרי, הוחלפו כל הקופים ובכל פעם שנכנס קוף חדש וניסה לטפס לכיוון הבננות, הוא נמשך באלימות חזרה לכלוב מבלי להבין למה ומבלי שהופעל הזרנוק. וראו זה פלא, לאחר שהוחלפו כל הקופים בכלוב, אף אחד מהם אפילו לא חשב לטפס לכיוון הבננות, וזאת במצב שבו לכל הקופים בכלוב אין ולא היה מושג על הזרנוק הנוראי ועל המים הקרים.
הפחד מקריסתו של בנק גדול יוצר מצב הזוי שבו הציבור, בנקודת הזמן שבה הוא חנוק כלכלית, יתמוך כספית בבנקים בניצוחן של מערכות הרגולציה, מבלי שתהיה לו יכולת להתנגד.
כך הגענו למצב שבו אפשר להפחיד אותנו בכל הקשור לנפילתו של בנק בידיעה ברורה של השולטים עלינו, שחלק מאיתנו יגדילו לעשות ואף יהפכו את ההסבר – למה הבנקים צודקים ועד כמה מסוכן שייפול בנק – למקצוע שהרווח בצידו יפה מאוד. ברור שאם ידעו הקופים לדבר, היינו פוגשים קופים פרשנים המסבירים לשאר הקופים למה אסור לטפס לכיוון הבננות. כמובן שבין ההסבר למציאות הפשוטה עד כאב, לא היה קשר, נהפוך הוא, הקופים היו מקבלים הסבר שרק מעטים היו מבינים ואחרים היו נרשמים לקורסים יקרים וארוכים כדי ללמוד מדוע לא לטפס לכיוון הבננות… וברשותכם אזכיר שוב, בסך הכול מדובר בזרנוק מים קרים…
ראוי לציין שבאזורים רבים בעולם, הובנה, הורגשה וחשוב מכך, הופנמה סכנת הבנקים הגדולים. המדינות באזורים אלו, החלו לבצע תכנית שכל כולה לטובת הציבור ועיקרה – הוספת בנקים מתחרים, כאשר הדגש הוא על יותר בנקים קטנים, פחות מפלצתיים וכך גם התלות בהם היא בממדים הגיוניים.
אצלנו, ישנם בנקים גדולים מובילים שהפחד מנפילתם גורם לכלכלה כולה להתגייס לשמירה על המפלצות הבנקאיות הללו, והתוצאה הברורה שכולנו חווים היא רמיסת האינטרס הכלכלי הציבורי.
בואו ונבין מה יקרה אם בנק ייפול. כפי שציינתי בתחילתו של המאמר, הבנקים והבנקאים רוצים בעיקר להפחיד אותנו והם עושים זאת על ידי תיאורים מפחידים למה שיקרה במידה שיקרוס הבנק: אסון כלכלי, משבר כלכלי, פגיעה בכספם של לקוחות הבנק ועוד. ההסבר המפורט יותר לפגיעה כלכלית ולשאר האסונות המתוארים הוא שבנק גדול מחזיק מספר רב של לקוחות, לצידם כמות גדולה של עסקים וכמובן עסקאות ענק שבוצעו על ידי טייקונים העומדים בראש הפירמידות אליהן אנו קשורים כמעט בחבל הטבור כצרכנים שבויים. וזאת, בלי להזכיר כלל את המדינה עצמה ואת התלות הלא הגיונית שלה בהלוואות ענק שהיא לוקחת מהבנקים. תסכימו איתי שעכשיו הכול נשמע הרבה יותר מפחיד עד כדי כך שלטובת המדינה, עסקיה ואנשיה, נהיה מוכנים לשכב על הרימון ובלבד שהבנק לא יתפוצץ.
והאמת פשוטה בדיוק כמו אשכול הבננות אליו הקופים רוצים להגיע באופן טבעי.
הרי הכסף שמוחזק בידי העסקים, הציבור, המדינה והטייקונים, הוקלד במחשב, כלומר הוא בעצם כסף וירטואלי, וככל נתון שהוקלד, כך גם כספינו מצוי בשרתי הבנק. כל שצריך לעשות עם נפילתו של אחד הבנקים הגדולים, הוא לתת לציבור הלקוחות לבחור בנק חדש, להיכנס לשרת ולהעביר את כל נתוני הלקוח לבנק החדש.
וואו, כמה פשוט עד כדי לא הגיוני. רגע ומה עם הכלכלה, המינופים…? ואני שואל אתכם, באמת מה עם כל אלו? התשובה פשוטה כל כך. הם ימשיכו בבנק אחר. זה כמעט כמו להעביר את אנשי הקשר באנדרואיד מהטלפון הישן לטלפון החדש. מי ששמר את הפרטים של אנשי הקשר (שהרי בשרתי הבנקים מצויים כל הפרטים שלנו), יקבל אותם כמו שהם בטלפון החדש – קרי, בבנק החדש.
זוכרים את זרנוק המים הקרים שהופעל על הקופים? בואו לא ניתן להם למלא את ראשינו בסיפורים מורכבים, כאשר המציאות כל כך פשוטה ומחייבת תחרות בין יותר בנקים. חשוב שלא יהיו בנקים גדולים, שהרי אין להם כל תרומה לכלכלה ולציבור. כל מהותם היא ליצור את הפחד מנפילתם, הפחד שמייצר את חגורות המגן סביבם ואת הרווחים הלא פרופורציונאליים, שני אלו, המגן והרווח הם מכספינו שלנו.
