כמעט שני מיליון בני אדם (1,980,309) בישראל חיו בעוני בשנת 2020, מתוכם 907,279 ילדים, כך על פי דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי שמתפרסם היום (חמישי). לפי הדו"ח, הנפגעים העיקריים בתקופת משבר הקורונה הם משקי הבית בעשירוני הביניים (4-7), ואוכלוסיית העצמאים. המענקים והסיוע לציבור בתקופת הקורונה מילאו תפקיד מרכזי במיתון ההשלכות של המשבר

הדו"ח כולל את נתוני העוני לשנת 2019, לצד אומדן ראשוני לשנת 2020, המאפשר הערכה של השפעת משבר הקורונה על ממדי העוני בישראל.

לעומת מעמד הביניים, משקי בית בעשירון התחתון שיפרו את הכנסותיהם, שמורכבות בעיקר מקצבאות הביטוח הלאומי, עקב מענקי הסיוע השונים שחלק גדול מהם יועד לאוכלוסיות מוחלשות. מהדו"ח עולה כי הקצבאות ששיעור התרומה שלהן לחילוץ מעוני הוא הגבוה ביותר הן דמי אבטלה (23.6%) וקצבאות ילדים (8.0%).

ירידה ברמת החיים בכלל האוכלוסייה הקטינה את שיעורי העוני

מממצאי הדו"ח עולה שרמת החיים של המשפחות בישראל, כפי שהיא נמדדת לפי חציון ההכנסה הכלכלית (לפני תשלומי מסים והעברת קצבאות), ירדה ב-2020 בשיעור ניכר של 22.7%. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור העוני ובאי-שוויון. עם זאת, הגדלת הסיוע הסוציאלי בעקבות משבר הקורונה צמצמה את הפגיעה באוכלוסייה והובילה לכך שירידת רמת החיים לאחר תשלומי ההעברה ירדה ב-4.4%. עדיין מדובר על ירידה חריגה בהשוואה לשנים קודמות, שבהן רמת החיים בדרך כלל עלתה בשיעור של 3%-4% בשנה. ירידה בסדר גודל דומה התרחשה לאחרונה לאחר המשבר הכלכלי ב-2001.

תחולת העוני לפי הכנסה נטו, 2018-2020 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

הירידה ברמת החיים השתקפה גם בירידת קו העוני, המוגדר כמחצית מההכנסה החציונית. בשנת 2019 קו העוני עמד על 2,514 ש"ח לנפש תקנית, ובשנת 2020 קו העוני ירד ל- 2,403 ₪. כלומר, יכול להיות מקרה של אדם שהוגדר כעני לפני משבר הקורונה (בשנת 2019), לא הוגדר כעני בשנת 2020 בגלל שקו העוני ירד, בעוד הכנסתו לא השתנתה.

הסיוע הסוציאלי בלם הידרדרות לעוני

הסיוע הסוציאלי המורחב ב-2020 והירידה בקו העוני הובילו גם לירידה בתחולת העוני לפי הכנסה פנויה. שיעור העוני בקרב משפחות ב-2020 ירד ב-0.9 נקודות האחוז בהשוואה ל-2019, וכך גם שיעור העוני בקרב ילדים. בקרב נפשות ירד שיעור העוני ב-0.8 נקודות האחוז.

חלק מהתמתנות שיעור העוני ב-2020 נובעת, כאמור, מהירידה בקו העוני עצמו, שהיא תופעה חריגה שמתרחשת רק בתקופות מיתון קשות. כאשר מחשבים את תחולת העוני לפי קו העוני של 2019 מקבלים שהעוני עלה, אם כי בשיעור מתון מהצפוי בהינתן עוצמת המשבר הכלכלי. בביטוח הלאומי רואים בכך המחשה נוספת לחשיבות צעדי המדיניות שננקטו.

גם עומק העוני וחומרת העוני פחתו ב-2020 בהשוואה ל-2019, לאחר עליה של כמחצית נקודת האחוז בשני המדדים בין השנים 2018 ל-2019 הירידה המתונה ברמת העוני לפי ההכנסה הפנויה אפיינה את מרבית קבוצות האוכלוסייה. יוצאים מהכלל הם העצמאים, שתחולת העוני בקרבם עלתה ב- 2020 למרות הירידה בקו העוני וההתערבות הרבה של הממשלה.

מרכיב נוסף בצמצום ממדי העוני ואי השוויון ב-2020 הוא ההתערבות המשמעותית של הממשלה באמצעות תכניות הסיוע. שיעורי העוני הנמדדים לפי ההכנסה הכלכלית עלו בקרב משפחות ונפשות בשיעור ניכר של כ-7 נקודות האחוז בין 2019 ל-2020, לאחר עליה מתונה בין 2018 ל- 2019. ההתערבות הממשלתית הובילה . במקביל פחת גם עומק העוני בנקודת אחוז וחצי. עם זאת, שיעורי העוני בקרב אוכלוסיית העצמאים עלו גם לאחר תשלומי ההעברה.

