דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

ארכיאולוגיה / חוקרים פענחו את השימוש ב״כלי הקיצוץ״ של האדם הקדמון: שימש את האנושות 2 מיליון שנים

האבנים המחודדות שנקראות ״כלי קיצוץ״ נמצאו בכמויות גדולות באתרים רבים, אבל עד כה לא היה ברור מה בדיוק עשו בהן

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים. (צילום: פרופ' רן ברקאי)
כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים. (צילום: פרופ' רן ברקאי)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

בעזרת אבן מחודדת שנקראת "כלי קיצוץ" ניפץ האדם הקדמון עצמות בעלי חיים כמו פרות ויחמורים על מנת להגיע למח העצם המזין שלהם, כך הצליחו לפענח צוות חוקרים באמצעות שיטות מחקר מתקדמות. כלי זה יכול להיראות פרימיטיבי, אבל הוא שימש את בני האדם למעלה מ-2 מיליון שנים.

הכלי נמצא באתרים פרהיסטוריים בכל רחבי העולם הישן, אך עד כה לא היה ברור למה שימש. צוות החוקרים שהצליח להתחקות אחר תפקידו של הכלי מסביר: "מדובר בפעולה שדורשת מיומנות גבוהה ודיוק רב שכן רק בקיעה מדויקת של העצם לשניים מונעת ריסוק ופגיעה במח העצם".

פרופ' רן ברקאי מסתת העתק של כלי קיצוץ וחיתוך לצורך בדיקת יעילותו בניפוץ עצמות לצורך הפקת מח עצם. (צילום: פרופ' רן ברקאי)
פרופ' רן ברקאי מסתת העתק של כלי קיצוץ וחיתוך לצורך בדיקת יעילותו בניפוץ עצמות לצורך הפקת מח עצם. (צילום: פרופ' רן ברקאי)

החוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב עבדו על כלי צור שנמצאו באתר הפרהיסטורי ברבדים, דרומית מזרחית לגדרה. בעזרת טכנולוגיות מחקר מתקדמות בחנו החוקרים את סימני השימוש שנותרו על 53 כלי קיצוץ, וכן שיירים אורגניים שנותרו על חלקם, ובנוסף ייצרו כלים דומים בשיטות של ארכיאולוגיה ניסויית.

מסקנת המחקר היא שכלים מסוג זה, שנמצאו באתרים רבים באפריקה, באירופה ובאסיה, שימשו את האדם הפרהיסטורי באתר רבדים לניפוץ מדויק של עצמות של בעלי חיים, כמו יחמורים, צבאים וייתכן שגם פרות ובקר בגודל בינוני, במטרה להפיק מהן את מח העצם – חומר בעל ערך קלורי גבוה, מהמזינים ביותר בגוף החיה.

המחקר בוצע על ידי ד"ר פלביה ונדיטי, פרופ' רן ברקאי וד"ר אביעד אגם מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת רומא. המאמר פורסם בינואר 2021 בכתב העת PLOS ONE.

כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים. (צילום: פרופ' רן ברקאי)
כלי קיצוץ וחיתוך מהאתר האשלי המאוחר ברבדים. (צילום: פרופ' רן ברקאי)

פרופ' רן ברקאי: "כבר שנים רבות אנו חוקרים כלי אבן מאתרים פרהיסטוריים בישראל, על מנת לברר למה הם שימשו את בני האדם הקדומים. אחד המקורות החשובים שלנו הוא אתר רבדים – אתר תחת כיפת השמים (בניגוד למערה) מהתקופה שבין חצי מיליון ל-300,000 שנה לפני זמננו, עשיר בממצאים שהשתמרו בצורה יוצאת דופן. במהלך הזמן גילינו שאתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים,  בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים."

החוקרים מוסיפים כי בני האדם שפעלו באתר רבדים פיתחו ארגז כלי אבן מגוון ואפקטיבי, שהכיל מבחר כלים לשימושים שונים – ממש כמו זה המשמש בעלי מקצוע היום. במהלך הזמן הצליחו החוקרים לפענח את ייעודם של חלק מכלי האבן שנמצאו באתר, וכעת הגיע תורם של 'כלי הקיצוץ' – חלוקי צור מסיביים, בעלי קצה אחד מעובד, חד ומסיבי מאוד. פרופ' ברקאי: "כלי הקיצוץ הומצאו באפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה, ונדדו עם האדם לכל מקום אליו הגיע בשני מיליון השנים הבאות. הם נמצאו בכמויות גדולות כמעט בכל האתרים הפרהיסטוריים בעולם הישן – באפריקה, באירופה, במזרח התיכון ואפילו בסין – עדות לחשיבותם הרבה. אך עד כה טרם בוצעו בדיקות מעבדה מסודרות כדי לברר למה שימשו."

החוקרים ניתחו מדגם של 53 כלי קיצוץ מאתר רבדים באמצעות בדיקות של סימני שימוש ושרידים אורגאניים. לצורך כך הם עבדו בשיתוף עם חוקרות מאוניברסיטת רומא המתמחות בבדיקות אלה. על כלי הקיצוץ התגלו שריטות וסימני שימוש רבים, ועל חלקם נמצאו גם שרידים של עצמות בעלי חיים, שהשתמרו כמעט חצי מיליון שנה. בעקבות הממצאים בוצעה גם בדיקה של ארכיאולוגיה ניסויית: החוקרים אספו חלוקי צור מאזור רבדים, ייצרו בעצמם העתקים של כלי קיצוץ, והשתמשו בהם לביקוע עצמות של בעלי חיים מתים בגודל בינוניים. השוואת סימני השימוש והשיירים האורגאניים על הכלים שיוצרו בניסוי, לאלה שעל כלי הקיצוץ הפרהיסטוריים, חיזקה מאוד את מסקנות המחקר.

ד"ר פלביה ונדיטי והמיקרוסקופ בו בוצעו האנליזות. (צילום: ד"ר פלביה ונדיטי)
ד"ר פלביה ונדיטי והמיקרוסקופ בו בוצעו האנליזות. (צילום: ד"ר פלביה ונדיטי)

פרופ' ברקאי: "בני האדם הקדומים ביקעו עצמות בעלי חיים בעיקר כדי להפיק מהן את מח העצם. מדובר בפעולה שדורשת מיומנות גבוהה ודיוק רב שכן רק בקיעה מדויקת של העצם לשניים מונעת ריסוק ופגיעה במח העצם. טיפוס הכלים שבדקנו במחקר זה, כלי הקיצוץ, היה ככל הנראה מוצלח במיוחד, נוח לייצור ואפקטיבי, ושימש בעיקר למטרה חיונית זו. זו הסיבה לתפוצתו הנרחבת, ולעובדה שהיה בשימוש זמן ממושך כל כך. המחקר הנוכחי הרחיב את ההבנה שלנו בנוגע לארגז הכלים של בני האדם הקדומים, ומהווה נקודת ציון נוספת בפיענוח אורחות חייהם ובהתחקות אחר התפשטות האדם והאבולוציה האנושית."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!