כ-400 עובדים בבתי החולים הציבוריים מפגינים היום (חמישי) מול משרד ראש הממשלה בירושלים בדרישה לפתרון המצוקה התקציבית שלהם. לדברי מנהלי בתי החולים, המשא ומתן עם משרד האוצר תקוע בימים האחרונים, בעוד בתי החולים לא יוכלו לשלם את משכורות העובדים ואת התשלומים הנדרשים לספקים.

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בהפגנה: "עצוב שאנחנו נאלצים להמשיך להפגין נגד מדיניות ממשלה שלא מאפשרת לנו להמשיך לטפל בחולים. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו להמשיך לטפל בחולים במוקדי הקורונה המרכזיים. אל תסתכלו עלינו מהחלונות כשאנחנו מוחים. אנחנו רואים בעיניים כלות איך הציוד שלנו הולך ואוזל, והמשמעות שיש לכך בטיפול בחולים".

כוכי רחמים, מהצוות הרפואי בבית החולים שערי צדק, אמרה ל'דבר': "הצוותים עובדים יומם ולילה, נותנים את הנשמה וביבי לא רואה את זה. מחלוקות הקורונה שלנו מלאות עד אפס מקום, הצוותים קורסים אבל ממשיכים לתת מעצמם ואנחנו גם לא נפסיק, אבל זו תחושה של הפקרות".

"המשבר חידד מצוקות של עשרות שנים"

היקף הגרעונות של שבעת בתי החולים – הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים בנצרת – עומד על מאות מיליוני שקלים. ברביעי השבוע החלו בתי החולים לצמצם פעילות אלקטיבית. במשרד האוצר כינו את דרישות בתי החולים להשוואת תקציביהם "בלתי סבירות" והוסיפו כי לא ניתן לערוך שינויי עומק בתקופת בחירות וממשלת מעבר.

בבתי החולים מדגישים כי המצוקה הכלכלית שלהם החריפה עקב הקורונה, אך נובעת מחוסר שוויון מובנה באופן התקצוב שלהם לעומת בתי החולים הממשלתיים ואלו שבבעלות קופות החולים. בניגוד לבתי החולים האחרים, בתי החולים הציבוריים מקבלים כיסוי נמוך יותר עבור שירותים שהם מעניקים וכלולים בסל הבריאות, מה שמגדיל באופן מובנה את הגרעון שלהם.

"משבר הקורונה חידד מצוקות של עשרות שנים, והוא יישכח כשמאבק הקורונה יתחיל להסתיים", אמר ל'דבר' ד"ר ספי מנדלוביץ, סמנכ"ל רפואה בשערי צדק, "האופן שבו בתי החולים הציבוריים מתוקצבים על ידי המדינה שם אותם בסיטואציה בלתי אפשרית. זה מנגנון תקצוב בחסר, שהדרך היחידה להתגבר עליו היא הגברת התקצוב מהמדינה".

מנדלוביץ מדגיש את המחירים: "בשביל לא לקרוס כלכלית אתה מעסיק פחות רופאים ואחיות, ורוכש פחות ציוד. "אם תהיה לנו מחלקת קורונה חדשה, לא ישפו אותנו."

לדבריו, גם בבתי החולים האחרים שותפים לדרישתם לשוויון בתקצוב. "לכל בתי החולים יש מצוקות, אבל יש סולידריות מלאה. הטענה הצודקת היא לא 'למה נותנים לממשלתיים יותר', אלא שהתקצוב צריך להיות שוויוני".

כוכי רחמים, אחות בבית החולים שערי צדק, אמרה ל'דבר': "הצוותים עובדים יומם ולילה, נותנים את הנשמה וביבי לא רואה את זה. מחלוקות הקורונה שלנו מלאות עד אפס מקום, הצוותים קורסים אבל ממשיכים לתת מעצמם ואנחנו גם לא נפסיק, אבל זו תחושה של הפקרות".

שר הבריאות תומך, אך תלוי באוצר

שר הבריאות יולי אדלשטיין ביקר אתמול במאהל המחאה והביע תמיכה במאבק בתי החולים הציבוריים. לדבריו, מתקיים שיח בין משרד הבריאות למשרד האוצר שיכול להביא לפתרון המצוקות. "מבחינתי אין הבדל בין בתי חולים ציבוריים, ממשלתיים או של קופות החולים – צריך לטפל בכולם", אמר אדלשטיין, "אמרתי בתחילת תפקידי במשרד הבריאות שאני מניח שאם נשאל מאושפזים אם הגיעו לבית חולים ציבורי, ממשלתי או של קופת חולים, רובם לא יידעו את התשובה. אנחנו אותה מערכת."

אדלשטיין אמר כי יחתור לפתרון עומק של הבעיה: "״המאבק שלכם צודק וכולנו מזדהים איתו. אנחנו מבינים שאתם לא רוצה לפתור אותו בפלסטר, גם אם זה יהיה הפלסטר הכי טוב. אני אפעל בממשלה על מנת להגיע לפתרון הטוב ביותר״. לדבריו, "לא פשוט לי. לא בגלל שאני שר בממשלה, אלא כי אני רואה את הבעיה האמיתית שקיימת ונטפל בזה. כמו שאתם יודעים בחודשים האחרונים אנחנו פועלים כדי לפתור את הבעיות. אנחנו מדברים עם האוצר מתוך רצון להגיע לפתרונות. אנחנו במומנטום, אמשיך במאמצים שלי ומקווה שנביא גם לתוצאות".

במשרד האוצר אמרו אתמול (רביעי) על המשא ומתן: "משרד האוצר קיים בימים האחרונים מספר ישיבות עם בתי החולים הציבוריים והציע פתרונות למצוקות המידיות עמן הם מתמודדים. מנהלי בתי החולים הציבוריים בחרו שלא לקבל את ההצעות ולהמשיך בדרישות לשינויים מבניים, שאינם ניתנים לביצוע בתקופת ממשלת מעבר וללא תקציב מדינה מאושר. אם לא די בכך, הציעו מנהלי בתי החולים הציבוריים דרישות בלתי סבירות דוגמת עצירת הבנייה באיכילוב ולקיחת תקציבים מבתי החולים אחרים במטרה לסייע להם. אנחנו קוראים לבתי החולים לפעול באחריות בעת הזו, לשוב ולדון במטרה למצוא מענה לצרכים המיידים של בתי החולים לאור משבר הקורונה."