גם מדד ג'יני לאי-שוויון ירד ב-0.1%. בחינת ההכנסות לפני התערבות הממשלה מציגה עלייה חדה באי השוויון: מדד ג'יני בחלוקת ההכנסה הכלכלית עלה בשיעור ניכר של 7.8% בין 2019 ל- 2020, עלייה שנובעת בעיקר מכך שרבים מאלה שנפלטו משוק העבודה היו עובדות ועובדים בשכר נמוך.

היעילות ביותר בחילוץ מעוני: קצבאות ילדים ודמי אבטלה

ב-2020 הגדילו קצבאות הילדים ודמי האבטלה את האפקטיביות שלהם בחילוץ מעוני פי 3 ופי 10 בהתאמה. דמי האבטלה חילצו מעוני 23.6% מהמשפחות, בהשוואה ל- 2% ב- 2019. קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני (לעומת 2.6% ב- 2019), ובביטוח הלאומי משייכים את הנתון הזה למענקים האוניברסליים שהועברו מהממשלה למשפחות.

הכנסות העשירון התחתון הידרדרו ב-2019, המענקים ב-2020 הגדילו אותן

ב- 2019 ההכנסה הפנויה לנפש תקנית של העשירון התחתון ירדה, לעומת עלייה ביתר העשירונים, ונרשמה עלייה בחומרת העוני ובאי-שוויון בהשוואה ל-2018. הסיוע שניתן בעקבות המשבר של 2020 צמצם את הפגיעה ברמת החיים כתוצאה מהמשבר, ובעשירון התחתון ההכנסה הפנויה לנפש לא רק שלא פחתה – כפי שקרה בשאר העשירונים – אלא אף עלתה, דבר לא מפתיע ביחס לזה שההכנסה של העשירון התחתון מבוססת על קצבאות.

נדרשת רשת בטחון חברתית עד לסיום המשבר

בביטוח הלאומי צופים שההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה ימשכו גם מעבר ל- 2020. ומצביעים על כך שצמצום הפגיעה בהיבטים חברתיים-כלכליים מותנה בנכונות קובעי המדיניות לספק רשת ביטחון חברתית משמעותית עד לסיום המשבר הכלכלי. לצד זאת נדרשים צעדים אקטיביים משמעותיים לסיוע לחזרה לשוק העבודה.

הסיוע הממשלתי לרווחה בישראל נמוך – בדרך כלל כ-4 נקודות אחוזי תוצר פחות מהממוצע במדינות המפותחות. בשנת 2020 השתנתה הגישה בישראל והסיוע שניתן להתמודדות עם הקורונה (כתוספת להוצאות הרווחה הקיימות) היה דומה בהיקפו לסיוע שניתן בממוצע המדינות המפותחות. בביטוח הלאומי מדגישים שההשפעה שהייתה להרחבה זו על צמצום הפגיעה הכלכלית ממחישה את החשיבות הרבה של רשת הביטחון הסוציאלי, בייחוד בעתות משבר.

השר איציק שמולי: "להרחיב את רשת הבטחון  בתקציב הבא"

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי, אמר עם פרסום הדו"ח: "משבר הקורונה הוא מהחמורים ביותר שידעה המדינה. לא רק השכבות החלשות נפגעו בו, אלא שלפי הדו"ח הזה את המהלומה הקשה ביותר ספגו מעמד הביניים וציבור העצמאיים. צריך לומר באופן ברור כי בזכות פעולות שיזמנו ונקטנו, כגון דמי אבטלה ומענקים לאוכלוסיות רבות, הצלחנו בנסיבות בלתי אפשריות לבלום גידול פוטנציאלי עצום של שיעור העוני. מעתה, יש לנקוט בצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה, ולכן אנו משקיעים רבות בהכשרות מקצועיות ובמענקי חזרה לעבודה, ובמקביל להרחיב משמעותית בתקציב הבא את רשת הביטחון הסוציאלית דרך הגדלת תשלומי העברה, והשקעה מסיבית יותר בשירותים החברתיים".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "ממצאי הדו״ח מוכיחים את צדקת טענות הביטוח הלאומי בדבר חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בינינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD. השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה מעידות על כך, ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד, באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שגרה ובעת משבר. אני תקווה שבעקבות ממצאי הדו״ח ייערכו דיונים ותתקבלנה החלטות שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה.״