איכות החיים של הערבים בישראל נמוכה מזו של היהודים כמעט בכל המדדים, כך עולה ממדדי איכות החיים בישראל לשנת 2019, שפירסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ב-50 מתוך 62 קריטריונים שנמדדו, הערבים סבלו ב-2019 מאיכות חיים ירודה מזו של היהודים.
בתחום איכות התעסוקה, מצב היהודים טוב יותר בכל שמונת המדדים. הפערים גדלים לאורך השנים בתחום האבטלה הממושכת והתעסוקה החלקית.
עוד נמצא כי הביטחון האישי של היהודים טוב יותר, אך הערבים דיווחו פחות על התנהגות אלימה בכביש.
בתחום הבריאות, מצבם של היהודים טוב יותר במדדי תוחלת החיים ותמותת התינוקות. המצב דומה בעודף משקל בגיל ההתבגרות ובתחושת הדיכאון. למרות ממצאים אלה, האמון של הערבים במערכת הבריאות גבוה יותר. לפי ממצא יוצא דופן נוסף, מחלת הסרטן נפוצה יותר בקרב היהודים.
בנוגע לדיור ותשתיות, מצבם של היהודים טוב יותר במרבית המדדים, בהם שביעות רצון מהדירה, מאזור המגורים, מהתחבורה הציבורית, מצפיפות דיור, ממשך ההגעה לעבודה ומשיעור ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה.
גם החינוך וההשכלה הוא תחום שבו איכות חייהם של היהודים גבוהה יותר בכל המדדים, מלבד מדד שיעורי למידה בגיל 17-15, בו קיים שוויון בין שתי הקבוצות.
מדדים אחדים מצאו יתרון לערבים על פני היהודים. הערבים מעידים של תחושת ביטחון גדולה יותר בסביבה מקוונת. גם במדד שביעות רצון מהאיזון בין עבודה לתחומי חיים אחרים מצבם של הערבים טוב יותר.
בתחומי מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית רמת חיים חומרית מצבם של היהודים טוב יותר ממצבם של הערבים. 26.9% מהיהודים עוסקים בפעילות התנדבותית לעומת 7.1% מהערבים, 50.8% מהיהודים משתמשים בשירותי ממשל מקוונים לעומת 28% מהערבים, ול-83.8% מהיהודים יש נגישות למחשב, לעומת 60.8% מהערבים.
כל הנתונים נאספו כאמור ב-2019, לפני פרוץ הקורונה, אך פערים אלה קיבלו משנה תוקף מאז פרוץ המגפה.
